לי לישועה (על התנ"ך) קלו

הוא אל אביכם ישראל האלהים הרועה אותי, או יהיה אל ישראל אביכם ישראל סבא:

עד כי יבא שילה, ארז"ל בתיקוני הזוהר ד' אלמלא שמרו ישראל שבת אחת כהלכתו מיד נגאלין (במקום אחר שתי שבתות) ויבא מנך המשיח שהוא שילה וכן תמצא שיל"ה ר"ת שבת הוא לה' שבזה תלוי ביאת הגואל. למען עשות כיום הזה להחיות עם רב, כתבו משם האר"י ז"ל דיש' ברירו ר"ב נצוצות מרפ"ח ניצוצות הקדושה כשיצאו ממצרים, ואפשר כי זה כוונת יוסף לאומרם כי לא לחנם ירדו למצרים, כי זאת עשה האלהים למען עשות כיום הזה רמז ליום שיצאו ממצרים, כמ"ש זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, וגם כי להחיות ולברר ר"ב ניצוצות הקדושה כנז"ל:

וירא יוסף לאפרים בני שילשים גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף, לכאורה ק' למה ענין אומר לנו זה ומה חידוש יש בו והלא שאר השבטים בודאי ראו בני שילשים, ועוד למה באפרים אמר בני שילשים ובמנשה לא אמר בני שניים או איפכא, ויתכן דכונת הכתוב להגיד לנו דיוסף ראה בחייו התחלת קיום הברכה של יעקב אע"ה לאפרים שיגדל ממנשה והראיה שראה יוסף לאפרים דור רביעי, ולמנשה דור שלישי דוקא וכמש"ה גם הוא יהיה לעם אמר ג"כ גם בני מכיר בן מנשה, ואחר שכתבתי זה מצאתי שכן כתבו התוס' על התורה, ומ"ש התוספות שם בני שילשים הוא בנים מבנים ולמנשה לא ראה כ"א שניים כוונתם לומר דמילת שילשים ר"ל בנים מבנים וממילא בני שילשים ר"ל דור רביעי, וכמ"ש ן' עזרא ומה שכתב ולמנשה לא ראה כי אם שניים כוונתם בני שניים וקל להבין:

פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, איתא במדרש רבה ואלה שמות בני ישראל על שם הגאולה הוזכרו כאן שנאמר ראה ראיתי וכו' ע"ש וגם כל המפרשים פי' בפסוקים אלו רמזי הגאולה על דרך טרם מכה ציץ רפואה פרח ועיין פני דוד, והנה כי כן יראה לי שבפסוקים אלו נרמזו לנו הסודות שגילה הרב הגדול מהר"ש מאסטרופולי זיע"א בענין המכות דמצרים על דברי האר"י זיע"א בספר פלאות הבית וז"ל הנה כבר השמעתיך שפרעה נלקה בעשר מכות אלו ע"י שלשת אלפים ור"פ מלאכי חבלה הממונים המסבבים בשלשה רקיעים הטומאה אחד שר"ע ואחד נקרא תמו"ך ואחד נקרא בישה"א ועליהם השר דלפק"ט ועליהם ועל כולם השר הנק' תק"א בראשית חסר מן השלישי עשרה וחסר מן הרביעי ששה וחסר מן התשיעי ששה ככתוב והוא מה שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות השם שפ"ו שבו אחז דוד בן ישי והשם אמר והכה ומצד השם תק"ל לקו המצרים במצרים ארבעים מכות ועל הים לקו מאתים מכות והשם אמר והכה ומצד השם אשצ"ה לקו במצרים חמשים מכות ועל הים לקו מאתים וחמישים מכות ובמה שהקב"ה מכה בו מרפא הגלות מה פשעו ומה חטאו ומה המעל אשר מעלו אבותינו להיות בכור הברזל הזה עד שגאלם בשמות דע"ב צד"א כשח"ב עכ"ל, ומ"ש הרב מאסטרופולי כבר נדפס בספרים הרבה אשר על כן לא אכתוב כ"א הצריך לענינינו וכתב דעשר מכות כמו שכתובים בתורה דם צפרדע כנים ערוב דבר שחין ברד ארבה חשך מכת בכורות עולים בחשבון ג' אלפים ור"פ מלאכי חבלה המלקים והוא פלא וגם השלשה רקיעים של טומאה הנקראים שר"ע תמו"ך בישה"א הם בהיפוך עש"ר מכו"ת שהבי"א ומ"ש ועליהם השר דלפק"ט כונתו נרמזים בתיבות על המצרים שהאותיות הקודמות לתיבת המצר"י הם אותיות דלפק"ט בדקדוק ומ"ם אחרונה של המצרים אינה נחשבת בהיותה מ"ם הריבוי, ומ"ש ועליהם השר תק"א כונתו כי ראשי תיבות המכו"ת דהיינו דצ"ך עד"ש באח"ב עולים תק"א כמנין השר וכמנין אשר וזהו סוד אשר התעללתי וכמה פסוקים שמורים ע"ז הסוד, ומ"ש השמות שפ"ו תק"ל אשצ"ה הם בחשבון ר"י הגלילי רבי אליעזר רבי עקיבא בדקדוק והוא פלא, ומ"ש שגאלם בשמות דע"ב צד"א כשח"ב הם ר"ת דצ"ך עד"ש באח"ב בהיות במה שמכה הקב"ה בו מרפא עכ"ל בקיצור קצת:

והנה שמות הקודש אשר בהם נלקו המצרים הם שפ"ו תק"ל אשצ"ה עולים לאלף שלש מאות ושניה