לי לישועה (על הש"ס) נא

מה נענש אם הוא מטעם שראה רצפה משונה והיה רוצה להגיד מה פשעו בזה ועל זה משיב ר' חלבו שהיה מתעסק ור"ל שוחק ומשום שנהג קלות ראש במקום קדוש כזה נענש ולזה בודאי כוונו רש"י והתוס' ישנים שכתבו וז"ל מתעסק ושוחק בקרדומו היה עכ"ל ולא הוסיפו כ"א תיבת ושוחק והוא פשוט, ובמעשה דשני כהנים בעלי מומין שנשמט הקרדום של א' מהם באונס לא נענש בהיות שלא היה משחק כי אם עסוק במלאכתו אלא נשמע הקרדום וק"ל, ויש לתמוה על הרמב"ם ורע"ם שפי' בפ"ו דשקלים מ"ב דהיה מתליע עצים ולא משמע הכי מהגמ' דידן כמ"ש וצ"ע מנין הוציא שהיה מתליע עצים ושהיה בעל מום:

(שם) מאי פרוכת דבבי ראיתי להרב חסדי דוד זלה"ה ח"א על התוספתא דיומא פ"ב דף צ"ו ע"א שהביא גמרא דידן וכתב וז"ל ואע"פ שב"ש משמע שהיה כולו בנין וכו' נ"ל דהואיל דהיו שם דלתות עשויות בבנין ולא עוד אלא שהיו שם ד' דלתות ב' בצד אחד של עובי הכותל ושנים בצד אחר ושנים אחרות בסוף העובי וכדתנן ברפ"ד דמדות ע"ש וכדכתיב במלכים א' ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן וכתיב בתריה ושתי דלתות עצי שמן הילכך כולה בבנין מיקרי ופירש הרד"ק שם ומ"ש ושתי דלתות וכו' בא לומר שארבע דלתות היו לפתח הדביר וכן להיכל וכן בבנין ויחזקאל הוא אומר ושני דלתות להיכל ולקודש ושני דלתות לדלתות ופי' רז"ל החיצוניות נפתחות לתוך הפתח לכסות הכותלי' והחצונות נפתחות לצד פנים לכסות אחורי הדלת שכל הכותלים היו מכוסים זהב חוץ מאחורי הדלתות ואעפ"י שהיו הדלתות לפתח הדביר היה שם גם פרוכת לפי שלא היו הדלתות נסגרות שהרי בדי הארון נתונים ע"פ הדביר א"נ הפרוכת היה מסך לשער הדביר עכ"ל הרד"ק ז"ל ונ"ל דאף על פי שלא היו נסגרות היה נקרא כולו בנין כיון שראוים ליסגר וכו' עכ"ד הרב חסדי דוד זלה"ה ומה שהקשה מההיא דבתרא דף ג' ע"ב שאמרו או כולהו בבנין או כולהו בפרוכת והוצרך לתרץ שהיו דלתות דבר פשוט דהש"ס אמר בנין לאפוקי פרוכת ומהיכא תיתי לומר שלא היו דלתות אלא כולו סתום בבנין וכי זה יעלה על הדעת וכיצד יכנס אלא ודאי שמוכרח לומר שבחלל הפתח לא עסיק בגמ' ואפי' אם לא היו דלתות היה שפיר נקרא כולהו בבנין וזה פשוט אלא מה דקשיא לי בדברי הרב דפשיטא ליה שהיו שם ארבעה דלתות וזה אינו נראה ברור לפי מ"ש בגמרא דידן דעובי הכותל היה אמה הנקרא אמה טרקסין וברוחב אמה איך היו ב' דלתות מכל צד ועוד קשה דהרב ז"ל אומר וכמ"ש בריש פ"ד דמדות ושם לא עסיק כי אם בדלתות ההיכל ולא של בית קודש הקדשים ולא היה אפשר שהמשנה דמדות ידבר בדלתות הדביר כי שם עסיק במדות של בית שני ושם לא היה כותל ולא דלתות וגם על המשך דברי הרד"ק זלה"ה קשה דמשמע שדלתות הדביר היו נפתחות בדרך לכסות הכותלים החיצוניות לפנים והפנימיות לתוך הבית וזה לא יתכן דהרי כל עובי הכותל אמה והדלתות היו בודאי יותר מאמה דהרי חלל הפתח לפחות יהיה ג' אמות שהיו יוצאים בדי הארון ובדי הארון היו מופרדים זה מזה יותר מב' אמות וחצי שהוא אורך של הארון הנתון לאורכו בבית וכמ"ש הרמב"ם ז"ל הלכות בית הבחירה ואם כן כיצד היו יכולים לפתוח הדלתות לצד פנים ברוחב אמה הלא עודפים על רוחב הכותל וגם לפותחם ולסוגרם היה צריך צער גדול שצריך לסגור החיצוניות תחילה קצת ואח"כ הפנימיות והסוגר עומד בדוחק וכל זה אינו סברא ואם נקבל שהיו ארבע דלתות לדביר צריך לומר שכולם נפתחות לצד חוץ והשנים הפנימיות בולטים לצד חוץ או אפשר שהיו נקפלים כעין אצטרמיטא וכמ"ש ר"י במדות פ"ד אבל מדברי הכתובים אין הכרח לומר שהיו ד' דלתות לדביר דמ"ש ביחזקאל ושני דלתות להיכל ולקודש פירוש מהר"ש הביאו התוספות יום טוב ז"ל דרצה לומר להיכל כלפי חוץ ולקודש כלפי פנים עכ"ד ור"ל דקאי על דלתות ההיכל דוקא שהיה לו ד' דלתות ומ"ש במלכים א' ו' ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן האיל מזוזות חמשית ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים וכו' גם כן פירש המצודת דוד דרצה לומר אותן הדלתות מעצי שמן העשויות לפתח הדביר הן היו קלע ומצוייר עליהם צורת כרובים עכ"ל ופירושו מוכרח מפשט הכתוב דהלא בדלתות ראשונות לא פירש שציפם זהב ולא נעשה בהם שום ציור וכיור וזה לא יתכן לומר דאדרבא הראשונות היו ראוים להיות יותר מובחרות ויפות אלא ודאי שהם עצמם היו הדלתות שמזכיר אח"כ וזה פשט הכתוב ומתיישב עם דברי רז"ל שאמרו שלא היה שם כ"א אמה טרקסין ולא יותר:

(שם ע"ב) הוציאום לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים אלו