לי לישועה (על השו"ע) רלג

ליתן בה בשבת וכן מצאתי להרב חיי אדם כלל ט"ז שכתב וז"ל כששותין קאווע צריך ליזהר שלא ישפוך כל הצלול מן הקאווע השחוק דהוי כבורר ומכ"ש כשאינו שותה עכשיו רק שמסנן לבו ביום ומכ"ש כשמסנן ע"י כלי שיש בו נקבים קטנים דאסור אפילו כונתו לשתותו תיכף ואפשר שחייב עד כאן לשון הרב אם היה בכלי הנזכרת קאוו"י מערב שבת אפשר דמותר ליתן בו מים חמין בשבת דומיא דנותנין מים על גבי שמרים שכתב מר"ן בסעיף זה וצריך עיון אם יכול לכתחילה בכונת מכוין ליתן את הקאו"י מע"ש כדי לסננו בשבת, סי' ש"מ מצאתי כתוב מכ"י של עט"ר א"א זצ"ל וז"ל בענין לפתוח אגרת בשבת כתב המחב"ר אות ה' בשם הרב חכם צבי והרב בנו יעב"ץ ז"ל שהתירו לפותחה ע"י ישראל וכן ראיתי להרב עקרי הד"ט בשם הרב טל אורות ז"ל וכ"כ ערך השולחן בשם א"ר בא"ח סי' ס"ז אבל כנגד זה מצינו להרב כנה"ג סי' ש"ז בשם הרב החסיד מהר"ש אבוה"ב ז"ל בספר הזכרונות שכתב דאפי' על ידי גוי אסור משום אמירה לגוי באיסור דאורייתא וכ"כ הפר"ח בי"ד סקי"ח וכן פסק הרב סמא דחיי סי"ח ולזה נוטה דעת הרב הגדול בעל זר"א בא"ח סי' נ' וכ"כ הרב כס"א סי' ש"ז וגם הגאון בעל נודע ביהודה מהדורא בתרא סמ"ב שלא היה פותח אגרות אפי' ע"י גוי, ויש סברא אמצעית להתיר ע"י גוי דהיינו הרב תוספת שבת סי' ש"ז שכתב דמותר לומר לגוי אין אני יכול לקרותה מפני שהיא סגורה אבל לומר לו להדיא אסר והרב מהר"י קאזיס הובאו דבריו בספר פחד יצחק ע' אמירה לגוי התיר לומר לגוי לפותחה ושכן פשט המנהג בכל ערי איטאליא וכן הסכים עמו הפחד יצחק אלא דלבסוף שדי ביה נרגא דא"א שלא יקרעו הנייר והוה ליה מקלקל ע"מ לתקן ועד אחרון הרב שערי תשובה אחר שהביא דברי הרב יעב"ץ ז"ל כתב ולענין הדין פוק חזי מאי עמא דבר דע"י גוי מתירין וע"י ישראל אוסרין עכ"ד ונראה דכל התר זה הוא באגרות שאינו יודע מה שכתוב בהם שאפשר שיש בהם דבר של פיקוח נפש כמ"ש הרב תו"ש בשם אגודה והרב מהר"י קאזיס או באגרות שאדם בהול לידע מן בניו וב"ב אבל האגרות שהסוחרים מריצים זל"ז על עסקי סחורה ויודעים דכלם מעניני סחורה מדברים אסור וכמ"ש הרב זר"א סי' ן' וכתב שם דכמה סוחרים יראי ה' פרשו מזה על פי עצתו עצת חכם ז"ל עכ"מ סי' שמ"ה כתב הברכ"י אות ב' בשם מהר"י פארג"י ז"ל דרוב בנין ורוב מנין סוברים דלא בעינן ששים רבוא בוקעים והשיג עליו הרב ברכ"י דרוב הנראה לעינים הוא כסברת י"א שהביא הש"ע דבעינן ששים רבוא בוקעים ליקרא ר"ה, וכתב עט"ר א"א זצוק"ל וז"ל ואני אספתי כל בעלי שתי הסברות והילך בעלי הסברא הראשונה שכתב הש"ע הרי"ף הרמב"ם רמב"ן הרשב"א רבינו המאירי הר"ן הרב המגיד ר"י בהתו"ס מהר"ם מרוטנבורק הגהות מרדכי רא"ם בס' יראים אורחות חיים כלבו מר"ן לפי דעת השכנה"ג ה"ה מגיד משנה עולת שבת תוספת שבת ים של שלמה משאת בנימין סי' צ"ב אליה זוטא וכ"נ דס"ל הרשב"ץ בח"א סי' מ"ד וכ"ן דס"ל למהראב"ן טואה ז"ל בח"ד מהתשב"ץ סי' י"ג ד"צ ע"ב,, וסברת י"א היא סברת רש"י תוס' טור סמ"ג סמ"ק סה"ת רק"ח מרדכי מהרי"ו מהרא"י ט"ז מג"א מהריט"ץ סי' רנ"ה ס' הזכרונות מר"ן לדעת מג"א וערך השולחן מהרשד"ם פני יהושע סי' ט"ז (בשו"ת) שכה"ג עיין שם סי' שכ"ה הגה"ט אות א' גם הרדב"ז כמדומה לי דכ"כ בפי' עיין תשובות דפוס ויניצייא סי' תשט"ו דכן מתבאר מדבריו והר' כסא אליהו סי' שכ"ה עכ"ל, סי' שצ"ז כל אדם יש לו אלפים אמה, כתב הרמב"ם ז"ל בס' המצות סי' שכ"א הזהיר שלא להלוך חוץ לתחום המדינה בשבת והוא אומרו אל יצא איש ממקומו ביום הז' ובאה הקבלה שגבול ההליכה שהיא אסורה מה שנוסף על אלפים אמה חוץ מן המדינה ואפי' אמה אחת וללכת אלפים אמה לכל צד מותר ולשון המכילתא אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה ובמסכת עירובין אמרו לוקין על איסורי תחומין דבר תורה עכ"ל ולכאורה מדבריו שבחיבורו הגדול יד החזקה הלכות שבת פ' ז"ך ה"א שכתב שם דתחום דאורייתא הוא י"ב מיל ומדברי סופרים אסור אפי' יותר מן אלפים אמה ע"ש נראה דחזר בו ממ"ש בכאן דבכאן נראה דפסק כר"ע דתחומין דאורייתא ובחיבורו הגדול פסק