לי לישועה (על הש"ס) סג

וממנשה היה עכ"ל, והנה כדי לתרץ דברי רש"י ז"ל דכל רז לא אניס ליה נראה לומר בהקדים מאי דאיתא ברבינו בחיי ז"ל פרשת מסעי וגם בתרגום תוספתא דאשת גלעד היתה משבט אחר בת יורשת נחלה ומשום הכי נקראת אשה זונה דכן היה מנהגם יעו"ש, הביאו הרב צווארי שלל וא"כ בהיות שלא מצא רש"י שופטים משבט ראובן שמעון גד ואשר כמ"ש הוא ז"ל הביא השופטים שיוכלו להיות באיזה צד משבטים הכו' וכיון שמצינו שיפתח היתה אמו משבט אחר אולי שר' אליעזר שאמר שלא היה שבט שלא הקים שופט הוא קים ליה דאמו דיפתח היתה מא' מהשבטים הכו' שלא מצינו מפורש בהם שהעמידו שופט ודו"ק היטב ומ"ש מהרש"א שלא מצינו שיאיר היה שופט הוא פלא שהרי מקרא מלא כתוב בשופטים יו"ד ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפוט את ישראל, ונראה דמהרש"א הבין כרש"י שכוונתו היתה על יאיר בן מנשה שכתב בסוף דבריו ובן מנשה היה וצ"ע, הן אמת דקשה לעולם על רש"י דמאי מספקא ליה מאיזה שבט היה הרי כתיב יאיר הגלעדי וגלעד היא ארץ מנשה ואפשר לומר דעם היות שהיה יושב בגלעד יתכן שלא היה מהשבט כמו שמצינו בתולע בן פוה שהיה איש יששכר והוא יושב בשעיר בהר אפרים כמ"ש בשופטים סימן יו"ד, וראיה לזה מפורשת שגם בן הלל השופט שכתב רש"י שלא ידע שבטו כתיב ביה בשופטים י"ב וישפוט אחריו עבדון בן הלל הפורעותני ופרעתון היא ארץ אפרים כמ"ש הכתוב אחר זה וימת עבדון בן הלל הפורעותני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בה העמלקי ודו"ק היטב שכוונת רש"י להביא אותם השופטים שיוכלו באיזה צד אפי' שיהיה רחוק להכנס בכלל ספק שיהיו מאותם השבטים אשר לא פורש בהם שופט ואחר זמן ראיתי להרב חיד"א ז"ל בשמחת הרגל בליקוטיו על סוכה שהקשה על מהרש"א ז"ל על אומרו שיאיר לא היה שופט והניחו בצריך עיון, ושמעתי מתלמיד חכם אחד שאמר שמלת לא במהרש"א הוא ט"ס וכוונתו להקשות על רש"י על מאי דמספקא ליה מאיזה שבט הוא דפשיטא דבן מנשה היה עכ"ד, אבל לשון מהרש"א אינו סובל זה דא"כ למה אמר מצינו שהיה שופט הרי רש"י הזכירו בכלל השופטים ודו"ק:

(דף כ"ח ע"ב) לרבות את הגרים ס"ד אמינא האזרח בישראל אמר רחמנא ולא את הגרים קמ"ל, לכאורה קשה מהיכא תיתי למעט גרים משום מצוה בתורה והרי אמרו במכילתא פ' בא ובספרי פ' בהעלותך וז"ל תורה אחת יהי' לאזרח למה נאמר והלא כבר נאמר והיה כאזרח הארץ ומה ת"ל תורה אחת וכו' לפי שהוא אומר וכי יגור אתך גר ועשה פסח אין לי אלא פסח שהשוה בו הגר לאזרח שאר מצות שבתורה מנין ת"ל תורה אחת יהיה לאזרח בא הכתוב והשוה את הגר לאזרח לכל מצות שבתורה עכ"ל הרי דבכל המצות הושוו גרים לישראל ומהיכא תיתי הצורך לרבויי גרים בסוכה ואולי יש לתרץ דהמכילתא מיירי בעשיית המצוה שיהי' הגר שוה לישראל אבל בחיוב לא עסיק, ולמדתי לומר כן ממה שמצאתי ברא"ם פ' בא שהביא לשון המכילתא הנז' וכתב ולא הבינותי דבריהם שהרי גבי פסח אי לאו דכתיב בי' וכי יגור ועשה פסח דמשמע שכל המתגייר יעשה פסח מיד לא הי' צריך להשוותו לאזרח לומר מה אזרח בי"ד אף גר בי"ד משום דדבר פשוט הוא דגר שנתגייר הרי הוא כישראל לכל דבר וא"כ לא הי' צריך זה לשאר כל המצות ושמא יש לומר אילו לא כתב קרא גבי פסח והיה כאזרח להשוות הגר לאזרח מה אזרח בי"ד אף גר בי"ד לא הי' צריך להשוות הגר בשאר כל המצות דדבר פשוט דהגר הוא כישראל לכל דבר אבל השתא שהוצרך להשוותו בפסח וכו' והי' עול' על הדעת שאין הגר שוה לאזרח אלא לענין פסח בלבד הוצרך הכתוב לומר תורה אחת וכו' עכ"ד בקיצור קצת:

והיה נראה לי מתירוצו דכונת המכילתא באומרה הושוה הגר לאזרח לכל מצות התורה היא לענין אופן עשיית המצוה וזמנה אבל לא על עיקר החיוב דדבר פשוט דהגר חייב בכל המצות כאזרח ובכאן בסוכה שהוצרך לרבות הגר היינו משום דאית ביה תרי מיעוטי אזרח ובישראל וכדי שלא נמעט הגר הוצרך לכתוב רבוי דהאזרח. וראיה לזה ממ"ש בספרי פ' שלח על ענין הנסכים וז"ל כאשר תעשו כן יעשה למה נאמר שהי' בדין הואיל ומצינו שחילקה תורה קרבנותיו כן תחלק את נסכיו ת"ל כאשר תעשו כן יעשה מה אתם ו' לפר ד' לאיל וג' לכבש אף הגרים כיוצא בהם, הקהל אין לי אלא אנשים נשים מנין ת"ל