לי לישועה (על התנ"ך) קלב

ותתפעם רוחו שתי פעימות ששכח גם כן החלום ובכאן לא היה כן אלא והנה חלום בידו שלא נשכח ממנו. ועתה ירא פרעה וכו' צריך לדעת יוסף למה לו ליתן עצה לפרעה היועץ למלך נתנוהו הלא לפתור חלום נקרא לפני פרעה ולמה לו להוסיף מדיליה ותו מהיכן ידע שיהיה תיקון לבטל הגזרה והלא אם יהיה תיקון באיזה אופן הרי נתבעלה הגזרה בחלק ולא נודע כי באו אל קרבנה ומנא לן דבר זה:

ואפשר לפרש שהוא למד זה הענין מן החלום עצמו כי הנה יש קצת שינוים בפסוקים דבחלום של השבלים לא נאמר ולא נודע כי באו אל קרבנה כמ"ש בחלום הפרות ובפתרון בשבע שני רעב אמר יהיו ולא אמר הנה כמו שאמר בפרות שבע שנים הנה ולמה בשבלים שינה ואמר יהיו שבע שני רעב וחדא מתרצת בחברתה דמה שיעץ יוסף ועתה ירא פרעה וכו' למדו מהחלום עצמו שמצא כמה שינוים בפעם אחד בחלום הפרות ראה הענין מבלי תיקון שאמר ולא נודע כי באו אל קרבנה והשבע שני רעב מוכרחים כמ"ש שבע שנים הנה מוכרחים ובחלום השבלים לא נאמר כי אם יהיו שבע שני רעב שנראה לשון תנאי יהיו שבע שני רעב אם לא יצברו בר אבל אם יצברו בר יהיה להם תיקון והראיה כי לא נאמר בפעם הזאת ולא נודע כי באו אל קרבנה ומזה למד אם יקבצו את כל אוכל שבע שני השבע לא תפסד התבואה ויהיה להם למשיב נפש בשבע שני הרעב ודו"ק:

איתא במדרש אבכיר הביאו הילקוט חדש ערך דור יעקב סימן קע"ו וז"ל יוסף רצה להזקק לאשת פוטיפר בא הקב"ה בדמות אביו וכו' בקשה מכל חברותיה שיאמרו לבעליהן שתבע אותה ובאו כל השרים לפוטיפר ורצה להרוג את יוסף עד שבאה אסנת בסתר וספרה לו האמת ונשבע שתהי' אשתו, וי"א בת דינה היתה אלא שגידלתה פוטיפר עכ"ל וצריך לידע במה חולק הי"א בתנא קמא, ונ"ל לפרש כמ"ש בילקוט הנז' סימן קע"ג וז"ל כשנולדה אסנת וירד מיכאל והורידה למצרים וכו' שהיתה ראויה ליוסף ואם כן איפא זאת היא סברת יש אומרים ולא מפני הטעם שאמר ת"ק אלא שהיתה בת דינה ופשוט:

ועוד אפשר שרמז לו שיבקש איש נבון וחכם שיחזירם בתשובה כדי שתתבטל גזרת הרעב וכמו שעשו בננוה ע"י נבואת יונה בן אמיתי כי כן ארז"ל אין ועתה אלא לשון תשובה הנמצא כזה וכו', אפשר במ"ש על פסוק נסעו מזה שנסעו מן האחוה שהיו י"ב גימ' ז"ה ויתכן שזה רומז הנמצא כזה אם ימצאו עכשיו זה הי"ב שבטים דכיון שעלה לגדולה יוסף יחזרו לאחוה, הרומזת בתיבת זה:

הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו וכו', אמרו בב"ר השבטים שהיו נכנסים ויוצאים למצרים לא היו יודעים שיוסף קיים וליעקב נגלה שקיים שנאמר וירא יעקב כי יש שבר במצרים וכו' כי יש שבר זה ויוסף הורד מצרימה כי יש שבר ויוסף הוא השליט, כי יש שבר ועבדום וענו אותם כי יש שבר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול עכ"ל, ואיתא בזוה"ק דאלמלא שלטו השבטים ביוסף תחילה ויוסף שלט במצרים לא היו ישראל יוצאים ממצרים והיו נטמעים ב"מ, ובזה אפשר לרמוז כי יש שבר ר"ת יוסף שליט ששלטתם בו ראשונה במצרים רדו שמה כמנין רדו תשארו שמה כמ"ש בב"ר גם שמה אותיות משה שהוא הגואל אחר רד"ו וגם שברו לנו דהיינו קושי השעבוד לא היה כ"א פ"ו שנים כמנין לנו ובזה ונחיה ולא נמות שלא יטמעו ישראל במצרים ח"ו כי כבר השבטים שלטו במצרים ביוסף כשהיה במצרים ואתי שפיר דברי המדרש, כי יש שבר ועבדום וענו אותם ויש שבר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ולכאורה קשה על המדרש הנז' דנתגלה לו ליעקב דיוסף חי והוא במצרים מן הכתוב דויפג לבו כי לא האמין להם ונלע"ד לתרץ דכונת הכתוב לומר דיעקב לא הראה להם שהאמין ועשה עצמו כאלו נהפג לבו והראה להם שלא האמין ובזה מתיישבים הדקדוקים שיש בכתוב שאומר ויפג לבו שהוא התפעלות הבשורה אף אם יאמין יעקב לדבריהם וא"כ למה אומר כי לא האמין להם כאילו שאם היה מאמין להם לא היה לבו נהפג והלא מהתפעלות בשורה אמיתית לב האדם נהפג ובמה שפירשתי אתיא שפיר מה שאומר ויפג לבו והכונה שהוא בעצמו עשה כאילו נהפג לבו והטעם שלא הראה להם שהוא מאמין ודו"ק היטיב: