לי לישועה (על הש"ס) לו

משכימי קום שמאחרים שה' ישיב שבותינו ויגאלנו והטעם הוא אוכלי לחם זו אשה כמש"ה כי את הלחם אשר הוא אוכל ואוכלים אותה העצבים בעצבות בלי שמחת חופה וקידושין וז' ברכות כי כן לא יעשה, כי בזה יתן לידידו הוא המלך המשיח הנקרא ידיד יתן לו שינה כי בזה מאחרים פעמיו וכאילו הוא ישן וק"ל. (שם) אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא אמריתו אמאי לא קא אתי משיח והא האידנא יומא דכפורי ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא אמר ליה הקב"ה מאי קאמר אמר ליה לפתח חטאת רובץ, ופירש"י לפתח חטאת כו' מחטיאו בעל כרחו, וק"ק לפי זה שהוא בע"כ ייתי משיח דאין עון זה נחשב שהוא באונס, ובדרך אחר אפשר לפרש דהכונה שהקב"ה אומר שלפתח ביאתו של משיח רובץ החטא ומעכבו שהרי אע"פ שהיו כולם צדיקים ביוה"כ נבעלו כמה בתולות ומנעו ביאת המשיח וא"כ אין הדבר תלוי אלא בתשובה כדי שיבא משיח ופסוק הנז' ירמוז לענין זה דר"ת "לפתח "חטאת "רובץ הוא רח"ל וס"ת חצ"ת שהיא בוכה על בניה בחצות הלילה כידוע וכמ"ש במדרש איכה שהקדוש ברוך הוא יגאול את ישראל בזכות רחל אמנו ע"ה ואומר לה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה וכו':

(דף כ"א ע"א) ונמשכין י"א אמה לאחורי בית הכפורת, כתב בספר תבנית היכל פרק עשירי די"ד ע"ב וז"ל גם כיור הנחושת אשר עשה שלמה וכו' היה נתון בתוך זאת העזרה למזרחו של מזבח ועליו עמד שלמה על ברכיו ד"ה ב' ו' כו' עכ"ל, ותמה אני שכ' שהיה נתון למזרחו של המזבח והלא במדות פ"ג ה"ו אמרו שהכיור היה נתון בין המזבח והאולם משוך לדרום וא"כ היה למערבו של מזבח ולא למזרח, ואם רוצה לחלק בין בית שני לבית א' לא ראיתי מי הכריחו ומנין לו דאם הוכרח לומר כן משום דבין האולם ולמזבח אין ישראל נכנס לשם וא"כ קשה איך שלמה המלך ע"ה עמד עליו זה אינו קושיא כי לצורך היו נכנסים וכמ"ש הוא בעצמו בעיקר הי"ח במעלה החמישית כתב וז"ל המעלה הה' וכו' עזרת הכהנים וכו' אין ישראל נכנס לשם אף אם הם טהורים כ"א בשעת צרכיהם לסמיכה ולכפרה ולשחיטה ולתנופה או בבואם למקדש בשלש רגלים עכ"ל, הרי דהיו נכנסים לעזרת הכהנים משמעתין דכאן מפורש שהיו עוברים בבין האולם ולמזבח לעבור בדרך בית החליפות עד י"א אמה מאחורי הכפורת שהוא בית קדש הקדשים מצד חוץ דהיינו בתוך העזרה, וצ"ע על המחבר הנז' שהיה כ"כ בקי בענינים אלו כנראה מספרו הנז'. שם בתוס' ד"ה נבלעים במקומם פי' הרב פורת דה"ה דישון מזבח החיצון ואין נראה לר"ת כו' וק"ק למה לא הזכירו שכן כתב רש"י לעיל ד"כ ע"א על המשנה ד"ה תורמין את המזבח וכו' ונבלע במקומו ושם איירי במזבח החיצון ודרכם ז"ל לעולם להביא דברי רש"י ז"ל ולהקשות עליו:

(דף כ"ב ע"ב) אמר רב נחמן בר יצחק ואימא שמלוכלך בטיט ובצואה אחויאו ליה בחלמי' סיוט' וכו', עיין בתוס' ישנים שפירשו דברי רב נחמן שהיה רצונו לומר שלא הי' מקפיד על כבודו מכח ענוה דכתיב אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול וכו' יעו"ש ואפשר עוד לומר דכונת ר"נ הית' לומר שהי' ראוי שאול להיות מלך על ישראל מכח שהי' מלוכלך בטיט דהא אין ממנין פרנס על הציבור אא"כ קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו ועל זה סמך הגמ' מימרא דרב יהודה אמר שמואל מפני מה לא נתקיימה מלכות בית שאול מפני שלא היה בו שום דופי להגיד שבזה היתה שגגת רב נחמן שחשב לומר דשאול היה מלוכלך ולא נתפייסו מניה עד שפירש דבריו והגיד כונתו שהיה רוצה לומר דאדרבא שהי' ראוי להיות מלך על ישראל בשביל שהי' מלוכלך בטיט, עוד אפשר לומר בדרך הלציי דכונת רב נחמן שהי' מלוכלך בטיט ובצואה כי מצינו לו אשר מרוב ענותנותו היה נחבא אל הכלים ומתלכלך וכיון שלא כך נראה לכל שומע כונתו אחויאו ליה סיוטא:

(שם) אהויאו ליה סיוטא בחלמא, כתב הרב פת"ע בשם תאוה לעינים ז"ל שהקשה דמוכח דחזא סיוטא משום שאמר עצמות שאול ואיך לרבי יהושע בחגיגה דף כ"ב דאמר נענתי לכם עצמות בית שמאי לא אחויאו ליה סיוטא, ותירצו בכמה אופנים, ואין ספר תאוה לעינים כעת