לי לישועה (על הש"ס) סו

לרבות את העבדים ל"ל קרא הא אמרת כל מצות שהאשה חייבת בהם עבדים חייבים וכו' ע"ש וכשמרבינן עבדים בודאי דה"ה וכ"ש גרים ומשוחררים, בפ' שלח לך בפ' נסכין נאמר דבר אל בנ"י ואמרת אליהם וכו' וכי יגור אתכם גר אמרו בספרי וז"ל כאשר תעשו כן יעשה למה נאמר לפי שהיה בדין הואיל ומצינו שחילקה תורה את קרבנותיו כך תחלק את נסכיו ת"ל כאשר תעשו כן יעשה מה אתם ו' לפר וד' לאיל וג' לכבש אף הגרים כיוצא בהם, הקהל אין לי אלא אנשים נשים מנין ת"ל חוקה אחת יהיה לכם עכ"ד:

שם בפ' חלה נאמר דבר אל בנ"י ואמרת אליהם איתא בספרי זוטא בנ"י חייבים בחלה ואין כותים חייבים בחלה או בני ישראל למעט הגרים אמרת דבר אל בנ"י לרבות את הגרים ואמרת אליהם ריבה נשים ועבדים עכ"ל ובילקוט הביא תיבות דבר אל בנ"י בתוך שני חצאי לבנה ונראה שיש בלבול בלשון דודאי גרים מבני ישראל לא אתו אלא מן ואמרת אליהם כמו שמצינו במקומות הרבה שם בפ' ציצית נאמר דבר אל בנ"י ואמרת אליהם ואמרו שם וידבר ה' אל משה לאמר לרבות יחידים דבר אל, בני ישראל לרבות גרים ואמרת אליהם לרבות עבדים משוחררים עכ"ל וראה זה חדש לרבות יחידים מוידבר אל משה וגם שמרבה גרים מן דבר אל בני ישראל. אכתי איכא טובא בני ישראל שנאמרו במצות שנאמרו לכללות הציבור כמו פ' התמיד פ' פרה פי תרומה פ' תצוה פ' שבת אך את שבתותי שלא נאמרה בו להזהיר שלא יעשו מלאכת המשכן בשבת פ' קדושים תהיו פ' מועדים אשר תקראו אותם שהוא קידוש החדש הנמסר לב"ד פ' העומר פ' שליחת טמאים מן המחנה כל אלו לא שייך לרבות נשים גרים ועבדים כי הם מצית המוטלין על הצבור כולו ואינו לפרט היחידים:

ואולם נשאר לנו ד' מקומות שנא' בהם בני ישראל ולא מצינו הרבוי מפורש ואלו הן בגיד הנשה בפ' שקצים ורמשים ובהמה טמאה בפדיון בכורות ובשמיטה ויובל ומה שנראה לי לומר בהם דבני ישראל הכתוב אצל גיד הנשה הוא על כוונת בני יעקב וכמ"ש בגמ' לסברת רבי יאודה ואף לרבנן שאמרו בסיני נאמר, אלא שנכתב במקומו מפני שלא נקראו בני ישראל עד שבאו להר סיני מ"מ נכתב שם סמוך למעשה לרמוז לבני יעקב אבל לא נאמר למעוט ומשום הכי לא ממעטינן מיניה לא נשים ולא גרים ועבדים ובפ' בהמה טמאה ושקצים אשר נאמר בהם דבר אל בנ"י זאת החיה אשר תאכלו לא ממעטינן נשים וגרים מפני שבמקום אחר הוכפל הציווי לא תאכל כל תועבה ושם לא נאמר בנ"י למעט וא"כ חזרה להיות מצוה כוללת לכל מקבלי ברית, וכבר עלה בדעתי לומר דמצות לא תעשה לא אימעוט נשים וגרים אפי' כשאומר בני ישראל ויכול הייתי לפרש דמ"ש בספרי מעשה בישראל צריך להביא גרים הכוונה היא על מצות עשה לא כן מצות לא תעשה לא ס"ד למעט שום אחד מן מקבלי ברית אבל אין זה אמת שכבר מצינו בפ' עריות שהוצרכו לרבות גרים ונשים ואעפ"י שהם מצות לא תעשה וכמש"ל וא"כ דאפי' בל"ת צריך ריבוי להביא גרים ונשים ועבדים משוחררים במקום שנא' בו בנ"י ומ"מ במצות שהוכפלו בלתי מיעוט של בני ישראל מוכרח לומר שכל מקבלי ברית בכלל ובמצות פדיון בכורות שנא' בהם בבנ"י דשם מיירי בבכור אדם ובכור בהמה והנה בבכור אדם נשים פטורות כמ"ש בקידושין דכ"ט ע"א אלא שלגר לא מצינו שום רבוי אבל כשנדקדק נראה דאין צריך לרבויי דכיון דכתיב כל פטר רחם בבנ"י ודרשינן עד שיפטור רחם בישראל כשנולד לו בן הרי זה פטר רחם בישראל מיד מי לא עסיקינן בגר של שאר אומות שמותר מיד ובנ"י גמור הוא עיין אה"ע סי' ד' ס"ט וכיון שאין מיעוט לגר של שאר אומות גם לאחרים לא מצינן למעט דהרי לא אמעוט שם גר בעלמא שהרי מה שהקפיד הכתוב הוא שיהיה לידתו בקדושה בתוך ישראל ולא בא שם ישראל למעט גר אלא למעט לידתו שלא בקדושה. ובבכור בהמה טהורה ופטר חמור איכא למימר דלא מיעטו נשים וגרים ועבדים מבני ישראל מפני שמצינו שהוכפל הציווי בפ' כי תשא כל פטר רחם לי וכו' ופטר חמור תפדה ושם לא נאמר בנ"י והיא מצוה כוללת לכל מקבלי ברית, ועוד יש לומר דכיון שאמר בבנ"י בבי"ת משמע כל שהם בתוך ישראל וכן כתב הרא"ם פ' אמור על דברי רש"י אזרח זה אזרח בישראל לרבות גרים וכתב הרא"ם וז"ל בת"כ דמבישראל משמע כל שהם בתוך ישראל ואפי' גרים ועבדים משוחררים עכ"ל ומפורש