לי לישועה (על השו"ע) רכח

חי"ת טי"ת יו"ד כ"ף כ"ף למ"ד מ"ם מ"ם נו"ן נו"ן עי"ן פ"א צד"י קו"ף ר"ש שי"ן ת"ו סך הכל ששים אותיות וזהו אומרו שיתין אתוותא ידיען שבהם נכתב הק"ש עד ובשעריך ואש"א ח"ה, והנה אח"ז זכיתי וראיתי לאחד קדוש מדבר הרב המקובל האלד"י מהר"ש שרעבי זצוק"ל בכוונת התפילה שכתב לכוין בשיתין אתוותא שהם כל שני אותיות הדומות וסמוכות זה לזה שיש בכל הק"ש עד ה' אלהיכם והם כסדר הזה בכ"ל לבב"ך (הכי ד' שני למדי"ן ושני ביתי"ן) ע"ל לבב"ך (ח') ושננת"ם (י') בבית"ך (י"ב) לטטפ"ת (י"ד) מזז"ת (י"ו) בכ"ל לבבכ"ם (ך') ונתת"י (כ"ב) ונתת"י (כ"ד) עש"ב בשד"ך (כ"ו) לבבכ"ם (כ"ח) תת"ן (ל') ואבדת"ם מהר"ה (ל"ב) ע"ל לבבכ"ם (ל"ו) לטטפ"ת (ל"ח) בבית"ך (ס') מזז"ת (מ"ב) לת"ת (מ"ד) בנ"י ישרא"ל (מ"ו) הכנ"ף פתי"ל (מ"ח) תתור"ו (כ') לבבכ"ם (נ"ב) והיית"ם (נ"ד) אנ"י ה' (נ"ו) אתכ"ם מאר"ץ (נ"ח) אנ"י ה' (ס') הרי שיתין אתוון בדקדוק ופירוש זה נראה אמת ויציב ונכון אלא דאכתי לא אפרק מקושית הרב עיקרי הד"ט ושמעתי מאת ידידי החכם השלם והכולל ח"ק כמה"ר שלם מלכא נר"ו שמצאו גירסא בזוהר שאינו כתוב בה עד ובשעריך ובזה אתי פירוש הרב מעולה ונכון מאוד, הלכות נשיאות כפים סי' קכ"ח סי"א כשמחזירין פניהם כלפי העם מברכין אשר קב"ו וכו' כתב בס' האשכול דאמרו רבוואתא לברך בלחש וכתב המפרש דלא מצא כן בשום פוסק והביא קצת ראיה מדברי הרמב"ם ז"ל ע"ש וכתב עוד בשם חכם הגר"א אביגדור ז"ל שיש סמך לזה מהא דשבת קי"ח אם יאמרו לי חבירי עלה לדוכן הייתי עולה בודאי לא היה מברך ש"מ שלא ברכו בקול אקב"ו עכ"ל ומשם לא יש כלל ראיה דהרי לפי זה היה צריך לומר דר' יוסי אם היה עולה היה אומר ברכת כהנים בקול אלא שלא היה מברך ולא היה ניכר משום שהם ג"כ היו מברכים בלחש ודבר זה לא אפשר לאומרו דאם ר' יוסי יתיירא מלומר ברכה לבטלה הלא יותר איסור הוא לומר ברכת כהנים שכרי אמרו בפי' בכתובות דכ"ד ישראל הנושא כפיו עובר בעשה וא"כ הוא איסור יותר גדול מברכה שאינה צריכה שהיא דרבנן וא"כ ר' יוסי ודאי ירצה לינצל גם מאיסור עשה דאורייתא וא"כ לפי זה צריך לומר שלא היה אומר לא ברכה ולא ברכת כהנים וא"כ ליכא הוכחה שהיו אומרים אותה בלחש, ולפשט הגמרא בהאי דר' יוסי נלע"ד דלעולם כוונת ר' יוסי היתה לומר ברכה וברכת כהנים והענין הוא שהוא אמר יודע אני שאיני כהן אבל אם יבואו חבירי ויאמרו לי שאני כהן ושאעלה לדוכן אני עולה שאני מבטל דעתי לגמרי לגבי חבירו ואומר בודאי פשיטא להו דאני כהן וידיעתי אינה מכרעת וממילא יכולני לעלות לדוכן ולברך ולומר ברכת כהנים שהרי חבירי הם חכמים וצריך אני לשמוע להם שלא לעבור על דבריהם, סי' קל"א כתב הרב המחבר דהעיקר דיחיד אומר הי"ג מדות כקורא בתורה ע"ש ובברכ"י סימן תפ"ח הביא משם הרמ"ז דבתפלות שבשעת הוצאת ס"ת יאמר הי"ג מדות כקורא בתורה מתרי טעמי חדא דלפי דברי הרב האר"י ז"ל אין ליחיד לומר הי"ג מדות כ"א בחילוף א"ת ב"ש ועוד שביום טוב אין לומר הי"ג מדות וכו' ע"ש ומבואר דכוונת הרמ"ז היא לומר דמ"ש האר"י ז"ל דאין לומר הי"ג מדות ביחיד כ"א בא"ת ב"ש הוא לאומרם דרך תחינה דאם הרב האר"י ז"ל אוסר לאומרם כקורא בתורה כיצד משיב לשואלו דיאמרם כקורא בתורה אלא ודאי דכוונתו היא כמ"ש ומפני זה כתב הרב המחב"ר דיחיד יאמרם כקורא בתורה כיון דכך הם דברי הש"ע בסי' תקס"ה ושאר פוסקים אעפ"י דלדברי האר"י ז"ל הנכון שיחיד יאמרם באתב"ש אפשר דהרב חיד"א ז"ל נראה לו דאין הדברים אמורים כ"א למי שבא בסוד ה' אבל לכולי עלמא כיון דגם להאר"י ז"ל אין איסור לאומרם כקורא בתורה ככה יפה להם כנ"ל דעת הרב חיד"א בזה ועיין בית עובד ולא העתיק דברי הרמ"ז כראוי עיין באגדות הרמ"ז דף ח' ע"ב דדבריו הם כמ"ש הברכ"י סי' תפ"ח ולא כמ"ש הבית עובד שם ידוע מ"ש ר"ח שער התשובה דהתקינו וידוי ע"ס א"ב מפני שע"י כ"ב אותיות התורה נבראו כל העולמות כנז' בס' יצירה וע"י כל העולמות נפגמים ח"ו ולכן ראוי להתודות בסדר א"ב כדי לתקן ויש לדקדק למה בקצת אותיות באות כפולות כמ"ש בלמ"ד לצנו לוצצנו במ"ם ג"כ מרדנו מרינו כפול בנו"ן ג"כ נאצנו נאפנו נשבענו לשוא ולשקר וגם בתי"ו כפול תעבנו תעינו וכו' הרי מצינו במקום כ"ב לשונות כ"ז (שהרי לוצצנו מרינו נאפנו נשבענו תעינו ותעתענו הם חמשה שתעינו ותעעתנו בוי"ו מורה