לי לישועה (על הש"ס) נז

אפשר דצעקה זו בייא רומזת לענין גדול כי רבותינו עליהם השלום היו מכוונים דבריהם לדברי חכמה וקדושה והוא דכתוב בכתבי האר"י זיע"א הובא בספר לקוטי שושנים למהר"ש מאסטרופולי זצ"ל וז"ל גש"ן פל"א י"ה הם שמות המרגלא גש"ן בתר פל"א חכמה יה בינה אריך או"א והשמות הללו מבטלים זדים ואויבים בשמע"ך (שבירה מגירה עקירה כניעה) וכאשר האויבים שולטים על האדם השמות בצירוף יה יש"ף נה"ל א"ג וכאשר יכוון האדם באותיות א"י של אהי"ה ב"י של בי"ט אז השמות (ר"ל יחזרו) בתכלית הקרוב בזה ג"ש נפל"א י"ה כבתחילה וכאשר האויבים שולטים באדם הם בריחוק כזה יש"ף נה"ל א"ג ממש וכוונת א"י של אהי"ה וב"י של בי"ט מקרבן להדדי הטה אלהי אזנך עכ"ל האר"י ז"ל ובזה פירש מהר"ש ז"ל פ' קרבה אל נפשי גאלה למען אויבי פדני ע"ש דברי פי חכם חן וא"כ יתכן דצעקת ביי"א היינו שהיו מכוונים באותיות א"י מן אהי"ה וב"י מן בי"ט להחזיר סדר אותיות המרגלא על מתכונתם ע"י ביי"א דהיינו א"י מן אהי"ה וב"י מבי"ט המסוגל לקרבם כנז' והיינו צעקה בקול גדול כי שמות אהי"ה בי"ט גימטריא גדול ע"ה:

(דף ע"א ע"א) הרוצה לנסך יין ע"ג המזבח ימלא גרונם של ת"ח יין יש לדקדק אומרו ימלא גרונם כי נראה ח"ו דרך רעבתנות והלא אין מן הראוי שיתן לתלמידי חכמים יותר מן המדה כי זכה נעשה ראש השותה דבר הממוצע ולא רבוי ונלע"ד שהדברים מגיעים למה שכתוב בגמרא לקמן דף מ"ט ע"ב דצורבא מרבנן דלא נפיש ליה חמרא לגמע גמועי שיגרגרנו בגרונו דבדרך זה נהנה הגרון כולו ושבע אפי' אם יהיה מעט יין וא"כ זהו שאומר ימלא גרונם של ת"ח יין שיתן להם הצריך דוקא למלאות גרונם ודבר מועט הוא כי אין ראוי לתלמידי חכמים לשתות הרבה:

(שם) אליכם אישים אקרא א"ר ברכיה אלו ת"ח שדומין לנשים ועושין גבור' כאנשי' אפשר לפרש כמ"ש לקמן דע"ז מאי דכתיב כן יתן לידידו שינה אמר ר"י אלו נשותיהן של ת"ח שמנדדות שינה מעיניהם בעוה"ז וזוכות לעוה"ב ועוד אמרו בירושלמי דמגילה אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר שנא' על ת"ח דשומרי קרתא אינון ספריין ומתניין הה"ד אם ה' לא שוא שקד שומר עכ"ד וכן אמרו בזוה"ק פרשת ויצא דקנ"א ע"ב וז"ל א"ר ייסא דלא ידעין דא והני דכתיב אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר אלא אילין אינון דמשתדלין באורייתא קרתא קדישא קיימא עלייהו ולא על גברין תקיפין דעלמא היינו אם לא ישמור עיר עכ"ל ולפי דברים אלו אתי שפיר דמדמה הת"ח בצד אחד לנשים שגם הם מנדדים שינה מעיניהם ללמוד תורה כאותן הנשים שמנדדות שינה מעיניהם ועוד זאת יתירה לת"ח שעושין גבורה כאנשים תקיפין שומרי קרתא דהם שומרים כגבורים את העיר וכמ"ש הירושלמי והזוה"ק והיינו גבורתם ותפארתם יתר על הנשים אלא שמצד אחד דומים ששניהם מנדדים שינה מעיניהם וק"ל. וראיתי להרב עיני כל חי שפי' ג' פירושים במאמר זה וכולם מיוסדים על תיבת יושבים שהוא העתיק לשון הש"ס אלו ת"ח שיושבים ודומים לנשים ואחר המ"ר אין לשון הגמ' כך ואח"כ ראיתי בעין יעקב שכתוב יושבים אבל בגמ' לא מצאתי בשום דפוס כן:

(שם) ברש"י בד"ה אליכם אישים אקרא וכו' בראש פרשת ושנות חיים הוא להכי נקט ליה עכ"ד וכתב מהרש"א בח"א וז"ל ואינו כן דהאי קרא ושנות חיים הוא מס' משלי ג' וקרא דאליכם אישים אקרא הוא שם סי' ח' וכו' עכ"ל וכן השיג עליו במסורת הש"ס וכתב ומצוה ליישב דעת רש"י ז"ל עכ"ל וקושטא קאי דקשה לאומרו שרש"י ז"ל יטעה בדבר כזה אלא דלדעתי כוונת רש"י היא לומר דפסוק אליכם אישים אקרא הוא בראש פרשה ששם פסוק כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה' והוא הענין עצמו שכתוב בפ' ושנות חיים דהיינו אריכות ימים בזכות התורה והוא אומרו כי מוצאי מצא חיים וא"כ כיון שכתוב בפרשה זאת ענין של ושנות חיים הנדרש בסמוך בגמ' להכי נקט ליה זוהי כוונת רש"י ז"ל ולא על פסוק ושנות חיים ממש דפ' הנזכר קדים טובא והוא קאמר דאליכם אישים הוא בראש פרשת ושנות חיים דהיינו קודם לו אלא ודאי דכונתו כמו שכתבתי דבפרשה זאת דבר אשה פסוק אליכם אישים יש שם ענין זה של ושנות חיים כן נ"ל נכון ליישב דברי רש"י ז"ל ויתכן להיות שהיה כתוב ברש"י בלשון הזה בראש פרשת מצא חיים הוא להכי נקיט ליה ע"כ והמעתיקים בראותם שאין פ' זה נזכר בש"ס אלא ושנות חיים כתבו כן.