לי לישועה (על התנ"ך) קכה

ישמעאל והול"ל ויקח את בתו אחות נביות ומה זה יתור נפיש ישמעאל בן אברהם תיבות אלו ללא צורך דהלא לאמונה בישמעאל עסיק קרא ומי לא ידע בכל אלה דהיה ישמעאל בנו של אברהם ומה צורך להזכירו משו"ה דרשו רז"ל שמת ישמעאל והשיאה אחיה דודאי זה היתור להזכיר לנו שם ישמעאל בן אברהם הוא לומר שנענש ישמעאל על שיעדה לעשו דכיון שעשו היה רשע ובסיבתו מת אברהם ה' שנים קודם זמנו כמ"ש רש"י לעיל לא היה לו לישמעאל שחזר בתשובה והיה בנו של אברהם ליתנה לו ומכל זה אמרו שמת ישמעאל והשיאה נביות ואעפ"י שלשון הגמ' (במגילה ד' י"ז) הוא ממשמע שנאמר בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות דנראה לכאורה דמאחות נביות דרשו מ"מ פי' הוא דהכתוב לא הול"ל כ"א בת ישמעאל ותו לא מידי ולא' אחות נביות כלל דמה צורך לומר בכאן מי היה אחיה זהו קושית הגמרא אבל התירוץ שמת ישמעאל והשיאה אחיה לא הוציאו כ"א מיתור הכתוב כמו שכתבתי וכעין זה תמצא בחידושי אגדות למהרש"א ז"ל שכתב וז"ל הוכרחו לומר שקדשה ישמעאל בחייו דאל"כ מנין לנו לומר דבאותו פרק מת ונראה דהוציאו זה מדכתיב וילך עשו אל ישמעאל דמשמע בחייו הלך אליו לישא בתו וקדשו אז דאל"כ אל ישמעאל ל"ל ואח"ך כשמת השיאה נביות אחיה מדכתיב אחות נביות עכ"ל ודו"ק:

פרשת ויצא ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, כתב הרב פני דוד על פסוק וישובו המלאכים אל יעקב לאמר ר"ת אליה"ו אפשר שרמזו לו המלאכים שהיו מלאכים ממש דלא ימלט מעשו והוא אויב לנצח יהא מונח עד שיבא אליהו עכ"ד ובדרך הנז' אפשר דנרמז בפסוק ויצא יעקב "מבאר "שבע "וילך חרנה ר"ת משיח"ו כי אך יצא יצא יעקב לברוח מפני עשו ולא ישקוט ממנו עד בא משיח והיה בית יעקב אש ובית עשו לקש ועלו מושיעים בהר ציון והיתה לה' המלוכה:

ויקח מאבני המקום, מאבני נוטריקון א"ם בנ"י רמז למ"ש במדרש רבה ר' יהודה אומר י"ב אבנים . נטל אמר כך גזר הקב"ה שאני מעמיד י"ב שבטים אברהם לא העמידם יצחק לא העמידם ואני אם מתאחות זו בזו אני יודע שאני מעמיד שנים עשר שבטים וכיון שנתאחו ידע שהוא מעמיד שנים עשר שבטים עד כאן לשון המדרש וגם תיבת מאבני ראשי תיבות אם מתאחות יודע אני מעמיד י"ב בנים:

ויצוק עליה שמן, אפשר לפרש שיעקב אבינו ע"ה נצטער על בית המקדש שנחרב פעמים וזה הוא אומרו ויצוק מלשון צרה וצוקה שמן נוטריקון ששני מקדשים נחרבים:

ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלהים, יתכן שנדר לעשות צדקה וכמ"ש אחר זה וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך שדרשו רז"ל שיתן חומש מהכנסתו לצדקה וידוע מה שאמרו רז"ל על פסוק והיה מעשה הצדקה שלום שעושה יחוד בד' אותיות הוי"ה דהוא"ו רומזת בזרוע ה' בה' אצבעות יו"ד רומזת לפרוטה וה' אחרונה רומזת לחמש אצבעות של עני הרי סדר והיה ובזה ה' לי מדת רחמים במקום מדת הדין הנרמזת באלהים ועוד יש לפרש והיה ה' לי לאלהים דפירש"י שלא ימצא פסול בזרעו ואמרו בזהר הקדוש על פסוק וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך שכיוון יעקב שיפריש אחד מן בניו מעשר לעבודת השם וזהו והיה ה' לי לאלהים שהוא ר"ת לוי שיקדישו לעבודת ה' יהיה לאלהים ורמוז בשם אלהים הלוי מסטרא דדינא וק"ל:

וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, אפשר במ"ש בזוהר בתיקונים סי' ס"ג דשם מ"ה הוא עישור של אמת שהוא גימטריא תמ"א וכיון דיעקב אחוז במדת' אמת כדכתיב תתן אמת ליעקב ואם כן העישור הוא שם מ"ה אעשרנו לך דידוע דשם מ"ה הוא במדה הרומזת לשם יעקב:

והנה אמרו בכתובות ד"נ שנדר יעקב ליתן החומש דהיינו שני מעשרות שהוא עשרה מכל חמישים וישארו לו ארבעים וזהו שאומר וכ"ל שהוא גימטריא כל אשר תתן לי יהיו לי גימטריא ארבעים בשביל שעש"ר אעשרנו לך שעשרה מנ' אעשרנו לך. ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה, יש לחקור למה בבת אחת א"ל שיעבוד עמו שבע שנים הלא הי' יכול להתפשר עמו בפחות ויתחיל בשנה אחת או ב'