לי לישועה (על התנ"ך) קכט

ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים, אפשר לפרש בהקדים מ"ש מוהרח"ו ז"ל בליקוטי תורה על תהלים כ"ג מזמור לדוד ה' רועי וז"ל הנה ידוע כי בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא דא"א ועל הארה הזאת היה מתפלל דוד שיאירו בו ש"ע נהורין דבמזלא כלילן וכו' והנה ש"ע הם ב"פ א"ל (אל"ף למ"ד) וז"ס האל הרועה אותי מעודי עד היום הזה וכן האלהים הרועה גימ' ש"ע (עם הכולל) וכו' והיה מבקש ששפע זה יבא ע"י נתיב ז"א למדתו נוקבא וז"ש ינחני במעגלי צדק ואז יתוסף רכ"א נהורין בנוק' כי תחילה אין לה רק ק"ן וכו' עכ"ד וגם במזמור פ"ד על פסוק גם צפור מצאה בית ודרור קן לה כתב הנה יש ש"ע נהורין כמנין צפ"ר והם מצאו בית להאיר בזו"ן אבל ודרור היינו הנוקבא שמיטה דרור תתאה ק"ן לה יעו"ש ויתכן שיעקב אחר שניצול מעשו ונולדו לו השבטים ועשה את כל הכבוד ועושר ההוא דהיינו בני חיי ומזוני שהיה לו כראוי אז בנה מזבח ויקרא להמקום אל בית אל ב"פ אל במילוי הם הש"ע נהורין כדי שימצאו בית בזו"ן לעולם כי ש"ם גימ' ש"ע נגלו אותם ש"ע נהורין ועל ידם היו לו בני חיי ומזוני והיינו כי שם נגלו אליו האלהים כמ"ש האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה ודו"ק וא"ש ההי"ב:

כתם הילקוט חדש ערך יעקב סימן קפ"ז וז"ל יעקב נענש על שאיחר נדרו נכשל בשלש עבירות ג"ע ושפיכות דמים וע"ז ע"ז דכתיב הסירו אלהי הנכר וכו' ג"ע ותצא דינה, שפיכות דמים דכתיב עלה בית אל וכו' עכ"ל, וכתב המאסף וצריך עיון ע"ש נראה דקשיא ליה מהו שפיכות דמים, ומאי מייתי מפסוק עלה בית אל, ונ"ל דזה יובן במ"ש התוספות על התורה פ' וישלח שהביאו מן המדרש דרחל מתה בעון שאיחר נדרו כמ"ש רז"ל בעון נדרים אשתו של אדם מתה כמ"ש אם אין לך לשלם למה יקח וכו' והקשו התוספות דמיתת רחל היתה אחר שאמר לו קום לך בית אל, ואפשר דאין מוקדם ומאוחר בתורה יעו"ש, [וגם בתוספות הנז' פרשת ויצא שכתבו דנכשל בשפיכות דמים במעשה דשכם דכתיב ויקחו בני יעקב איש חרבו ע"כ], ואם כן נוכל לומר דכוונת בעל המדרש הוא להוכיח כי מיתת רחל היתה קודם שאמר לו הקב"ה קום עלה בית אל מדאמר לו עלה מכלל שהיה חוץ לירושלים וא"ך ודאי שכבר מתה רחל ונקברה בדרך אפרת, ואם תאמר דמתה אחר הצווי מ"מ קודם שקיים נדרו מתה דהרי כבר היה בבית אל ועבר דרך אפרת, ואי אפשר לומר שחזר לצאת שהרי ציווהו הקדוש ברוך הוא ושב שם ודו"ק:

פרשת וישב לך נא ראה את שלום אחיך, כתב הילקוט חדש ערך יעקב הנה יעקב חטא במה ששלח את יוסף בני לויה ובזה פגם ביחוד ולכן כשפגע ביוסף קרא ק"ש לתקן היחוד ועם כל זה לא תקן והוצרך להתגלגל בר' עקיבא למסור נפשו על קדוש ה' ע"ש ואפשר לרמוז שאותיות עקיבא הם יעקב א' לרמוז שנתגלגל על ענין אחד שהוא היחוד ועוד רבי עקיבא היה בן יוסף לרמוז שבא יעקב בגלגול ר' עקיבא ע"ד בנו יוסף וק"ל גם ב"ן גימטריא לויה ע"ה. כתב הילקוט חדש ערך יעקב סימן ע' וז"ל יוסף ארבעים שנה היה משנה לפרעה וארבעים שנה מלך לעצמו הדא הוא דכתי' ויקם מלך חדש עכ"ל משם פרקי רבי אליעזר סימן י"א ולכאורה לא יש ראיה מפסוק הנז' ואפשר לרמוז כי ויקם גימטריא יוסף דהיינו מלך החדש היה יוסף גימטריא ויק"ם, ועוד ויק"ם נוטריקון וימלוך יוסף קודם מ' וק"ל:

והוא נער את בני בלהה ואת' בני זלפה נשי אביו, לכאורה נראה כמו ללא צורך אומרו נשי אביו וכי אכתי לא ידעינן דנשי אביו נינהו אבל לקושטא דמילתא דבר גדול רמז לנו בתיבות אלו והוא בהקדים מ"ש בס' הישר פ' וישב שכתב וישב יעקב בעמק חברון וכו' ותמת לאה אשת יעקב בת נ"א שנה בחברון וכו' וא"כ הפסוק רמז לנו דבאותו פרק באותה אשה רבה שמתה והנה היא לאה לא נשארו בנשי יעקב אלא בלהה וזלפה ותו לא והיינו נשי אביו הנותרות באותו מצב לאביו. ויספר אל אביו ואל אחיו, פירש"י לאחר שסיפר אותו לאחיו חזר וסיפר אותו לאביו בפניהם וכתב