לי לישועה (על השו"ע) רלב

כמו שהגיה צ"ל דסובר דהיש מתירין היא סברת הטור דמתיר בכ"ש דוקא וכן נראה מפשט הלשון דאם יש מתירין היא סברת ראבי"ה דמתיר אפי' בכלי ראשון דס"ל דאין בישול אחר אפיה וצליה לא הול"ל יש מתירין דלא אמר בתחילה יש אוסרין בישול אחר אפיה כדי שיפול יש מתירין אלא אמר יש מי שאומר א"כ היל"ל ויש אומרים דאין בישול אפי' אחר אפיה או יש חולקין ומדלא כתב כן אלא רק יש מתירין משמע דקאי על מ"ש ואסור ליתן פת בכ"ש שהיס"ב ע"ז אמר יש מתירין כיון שהזכיר לשון אסור ועוד דלא שביק מר"ן סברת הטור דס"ל כרא"ם בכלי ראשון ופוסק כראבי"ה ע"כ דיש מתירין הוא הטור כמ"ש מדברי מור"ם וכ"כ תוספת שבת שם ס"ק נ"ה אבל באר הגולה ציין על יש מתירין ראבי"ה וכן כתב מטה יהודה שכן נראה מדברי מג"א ס"ק י"ט וכן ראיתי שפי' דברי המג"א הרב אשל אברהם דמרן לא הביא סברת הטור אלא סברת ראבי"ה אבל ס' הלבוש כתב כמ"ש רבו מור"ם די"מ הוא ס' הטור וכן נראה מהרב ע"ש וכן נראה שהבין הרב הגדול מהר"א יצחק בתשובתו הרמת"ה היא מוצא"ת בספר גו"ר כלל ג' סי' ח' שכתב בסוף תשובה הנז' וז"ל הכלל לענין דינא כי אף דהיה נראה להתיר לכתחילה לפזר אבק הקאו"י ע"ג הפינג אן כיון שהוא כלי ב' דמרן הביא בש"ע בנתינת הפת לתוך כלי שני ב' סברות יש אוסרין ויש מתירין ולישנא בתרא עיקר ואפי' בפוסקים כמ"ש הכנה"ג ומה גם כי הרב בעל המפה כתב שיש מקילין אפי' בכלי א' א"כ בנדו"ד שמפזרין האבק הנז' בכלי ב' נראה דמותר אמנם אחר שאין אנו בקיאים בדברים הקלים להתבשל והקשים וכמ"ש הרא"ם ראוי להחמיר לכתחילה והמחמיר לכתחי' כל חותמי ברכות יחולו על ראשו והמיקל יש לו על מה לסמוך והם הרים הרמים גדולי הוראה בכ"מ עכ"ל הרי מבואר דסבר דמ"ש מר"ן יש מתירין הוא על כלי ב' והיא סברת הטור ונפקא מינה טובא אם אנו אומרים שיש מתירין שהביא מר"ן הוא ראבי"ה או אם הוא הטור שאם נאמר שהוא ראבי"ה שמתיר אפי' בכלי א' א"כ יכולים לומר דמר"ן ס"ל דאין בישול אחר אפיה כראבי"ה דלא כהרא"ם אבל ס"ל דיש דברים שמתבשלים אפי' בכלי שני וא"כ בדברים ששייך בישול אח"כ יהיה אסור אפילו בכלי שני וכשנאמר דיש מתירין הוא הטור כמ"ש מור"ם וסייעתיה סייעתא דשמיא א"כ ס"ל למר"ן דיש בישול אחר אפיה אבל אין בישול בכלי ב' כלל לשום דבר ואנן בתר מור"ם אזלינן בדבר שלא דיבר מר"ן כמ"ש מו"ה עדות ביהוסף סי' נ"ט בשם מו"ר קסיסא הרב הגדול כמוהר"ר יעקב בן מלכא ז"ל דכלל בידנו שמקום שלא דיבר מר"ן ודיבר בו מור"ם אזלינן בתר מור"ם בהג"ה ולא משגיחינן בשום ספר מהאחרונים שהוא נגדו כלל עכ"ל בדס"ז ע"ד ואם כן בנדו"ד שיש מחלוקת בין מור"ם ובין קצת אחרונים בפי' דברי מר"ן ודאי דנקטינן כמור"ם ומה גם דרבים הם אשר אתנו בפי' דברי מר"ן כמו שפירשנו והם מור"ם ולבוש וע"ש ותו"ש ומהרא"י והחולקים הם ג' דוקא באר הגול' ומטה יהוד' ומג"א לס' הרב הנז' ואשל אברהם וא"כ כיון שהם ה' כנגד ג' ודאי דלהם שומעין דיחיד ורבים הלכ"ר, זאת תורת העול"ה מן המדוב"ר דנקטינן דלסברת מר"ן דאתכא דידיה סמכינן דאין כלי שני מבשל שום דבר וא"כ פשיטא דלסברתו מותר להניח תבשיל שיש בו מרק על הקערה הנז', ונראה דגם לסברא א' שהביא שהיא סברת רא"ם בנדו"ד מותר להניח בה אפי' תבשיל שיש בו מרק והוא ממ"ש מלכ"י צד"ק מר"ן בש"ע סי' הנז' וז"ל כלי שיש בו דבר שהיס"ב מותר להניח על הקדירה הטמונה כדי שישמור חומו ולא יצטנן וכו' אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר שאינו כ"כ חם ע"ג קדירה הטמונה שהיא חמה כ"כ שהעליון יכול להתחמם מחומה עד שתהיה היס"ב עכ"ל והכא עסקינן שיש בו מרק שאם הוא דבר יבש פשיטא דמותר וכמ"ש המג"א שם הרי מבואר דע"כ לא אסרינן כ"א כשעליון יכול להתחמם מחום התחתון עד שהיס"ב ובקערה הנז' פשיטא שאינו יכול להתחמם עד שתהיה היס"ב וא"כ אפי' יהבינן לך כל דילך שיש בישול בכלי ב' וכמ"ש סברא א' שהביא מר"ן בנדון דידן מותר בלי פקפוק כלל ויהיו דברי אלה בדרך שקלא וטריא לא להלכה ולא למעשה הצעי"ר כצעירת"ו ומוכן לעבודתו ע"ה ישועה הלוי ס"ט. סי' שי"ט ס"ט, וז"ל משמרת אפי' תלויה מע"ש אסור ליתן וכו' לעשות הקאוו"י בכלי שקורים פ'ילטרירה והוא שיש בתוכו נקבים קטנים כדי שתסנן הקאוו"י ולא ירד העפר כי אם מי קאוו"י נראה שאסור ליתן בו הקאוו"י והמים החמין ביום השבת דהוי ממש כדין משמרת שאסור