לי לישועה (על הש"ס) פט

הוא שם שמפרסם הנס שעשה הקדוש ברוך הוא לנו וכן ימי הפורים שהם לאות כמו שבת ויום טוב שהם אות הניכר במעשיו אלא שמצאתי רמז הי"ה לה' לשם גימט' ז"ו מקר"א מגיל"ה בדקדוק ימ"י פורי"ם גימט' או"ת עם הכולל:

(דף י"א ע"ב) ודוד הוא הקטן וכו' כשם שבקטנותו הקטין עצמו לפני מי שגדול ממנו בתורה כך במלכותו הקטין עצמו לפני מי שגדול ממנו בחכמה ופי' מהרש"א שבקטנותו הקטין עצמו לפני מפיבושת כמ"ש בברכות ובמלכותו לפני אחיתופל כמפורש בפרק החליל שקבל ממנו דברי חכמה עד כאן, וק"ל למה לא פירש דבין בקטנותו בין במלכותו הקטין עצמו לפני מפיבושת כדמשמע בברכות שהיה מקטין עצמו לפניו אפילו אחר שמלך ונראה דמהרש"א דייק לשון הגמ' דקאמר כך במלכותו הקטין עצמו לפני מי שגדול ממנו בחכמה ולא קאמר כדלעיל לפני מי שגדול ממנו בתורה דהיינו מפיבושת שהיה מביש פני דוד בהלכה, ומדשינה משמע דקאי על אחיתופל שלמד ממנו דברי חכמה שהוא הקל וחומר שנשא אחיתופל שהוא דברי חכמה וזהו שדקדק מהרש"א בלשונו ואמר שלמד ממנו דברי חכמה וקל להבין. (דף י"ג ע"ב) הכסף נתון לך וכו' כתב עיון יעקב וז"ל ועוד י"ל ע"ד דרש שלא מצינו שהרגו ושתי רק שלא תבוא עוד אל המלך ומלכותה יתן לרעותה הטובה ממנה וכן לקח אותה המן לשפחה בלי ידיעת אחשורוש לשמשו וזה שאמרה לו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי שכבר עשה כן לושתי אף שהוא ביזוי למלך וכו' עכ"ל, וראיתי להרב פתח עינים שכתב וז"ל וק' על הרב שמוליד תולדות היפך מרז"ל בלי שום סמן והא כתיב ויעש המלך כדבר ממוכן ואתיא מכללא שנהרגה ושתי עכ"ד זלה"ה ובזה חזיתיה להרב הכו' במראית העין שלו שהביא דברי הרב עיון יעקב וכתב עליו ודבריו תמוהים והרי הש"ס קרי בחיל שאמרה אסתר אקני בושתי וקטלה וכן הוא בתרגום שני ורבינו הראם בב"י הביא מרז"ל שתלאוה עכ"ד ואחר נשיקת הריצפה בהורמנותיה דמר הני תמיהי שכתב על הרב עיון יעקב שתים זו נפלאו ממני דהרב ע"י מפרש דרך דרש כפשט הפסוק שלא נהרגה ושתי ובודאי שהוא כנגד מ"ש רז"ל אבל כמה מפרשים עושים פירושים כפי פשטן של דברים אעפ"י שאינם מכוונים לדברי מדרשי רז"ל, ומ"ש הרב פתח עינים שהרי כתיב ויעש המלך כדבר ממוכן ואתיא מכללא שנהרגה ושתי אחהמ"ר ליכא משם קושיא להרב ע"י דהפסוק לא אמר בעצת ממוכן כ"א יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב וכו' אשר לא תבוא עוד אל המלך ומלכותה יתן המלך וכו' ויעש המלך כדבר ממוכן ומפרש הרב עיון יעקב דדבר ממוכן לא היה כ"א לא תבוא עוד אל המלך ולא שתהרג ושתי וא"כ מה קושיא איכא מלשון בפסוק, ומ"ש הרב ע"י לא מצינו שנהרגה ושתי לא קאי על דברי רז"ל כ"א בפסוק לא מצינו הדבר מפורש שנהרגה ולא שנגזר עליה מיתה כלל ודו"ק:

(שם) ואת דתי המלך אינם עושים דמפקי לכולי שתא בשה"י פה"י וכו' שה"י פה"י ר"ת שבת היום פסח היום כמו שפי' רש"י ויש לחקור למה אמר בר"ת שבת היום פסח היום ואם תמצא לומר דהמן אמרו בפירוש והש"ס הוא שאמר כן עדיין צריכים ליתן טעם למה רמזו בתיבות הללו שהקורא יכול לטעות בהם ויתכן לומר דבשה"י פה"י גימט' דת"י עם התיבות ועכשיו אתי שפיר דיש רמז בפסוק לזה בשה"י פה"י שהוא בגימ' ואת דת"י המלך:

(דף ט"ו ע"א) ויהי כראות המלך את אסתר המלכה, אמר ר' יוחנן ג' מלאכי השרת נזדמנו לה באותה שעה אחד שמשך חוט של חסד עליה ואחד שהגביה צוארה ואחד שמתח את השרביט, וכמה א"ר ירמיה שתי אמות היה והעמידו על י"ב ואמרי לה על ט"ז ואמרי לה עד כ"ד במתניתא תנא עד ששים, וכן אתה מוצא באמתה של בת פרעה וכן אתה מוצא בשיני רשעים דכתיב שיני רשעים שברת וכו' רבא בר עוצרן אמר וכו' מאתים, ופירש"י דשיני רשעים הול"ל שן רשע דהא עסיק בעוג דוקא, והוסיף יו"ד בשיני ומ' ברשעים שעולים ששים ועל השאר לא פירש מנין, ומהרש"א ז"ל פי' דמחלוקת השרביט הוא, דיש י"ב תיבות בפסוק עד ויושט, וכן יש י"ב תיבות מן ויושט עד סוף הפסוק, ומ"ד ט"ז דכן יש תיבות מרישא דקרא עד שרביט הזהב ומ"ד כ"ד דכן יש כ"ד תיבות בכל הפסוק ומ"ד ס' דכן יש ששים אותיות מרישא דקרא עד ותרד בת פרעה ותשלח יש ס' אותיות יעו"ש,