לי לישועה (על התנ"ך) קיט

ויאמר אברהם אל שרה מהרי שלש סאים קמח סולת וכו', כתב הרב אור יקרות וז"ל איתא ברש"י ישן, הוא אמר קמח והיא אמרה סולת מכאן שהאשה עינה צרה באורחים והקשו המפרשים שהרי הסולת הוא עדיף מקמח והיא אמרה סולת והיאך פירשו שעינה צרה באורחים עכ"ד ואעפ"י שלשון רש"י ישן לפי קוצר דעתי הוא מוטעה וצריך לומר בהפך הוא אמר סולת והיא אמרה קמח, וכמ"ש רש"י בפי' במסכת מציעא דף פ"ז ע"א מ"מ הואיל שהמפרשים קבלו אותה הנוסחא ופירשו ומה גם שדברי רש"י במציעא ק"ק דהפסוק היל"ל סולת קמח דהא אברהם אבינו אמר סולת ושרה השיבה קמח וא"כ לא היה ראוי להקדים דברי שרה לדברי אברהם לא כן לגירסת רש"י ישן הפסוק מסודר יפה משום זה נכתוב משנלע"ד לתרץ קושיית הרב אור יקרות על רש"י ישן דהיינו שא"א ע"ה אמר שתקח שלש סאים קמח, והכונה היא שתקח הקמח היוצא משלש סאים חטים וקמח הוא שם כולל לקמח וסולת כשהם מעורבים אחר טחינה, כמ"ש רבינו עובדיה בפרק רביעי דסוטה משנה א' ושרה אמרה סולת היוצא משלש סאים חטים דוקא וא"כ שפיר דייקי שהאשה עינה צרה באורחים וק"ל ויקח חמאה וחלב, בב"ר אמר רבי חנינא המעולה אחד מששים בחלב הבינוני אחד מארבעים והקיבר אחד מעשרים, רבי יונה אמר המעולה אחד ממאה והבינוני אחד מששים והקיבר אחד מעשרים עכ"ל ולכאורה קשה מהיכן יצא להם המחלוקת בפסוק זה ויתכן לומר דרבי חנינא קא חשיב גימטריא של תיבת חמאה עם וח"ו דוחלב הרי עולה ס' ומתפרש כך ששים חלב היתה החמאה שהביא לפניהם, ורבי יונה קא חשיב חמאה וחלב עולים בגמטריא מאה בדקדוק ולכ"ע אברהם לא הביא אלא מן המעולה:

הגוי גם צדיק תהרוג כתב בעל הטורים דגם צדיק קאי על אברהם שהוא יהיה חייב עם אבימלך שגרם לו לחטוא יעו"ש ויתכן להוסיף דתיבות גם צדיק גימטריא אברהם עם הכולל:

ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם, פירש"י ז"ל ע"י אותו אשל הנקרא שמו של הקב"ה אלוה לכל העולם לאחר שאוכלים ושותים אומר להם ברכו למי שאכלתם משלו סבורים אתם שמשלי אכלתם משל מי שאמר והיה העולם אכלתם ונראה ללמוד כל זה מנוטריקון של מלת אשל שהוא ר"ת לברך שם אלהינו גם ר"ת למי שלו אכלתם גם ר"ת לא שלי אכלתם. אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר וכו' אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה וכו' פירש"י דתשחית בחמשה והרי הן ט' לכל כרך ואתה צדיקו ש"ע תצטרף עמהם עכ"ל אפשר לפרש בהקדים מ"ש בתיקוני הזוהר תיקון ס"ט דף ק' ע"ב וז"ל והארץ לעולם עומדת דא שכינתיה דאיהי אתקריאת אולי ועליה איתמר כולי האי ואולי דזכו לשעתא דמזוני ועלה אתמר על אוכל אולי וכו' עכ"ד וא"כ אפשר דכוונת אברהם היה לומר אולי שהיא השכינה כי שוכנת במקום שיש עשרה צדיקים ואם כן אם יש חמישים צדיקים עשרה לכל כרך יש השכינה שם וא"כ צריך להצילם וכן אם יחסרון חמישים הצדיקים ה' כבר יש השכי' שתצטרף עם כל ט' וינצלו וק"ל:

וה' המטיר על סדום וכו' כתב רש"י וז"ל מענות השחר כדכתיב וכמו השחר עלה וכו' והקשה הרב משמרת הקודש משם הרב רבי אברהם בן מוסא ז"ל דהא כתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה וכתיב כי לא אוכל לעשות דבר עד בואך שמה א"כ מוכרח שעד שיצא השמש לא התחיל הפורענות עד שבא לוט לצוער וכיצד אומר רש"י שהתחיל מעלות השחר והניחו בצ"ע יע"ש ואחר השתטחי לפני עפרות זהב לו נלע"ד לתרץ עוד רש"י ז"ל דכוונתו היא לומר שירידת הגפרית מאת ה' לסדום התחיל מעלות השחר וההכרח לזה הוא מדכתיב וישכם אברהם בבקר וירא והנה עלה קיטור הארץ וכו' ובודאי ההשכמה היא קודם יציאת השמש אבל הפיכת סדום שהיתה ע"י המלאך לא היתה כי אם אחר יציאת השמש עד שבא לוט לצוער ודו"ק היטב. פרשת חיי שרה ויהיו חיי שרה מאה שנה וכו', כתב הרב מדבר קדמות ערך שרה משם הר"מ מגרמיזא וז"ל בזכות שרה יבוא משיח וזהו ר"ת ויהיו חיי שרה מאה, הוא משיח כי וא"ו דויהיו הוא שימוש עכ"ל