לי לישועה (על התנ"ך) קלא

"ותקשור "על "ידו "שני ר"ת יהושע ועוד רמז לדברי הי"א שכתב רש"י כנגד ד' דברים שלקח בראשו תיבת אשר על ידו השני דתיבת אש"ר ע"ל נוטריקון "עכן "לקח "לשון "אדרת "שנער רי"ש רמז למאתים שקלים:

חלום חלמנו ופותר אין אותו, קשה לכאורה מהיכן היו יודעים דפותר אין אותו והרי לא היה להם זמן לבקש פותרים עדיין וגם זאת שהם היו בבית האסורים ואיך יוכלו להביא, אצלם פותרים כדי לידע היש פתרון לחלומותם ונ"ל לפרש שזה היה ממש כונתם שהיו מצטערים שלא היה לאל ידם להביא אצלם פותרים לפתור חלומותם מחמת שהיו בבית כלא וזהו אומרם ופותר אין אותו ולא אמרו ופותר אין לו ודו"ק:

פרשת מקץ והנה שבע פרות יפות מראה ובריאות וכו', הנה בפתרון חלומות פרעה לא מצינו טעם למה נראו לו פרות להורות על שני רעב ושובע ובשלמא חלום השבולים נראה שהוא דבר מקביל בענין שהיה אבל פרות מאי שיאטייהו להורות על התבואות ויתכן דפרות יפות מראה לא באו כי אם להורות על פותר החלום כי כן פרות אותיות פותר וגם הפותר היה יפה תואר ויפה מראה כמו הפרות וכמש"ה ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה וגם כי הוא נקרא בן פורת אותיות פרות ופותר ועפ"ז יבא על נכון הכתוב ויקרא אל כל חרטומי מצרים ואת כל חכמים ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה כי יש לדקדק בכתוב אומרו ואין פותר אותם וכו' אותם דכתב קרא לשון רבים ואין זה דרך הכתוב לסמוך על רבוי שלא הזכיר ואם שנוכל לומר בכוח דקאי על שתי חלומותיו הלא הוא הזכיר בפועל חלומו ואין פותר אותו הול"ל אלא דהכונה היא שבאותם החכמים לא נמצא פותר הנרמז בחלום הפרות כמו שאירע ליוסף שהיה רמוז בו בכל עניניו:

ואח"כ מצאתי בלקוטי תורה למהרח"ו ז"ל פ' וישב שכתב על פי סודן של דברים שכתב וז"ל ואז נקרא בן פורת יוסף ונעשה פותר החלומות עכ"ל ובהגהת מהרח"ו כתב דפרות ג"כ רומז לענין זה מ"ש ועלץ לבי שמה שפי' על פי הפשט יש בו שייכות זל"ז עפ"י הסוד, אח"כ מצאתי בשל"ה שכתב בשם מהר"ש פ' ויחי פ' צ"ט וז"ל וכי פורת לית יוסף הוא אלא מהו בן פורת שע"י פרות נתגדל עכ"ל וא"כ שפיר אמרינן דפרות רמז ליוסף. ותרעינה באחו, לכאורה יש להתבונן מה רמז בחלום רעיה זו באחו ועל מה נאמרה דווקא בפרות הטובות ולא בפרות הרעות וגם בחלום השבלים יש שינוי בין הטובות להרעות דבטובות נאמר עולות בקנה אחד וברעות לא נאמר כן. ואפשר לפרש בהקדים תמיהא אחרת שמצאנו בדברי יוסף בפתרון החלומות שאמר הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים דהיינו השבע לא יהיה כ"א בארץ מצרים דוקא לא כן הרעב אמר וכילה הרעב את הארץ ולא יודע השבע בארץ דמשמע שבכל העולם יהיה רעב וכמו שנתאמת אח"כ כמ"ש הכתוב ויהי רעב בכל הארצות וקשה מנ"ל ליוסף לפתור דבר זה מן החלום דהשבע הוא דוקא בארץ מצרים והרעב בכל הארצות ונ"ל דחדא מתורצת בחברתה דיוסף ע"ה הוציא מן התיבות ותרעינה באחו דמורה שזה השבע אינו כ"א במקום זה והיינו למצרים דוקא:

וכן בשבלים נאמר בקנה אחד דמורה על מקום אחד ובודאי דמורה על מצרים ששם נראה החלום (ועור אח"ד נוטריקון "ארץ "חנס "דוקא) ועוד אפשר לרמוז בתיבות היתירות בפרות ושבלים הטובות שהם ותרעינה באחו, ועולות בקנה אחד, דאלו השבע שני שבע יהיו מתנהגים על יד יוסף ע"ה וזה רמוז בר"ת באח"ו בעצת "איש "חכם "ונבון, וגם בקנה גמטריא יוסף ע"ה כמ"ש מהר"ם אלשיך ז"ל ובזה לא קשה למה יעץ יוסף לפרעה ואמר ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם כמו שהקשו המפרשים דהיועץ למלך נתנוהו ובזה אתי שפיר כי אלו הדברים הם פתרון החלום ממש:

ויקץ פרעה והנה חלם יש לדקדק אומרו והנה חלום ומלבד מ"ש רש"י אפשר לומר דהכונה היא דלא נשכח ממנו החלום כמו שנשכח לנבוכדנצר כמ"ש רז"ל על ותפעם רוחו ובנבוכדנצר נאמר