לי לישועה (על התנ"ך) קכא

ואנכי עפר לא הבנותי למה לא נתרץ שאברהם היה בוחר בבנות ישמעאל ולוט מבנות ענר וכו', ולעולם נתן רשות לאליעזר ליקח מבנות אביו או ממשפחתו דהיינו ישמעאל ולוט כאשר אמר אליעזר לבתואל ואפנה על ימין או על שמאל לקיים צוואת אברהם לראות תחילה אם יתנו לו אשה מבנות משפחתו ולא הזכיר להם בנות ענר אשכול וממרא שהם סוג שלישי, ולמה יאמר להם שיש לו ספק בישמעאל ולוט שיתנו לו אשה לבן אדוניו, זה אינו מחכמה, וא"ת שאברהם לא אמר כי אם אל ארצי ואל מולדתי הרי פי' אליעזר דבריו במ"ש ואל משפחתי וישמעאל ולוט בכלל הם, וגם מה שמקשה הרא"ם ז"ל למה אברהם לא בחר בבת אליעזר יותר מבנות ענר אשכול וממרא, נראה הטעם דאליעזר היה כנען כמ"ש רז"ל והוא ארור והיה עבדו ממש ואין זה מכבודו ליקח בתו ויותר ראוי ליקח מבנות ענר אשכול וממרא, או אפשר שאברהם היה ירא אם יתן לו תקוה שבאיזה אופן יקח בתו ליצחק שמא מכח חביבותו ליתן בתו ליצחק לא יעשה שליחותו בכל מאמצי כחו כראוי ודו"ק היטב כי קצרתי:

ויצא יצחק לשוח בשדה וכו', כתב הרב פני דוד וז"ל גמטריי' שתקן תפילה של מנחה, חיבור כת"י מתלמידי רבינו יהודה החסיד זצוק"ל ממה שקבלו מרבם וזה היה דרך הראשונים לרמוז דרשות רז"ל בגמטרייאות וצירופים על דרך שערי בינה של רבינו מהר"א בעל הרוקח שמביאו הרב מנות הלוי וכן דרכו ודרך רבינו אפרים כ"י על התורה עכ"ל, וגם בעלי התוספות כך דרכם וכן הרב עמנואל חי ריקי ז"ל עשה קונטריס בחושב מחשבות שלו כולו רמזים וגימטריי', ור' יאודה החסיד ז"ל כתב הגימטריאות במספר כי לא דבר רק הוא מכם, דבש לפי ערך ב' אות ז"ך, וישקול אברהם לעפרון, עפרן חסר כתיב, והוא גי' ארבע מאות כמ"ש בעל הטורים, וא"כ פי' הפסוק אפשר להיות וישקול אברהם לעפרן ששקל שמו דהיינו גימט' שלו. ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל, אפשר לפרש בהקדים מ"ש בספר הקרנים מאמר י"ג וז"ל ועוד יש בהם בהני זוהרין קדישין חדר הנק' זוב"ב המבטל שר של רחים וכו' והאי ממונה למי שמבטל פריה ורביה סופו מתגלגל לזה הממונה וגם מי שגורם ביטול או ניאוף סופו לקבל דינו מהקליפה זו ופי' הרב דן ידין שהשר של רחים הנז' נק' זבוב עש"ב, ודע שקליפה זו ביטלה יעקב בקבלת התורה הנק' טוב והתורה ממש טוב והמקור השם טוב עכ"ל, עיין בדן ידין פ' דברים אלו והנה קשה לכאורה בכתוב שהאריך בלשונו שהיה אברהם זקן בא בימים בשעה שציוה להביא אשה לבנו, כי לכאורה היה נראה שדבר זה לא יגרום אותו זקנת האב כ"א זקנת הבן עצמו שהרי יצחק היה מ' שנה ועוד קשה מה שמוסיף וה' ברך את אברהם בכל שאמרו רז"ל בת היתה לאברהם ובכל שמה למה הביא ענין זה בכאן בשעת סיפור נישואי יצחק, וכל זה יתורץ במה שנפרש דהנה אברהם אע"ה אב הוא ראה אותיות ר"ת ואברהם זקן בא בימים שלא כסדר המתוקן בסדר חדר הקדוש זוב"ב והאף אמנם שלא היה כסדר הקליפה זבו"ב מ"מ ראה שהיה מקום שאינו מתוקן במעשיו בענין זאת הקליפה השולטת על העוברים על פריה ורביה, והיה הוא חמה כיון שכבר עברו רוב ימיו ולא נמצא בהם עון אשר חטא וכי תימא דהוא לא קיים פו"ר כאשר לא היה לו בת, הרי וה' ברך את אברהם בכל ואמרו רז"ל בת היתה וכו' א"כ היה תמה עד שנזכר מנישואין של יצחק בנו ויקרא אל עבדו ורמז לו זה הענין בדבריו זקן "ביתו 'המושל 'בכל 'אשר שרמז לו בר"ת שהיה רואה קליפת זבו"ב אעפ"י שלא היתה גמו' וזה הענין לא יתכן עלי כי אני כבר קיימתי המוטל עלי שים נא ידך תחת יריכי התבונן ותמצא שקיימתי המצוה הזו וא"כ לא נשאר כ"א לבקש על יצחק בני וכו', ובזה א"ש מ"ש וכל טוב אדוניו בידו דהקליפה הנז' מתבטלת בטוב שהיא התורה ומספר שם הוי"ה ב"ה במ"ק כמש"ל וגם אליעזר הלך לבטלה מין ביטול שהוא בעסק פו"ר וזה ג"כ בטוב הוא שמבטלה דטוב הוא כינוי ליסוד (מצאתי אח"ז במדבר קדמות אות ז' שכתב דאברהם היה זקן ויושב בישיבה ובכח התורה ביטל קליפת זבוב הנרמזת בר"ת):

שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בה', יש לדקדק שלא מצינו שאליעזר קבל השבועה וכאשר ראינו במ"א אנכי אשבע אנכי אעשה כדבריך וישבע לו על הדבר הזה ובכאן לא מצינו שאמר כ"א אולי לא תאבה האשה אבל על השבועה לא קאמר ולא מידי ואפשר לומר כמ"ש בתיקוני הזוהר שכתבתי