לי לישועה (על הש"ס) צא

יקרא חצי פסוק הג' ויקרא ב' אח"כ משום גזרה לנכנסים שאם לא נעשה כן צריך השני שיקרא שני פסוקים מפ' זו וא' מפרשה אחרת וחיישינן לנכנסים בין השני לשלישי שיאמר שהעולה שני לא קרא אלא פסוק אחד ובמקום התיקון שאמרו שיקרא מפ' אחרת ג' פסוקים משום הנכנסים הו"ל לתקן לפסוק פסוק ג' מפרש' ראשונה, ועל זה תירץ דודאי לזה המדרש לא קשה מידי כוותיה דר"ש ולא מטעמיה שכתב דאין בידינו לתקן דהא איכא תיקון כדכתיבנא אלא דטעמא דלק"מ לשמואל דאמר פוסק דכבר פירש הגמ' לעיל דשמואל עד כאן לא קאמר לפסוק אלא היכא דלא אפשר וכו' זהו הנלע"ד פי' דבריהם ז"ל ודו"ק היטב, וקושית התוספות כפי מה שפירשתי הוא שכתב הרשב"א ז"ל בחידושיו ואמר מר דליתא לזה דלפסוק ולדלוג לא אמרינן יעו"ש. וראיתי להרב המשבי"ר בספרו ראש משביר שכתב על דבריהם וז"ל היה להם לתקן שלא יטעו הנכנסים פירוש שיקרא השני ג' פסוקים מפ' השניה משום הנכנסים ואמאי קאמר ת"ק דברייתא קורא שני פסוקים ופסוק א' מפרשה אחרת דהא ת"ק חייש לנכנסים לכתחילה דקאמר ושל חמשה ביחיד דהיינו לכתחילה וק"ל עכ"ד ודבריו אחהמ"ר מרפסן איגרי דמה זה שאמר פי' שיקרא השני ג' פסוקים מפרשה שניה משום הנכנסים וכו' דמאי שייכות יש לזה עם מ"ש פוסק דזה קושיא לת"ק בפני עצמה והתוספות לא עסקי בהכי כלל, ועוד שאין זו אפי' קושיא על הגמרא דת"ק לא חייש לנכנסים אפי' לכתחילה דשיולי שייל, ומה שמכריח ממ"ש ת"ק פסוק של חמשה פ' קורא יחיד לאו הוכחה דהתם חיישינן ליוצאים דוקא וצ"ע:

(דף כ"ח ע"ב) תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנא' הליכות עולם לו וכו' קשה מנ"ל דצריך ללמוד בכל יום מהאי קרא הלא יכולין לו' שאפי' הלומד פעם אחת יזכה לעוה"ב, ואפשר לפרש בהקדים מ"ש המפרשים דכשאומר אל תקרי הכוונה היא אל"ת כך עד שתקרא כו"כ והיינו שיקרא שניהם, והנה בכאן תהיה הכוונה א"ת הליכות עד שתקרא ג"כ הלכות:

עוד נקדים מ"ש חכמי התכונה דלמעלה מן הגלגלים של השבעה כוכבי לכת וגלגל המזלות יש עוד גלגל אחר הנק' גלגל היומי, ונקרא היומי ע"ש שמסבב את כל הגלגלים בכל יום ובכלל העולם שהוא במרכז שלהם מסבבים כולם כל כ"ד שעות והיינו בכל יום, וא"כ באומרו הליכות עולם ר"ל בכל יום שהיא בהליכה של העולם שילמוד בהם הלכות, וגם אפש"ל שרומז שיזכה לעוה"ב ומוציאו מתחילת הפסוק שהוא שחו גבעות עולם (חבקוק) במה ששח דהיינו לומד יש לו גבעות עולם הבא, ובמאי הוי בהלכות בכל יום שהוא הליכות עולם לו ודו"ק:

מסכת יבמות דף ס"ב ע"ב) אמר רבי תנחום אמר רבי חנילאי כל יהודי שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה וכו', יש לדקדק למה אמר כל יהודי הול"ל כדרך הש"ס במקומות אחרים כל מי שאין לו אשה לשון זה כל יהודי אינו מורגל בתלמוד בבלי ואפשר לומר שרמז כאן דבר גדול והוא כי כבר ידוע שהאיש הישראלי הנושא אשה מייחד שם הוי"ה ב"ה והמדות העליונו' הרמוזים בו וכבר אמרו איש ואשה שזכו שם י"ה ביניהם והאיש רומז לאות יו"ד והאשה לה"א ואם כן כל זמן שאין לו ה"א דהיינו האשה שם הוי"ה אינו שלם ח"ו באותו האיש ולרמוז זה אמר כל יהודי מפני שבתיבת יהודי יש בו יה"ו שלשה אותיות ראשונות של שם הוי"ה ונשאר הדל"ת יו"ד שאלו האותיות נעשה מהם ה"א כשהדל"ת תקבל היו"ד ולא תהיה דלה ועניה ואם כן כל עוד שאין לו אשה שהיא רומזת לה"א עדיין אין השם שלם חס ושלום והה"א אחרונה שבשם הרומזת לשכינת עוזנו שמכונית שמחה עדיין אינה שרויה עמו וממילא לא יש לו ברכה וטובה שהם השפע שיהיה לו כשיעשה יחוד עליון ובזה יובן מה שכתוב אחר זה בגמרא שרוי בלא תורה בלא חומה בלא שלום שאלו הדברים רומזות למדות עליונות המשפיעות טובה וברכה כידוע ודו"ק. (דף קכ"א ע"א) תניא אמר רבן גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה