עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לי לישועה (על הש"ס)

לי לישועה (על הש"ס) צב

Li Li-Yeshu’ah (SHAS) 92 · לי לישועה (על הש"ס) · free full Hebrew text

Open in the reader →

אחת שנשברה והייתי מצטער על תלמיד חכם. שהיה בה ומנו רבי עקיבא וכו' תניא אמר רבי עקיבא פעם אחת וכו' לכאורה קשה מה נתחדש לו לרבי עקיבא כדי שיאמר כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שיש להם סוף וכו' הרי כבר הוא מעשה בדידיה א"כ הוא ראה שצפה על פני המים וניצול ואם כן באותו פרק היה ראוי לו לראות כמה גדלו דברי חכמים ואפשר ליישב דרבי עקיבא ניצול ע"י דף וגם ע"י חכמתו כשהיה בא עליו גל היה מנענע ראשו כמו שאמרו רז"ל כשהרשעים באים על האדם ינענע להם ראשו ואם כן דרך זה אינו מצוי ברוב העולם וגם שהיה לו דף לינצל אינו ממש נופל לים לא כן בר"מ היה יותר חידוש שגל טרדו לחבירו וכו' ושם לא היה שום דבר להצילו כ"א נפל לים ממש ע"כ אמר הפעם אודה כמה גדלו דברי חכמים. מסכת כתובות דף י"ז ע"א) בית הלל אומרים כלה נאה וחסודה, אפשר לפרש בהקדים מ"ש מהר"מ אלשיך ז"ל הביאו הנח"ק פ' חיי שרה ע"פ שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל דהכונה אשה יראת ה' שיש לה יופי תתהלל אבל אם לא יש לה יראת ה' אין להלל' דשקר החן עכ"ד וכאן ג"כ משבח הכלה ביופי באומרו כלה נאה וכי תימא שקר החן והבל היופי לזה מוסיף וחסודה שחוט של חסד משוך עליה ובודאי הטעם הוא משום שהיא יראת שמים דאם לא כן לא היה לה חוט של חסד ואז יכול הוא לשבח את יופיה כיון שהיא אשה יראת ה' היא תתהלל גם ביופי:

(דף ג"ו ע"א) בתוספות ד"ה אמר ר' יצחק משום רבינו פירש"י דרבינו הוא רב וקשה דאם כן תסתיים דרב אמר הלכה כר"א ב"ע וכו' ולעד"ן להליץ בעד רש"י ז"ל בהקדים מ"ש בעלי הכללים בשם הרדב"ז ז"ל דכל מקום דקאמר חד אמר וחד אמר מי שמזכיר ראשון היא סברא הראשונה שמזכיר הש"ס ולעיל כך הוא לשון הגמרא רב ור' נתן חד אמר הלכה כראב"ע וח"א אין הלכה וא"כ כשלא יש הוכחה לומר היפך הכלל מי שמזכיר ראשון סבר כדברי הש"ס הראשונים ויוצא לנו דרב אמר הלכה כראב"ע אלא שהתלמוד שקיל וטרי להביא הוכחה דר' נתן הוא שאמר הלכה כר"א ב"ע ואח"ך בנפול הראיה בודאי סבירא ליה לרש"י ככלל הרדב"ז דחד אמר הוא רב ובזה מתורצת קושית התוס' על רש"י זלה"ה דלעולם רבינו הוא רב ולמימר תסתיים דרב אמר הלכה אין אנו צריכים דיש לנו כלל גדול דחד אמר ראשון הוא רב וא"צ להביא ראיה מדברי רבי יצחק בר אבדימי (דף ע"ז ע"ב) מכריז עליו אליהו פנו מקום לבר לואי וכו' אזל אשכחי' לרשב"י דהוה יתיב על י"ג תכתכי פיזא א"ל נראת' הקשת בימיך וכו' א"ל לית את הוא בר לואי ע"כ, ולכאורה קשה מה זה אומרו לית את בר לואי ואיך אפשר להכחישו ומה שייכות לענין זה אם יקר' בר לואי או לא אטו אם יהי' שמו בר לואי מוכרח שיהי' אדם גדול ומופלג, ונלע"ד לפרש דכונת רשב"י לומר שאינו ראוי להיות ליווי לו ובמחיצתו ואמר לו זה בלשון דמשתמע לתרי אנפי וכונתו היתה לית את הוא בר ליווי שלי והשומע ישמע ויבין שאמרו בפשיטות ודו"ק. אחר כך מצאתי בב"ר פרשת נח סי' ל"ה מעשה הזה של ריב"ל ואליהו עם רשב"י ואמר לו אם נראתה הקשת בימיך וא"ל לית את כדי למחמי סבר אפו וזה מפורש כפירושינו:

מסכת נדרים (דף ל"ב ע"א) ור' אליעזר אומר גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל עכ"ל ולכאורה לא יש בפסוק זה ענין שרומז למילה כ"א תיבת ברית אבל ברית נאמר גם כן על התורה ונראה שסופי תיבות ע"ל פ"י הדברי'ם האל'ה הם מילה. (דף נ"ה ע"ב) נון סמך עין נונא סמא לעינא ההוא בסוף אוכלא פירש"י בסוף החולי שחשש בעיניו דהתם סם טוב לכאב העינים והאי דקתני דקשים לעינים בתחילת אוכלא כשהתחיל