לי לישועה (על השו"ע) רלא

סי' שי"ח שאלה קערה שעשויה בכיסוי והכל גוף אחד ואוכלין על אותו כיסוי שהוא עשוי לאכול עליו כמו קערה שקורין פלאט"ו פאנד"ו ויש נקב בצד הקערה שלמטה ומשם ממלאים אותה מים חמים כדי שלא יתקרר המאכל שעליו על הקערה העשויה כמו פלאט"ו פאנד"ו המונח למעלה אם מותר לעשות זה ביום שב"ק או אסור, תשובה גרסינן במס' שבת דף נ"ז אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרין וכו' ופירש"י בצד המיחם קומקום של נחושת ולא יפקיענה וכו' לא ישברנה על סודר שהוחם בחמה כדי שתצלה מחומו של סודר ע"כ ופסקוהו הפוסקים והעלהו מרן בש"ע סי' זה וז"ל בס"ג כשם שאסור לבשל באור כך אסור לבשל בתולדת האור כגון ליתן ביצה בצד הקערה בשביל שתצלה אסור ע"כ, ואיתא תו בגמ' דף קמ"ה ע"ב כל שבא בחמין מע"ש שורין אותו בחמין בשבת וכל שלא בא בחמין מע"ש מדיחין אותו בשבת בחמין ובעי בגמ' כגון מאי א"ר ספרא כגון תרנגולתא דר' אבא ע"כ ופירש"י וכל שבא בחמין מע"ש כלומר שנתבשל שורין אותו בחמין כדי שיהא נימוח, כגון מאי הוי בא בחמין שחוזרין ושורין אותו בחמין תרנגולתא דר"א מבשלה ושורה אותה ימים רבים בחמין כדי שתהא נימוחה מאליה ואוכלה לרפואה עכ"ל השייך לעניננו ופסקוהו הפוסקים וכתב הטור ז"ל וז"ל אפי' תבשיל שנתבשל כל צרכו יש בו משום בישול אם נצטנן כבר אבל בעודו רותח לא והני מילי שיש בו בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק אבל דבר יבש שנתבשל כבר שורין אותו בחמין כדתנן כל שבא וכו' ומוקי לה בתרנגולתא דר"א שנתבשלה כל צרכה והיתה יבשה וכו' עכ"ל השייך לנו, ומ"ש הטור לחלק בין דבר יבש ובין תבשיל שיש בו מרק אם נצטנן ויש בו בישול אחר בישול למדו ממ"ש הגמרא שם דף ל"ד ע"א ואמר רבא מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה גזירה שמא ירתיח ופי' רש"י גזירה שמא ימצא קדרתו שנצטננה כשירצה להטמינה וירתיחנה תחלה ונמצא מבשל בשבת עכ"ל ומדכתב רש"י שנצטננה ולא כתב רותחת משמע דמיירי בתבשיל שנתבשל כל צרכו דאי לא נתבשל כ"צ מאי איריא נצטננה אפי' רותחת אסור אלא ודאי מיירי בתבשיל שבישל כ"צ ואפי"ה כתב רש"י דנמצא מבשל בשבת ובודאי דרש"י מיירי בתבשיל שיש בו מרק דאם הוא דבר יבש הא אמרינן דשורין אותו בחמין בשבת ומיירי בדבר יבש כגון תרנגולתיה דר' אבא וא"כ כיצד כתב רש"י דנמצא מבשל הרי אמרנו דאין בישול אח"כ ביבש אלא ודאי מיירי בתבשיל שיש בו מרק ויש בו בישול אח"כ, וכ"כ הסמ"ק וז"ל ומיהו דבר לח וצלול דברי הכל יש בו בישול אח"כ לאחר שנצטנן אם חוזר ומרתיחו כדאי' בפ' במה מדליקין דף ל"ד שמא ירתיח וכדפי' שם בקונטרס ע"כ וכ"כ רי"ו ח"ג כמבואר כל זה בב"י שם והעלה כל זה מרן הק' על שולחן מלכים שם ס"ד וז"ל תבשיל שבישל כ"צ יש בו משום בישול גם אם נצטנן וכו' וה"מ שיש בו בישול אח"כ בתבשיל שיש בו מרק אבל דבר שנתבשל כבר והוא יבש מותר לשרותו בחמין בשבת עכ"ל, המורם מכל הני מילי מעלייתא דדבר חם או דבר יבש שנתבשל כבר ואפי' נצטנן מותר לשרותו בחמין וגם להניחו בצד הקדירה כמבואר מדברי הפוסקים הניתנין אחת למעלה, מה שנשאר לנו לברר אם מותר לנו ליתן בכלי הנז' תבשיל שיש בו מרק והוא צונן, והנה כתב הטור וז"ל כתב הרא"ם אע"ג דאין בישול אח"כ בדבר יבש בדבר שנאפה או נצלה יש בו בישול אח"כ אם בשלו אח"כ במשקה ואסור ליתן פת לתוך כלי שני שהיס"ב ותימא למה אסרו בכלי שני עכ"ל הטור והרב"י ז"ל הביא לשון הסמ"ג וז"ל כתב הרב ר' אליעזר ממיץ וכו' כל הלשון כמ"ש הטור וכתב אחר זה הסמ"ג וז"ל ומכלי שני שכתב הרא"ם נראה שתופס עיקר לישנא דיש דברים רבים שמתבשלים אף בכלי שני כדאמרינן דמלח אף בכ"ש מתבשלת ואין אנו בקיאים בדברים הקלים להתבשל ולפיכך יש להחמיר בכולם עכ"ל וכתב ב"י בשם מרדכי דראבי"ה חולק עליו ע"ש וזהו מ"ש מר"ן שם ס"ה וז"ל יש מי שאומר דדבר אשר נאפה או נצלה אם בשלו אח"כ במשקה יש בו משום בישול ואסור ליתן פת בכ"ש שהיס"ב ויש מתירין וכתב מור"ם בהג"ה בכלי שני ויש מקילין אפי' בכלי ראשון ונהגו להזהר לכתחילה ליתן פת אפי' בכלי שני כל זמן שהיס"ב ע"כ ולפי סברת האוסר לאו דוקא פת ה"ה כל דבר דלא בקיאינן וכמש"ל בשם סמ"ג וכן כתב מג"א ס"ק ח"י וכ"כ הא"ר והוא פשוט ומדברי מור"ם שכתב דהמתירין הוא בכ"ש