עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לי לישועה (על התנ"ך)

לי לישועה (על התנ"ך) קכד

Li Li-Yeshu’ah (Tanach) 124 · לי לישועה (על התנ"ך) · free full Hebrew text

Open in the reader →

קיצבה כגון אותו רעב שהיה בימי יוסף הצדיק שהיה זמן הרעב קצוב ז' שנים עכ"ל, וכתב המגיה וז"ל אש"ה לתירוץ זה אכתי קשה על לוי ועיין לקמן בפ' מקץ עכ"ל, ולענ"ד לא קשה מידי דלוי לא היה יודע באותו זמן קיצבה לרעב, ודו"ק,:

ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים וכו', רבותינו אמרו עשור זה למעשרות היה עכ"ד, ואפשר לרמוז בנוטריקון מאה שערים מאה מעשר יו"ד דהיינו בכל מאה נותן עשרה למעשר:

ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים וכו', כתב הרמב"ן זלה"ה דאלו הג' בארות הם כנגד הבתי מקדשות שנים שנתחרבו בעו"ה ואחד שיבנה במהרה בימינו אכי"ר, ויתכן לרמוז טעמים למה נחרב בית ראשון ושני במ"ש הכתוב על שני בארות הראשונים דבית ראשון נחרב על עזבם את התורה כמ"ש על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי, וזהו אמרם לאמור לנו המים כי אין מים אלא תורה וגם חיבת לנו אמרו רז"ל שרומז לתורה כמ"ש הלנו אתה אם לצרינו, וכתיב תורה צוה לנו, ובית שני נחרב על שנאת חנם כמ"ש רז"ל וזה אומרו ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ופי' רש"י ז"ל שטנה גושמג"ט בלע"ז וזה ר"ל טינא בלב, והיינו שנאת חנם ממש, והבית האחרון נאמר עליו כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ לרמוז למ"ש בגמ' על פסוק כי אתה אבינו וכו' ויצחק עונה להם שיאמרו כלפי שמים אתה ה' אבינו מעולם וכו' וזהו שאומר כי עתה הרחיב ה' לנו ולא אני הרחבתי כמו שאומרים ישראל וק"ל:

לא ידעתי יום מותי כתב רש"י ז"ל אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים וכו' שמא לפרק אבי אני מגיע שמא לפרק אמי וכו' יעו"ש אפשר לרמוז במלת מותי גימטריא הפר"ק אב"י א"ו אמ"י בדקדוק:

מה זה מהרת למצוא בני אמרו בב"ר מהרת למצוא הברכה בני אביך נתברך בן שבעים וכו' ואתה בן שלש וששים, ונראה דדריש מלת זה שהוא בגמטריא י"ב שנתברך י"ב שנים קודם אביו וזהו שאמר זה מהרת למצא בני שנתברכת בן ס"ג דהיינו י"ב שנים קודם אביו שהיה בן ע"ה כשברכו אחר פטירת אברהם שהיה בן קע"ה וכשנולד יצחק היה אברהם בן מאה שנים:

ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד ויאמר מי איפה הוא הצד ציד ויבא לי ואוכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה, דרשו רז"ל שיעקב הביא ליצחק קרבן פסח כמ"ש רש"י ז"ל לעיל וכיון שאכל יצחק קרבן פסח נא יוכל לאכול מציד עשיו דהא אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן עכ"ד ואפשר לרמוז זה בתיבת ואוכ"ל מכ"ל שהם גמטרייא הפסח בדקדוק והרי כאילו אמר יצחק הוא הצד ציד ויבא לי הפס"ח בטרם תבא וק"ל:

ויאמר מי איפה הוא הצד ציד, וכתב רש"י ז"ל בשם המדרש שראה יצחק גהינם פתוחה תחתיו וכן [איפ"ה הו"א עם שבעה אותיות והכולל גמטרייא גהינם:

אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה למה לי חיים, אפשר לפרש בהקדים מ"ש רז"ל ע"ה דרבקה היתה גלגול חוה ויעקב גלגול אדם הראשון ובאה לתקן מה שפגמה שבשבילה נתקלל האדם ועכשיו היא גרמה ליעקב שיקבל הברכות מאת יצחק עכ"ד, ואם כן רבקה היתה מתפחדת שיעקב יקח אשה מבנות חת רשעה ותסיתנו לעשות עבירות ואם כן מה הועילה רבקה בביאתה לעולם הזה, וזה אומרה למה לי חיים, למה באתי עוד בחיים פעם שנית, ומה תועלת עוד בביאתי בגלגול כיון שתסיתנו אשה רעה ויתקלקל עוד הפעם ושל מגמתי הוא לתקן את יעקב, ודו"ק:

וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות פירש"י שמת ישמעאל והשיא' נביות אחיה לעשו והרב נחלת יעקב ות"ר פ' וארא מקשים למה לא פירש"י כן בפסוק ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון ותירצו בפשיטות דלמה ענין יאמר לנו הכתוב שמת עמינדב והשיאה נחשון בשלמא גבי ישמעאל להודיענו שמת אז ישמעאל ומשם אנו לומדים כמה שנותיו של יעקב באותו פרק לא כן בעמינדב ליכא לימוד ועוד נ"ל לתרץ דלעולם בכל מקום שכותב בת פ' ואחות פ' הוא לבדוק באחיה ואינו מוכרח שמת אביה והשיאה אחיה שבאמת דבר זה אינו מוכרח כלל אבל בכאן שרז"ל אמרו מגיד שמת אביה אינו מטעם שהזכיר שם אחיה כ"א מיתורא דקרא שאמר וילך עשו אל