לי לישועה (על הש"ס) כט

משלי דמתחיל במ"ם ושי"ן ומסיים בה"א בתיבת מעשיה והיינו משה וכן תמצא בספר "שיר "השירים שיש בתיבות אלו שי"ן ה"א ומסיים במ"ם בתיבת בשמים והם אותיות משה והשתא אתי שפיר דקאמר בגמרא בקש קהלת להיות כמשה ולא קאמר בקש שלמה לרמוז דבספרים הכתובים בשם שלמה כמו משלי ושיר השירים שם כבר נרמז שם משה ויתכן שבאותן הספרים השיג למעלת משה שכן ארז"ל ששלמה היה גלגול משה אבל כשבא לכתוב קהלת בקש להיות כמשה והשיבו לו אין אתה יכול והראיה שכתוב שם בתחילה דברי קהלת ושוב לא יש רמז לשם משה בתחילת הספר ואעפ"כ יש רמז באמצע ספרו "המתים "שכבר "מתו כמ"ש רז"ל:

(שם) בקש שלמה לדון דברים שבלב בלא עדים והתראה וכו' צ"ע דבזוה"ק ח"ב פ' יתרו דע"ח איתא וז"ל כהאי גוונא ידע שלמה מלכא בכורסיה דרוח קודשא שריא עליה דכל מאן דקריב לכורסייא דחילו ואימתא נפיל עליה וביה הוה דאין דינא בלא סהדין וכו' ע"ש ובגמ' כאן נראה דלא הניחו לו מן השמים לדון בלא עדים ושמא י"ל דהתם היה דיני ממונות והכא בד"נ ועונשין דבעינן התראה ועדים ודו"ק:

(דף כ"ה ע"א) הרי הוא אומר אתם וכו' אתם אפי' מזידין אתם אפי' שוגגין אתם אפילו מוטעין פירש"י דקרי ביה אשר תקראו אתם עכ"ד נראה דהוצרך לומר דדריש הכתב ולא דריש הקרי משום דאותם משמע אדרבא מיעוט ולא רבוי דאותם משמע המועדים האמיתיים ההם תקראו לא המועטין המוטעין לא כן עכשיו דדרשינן המסורת שהוא אתם משמע שפיר רבוי ולא מיעוט וזה הוא פשוט:

ועל דרך רמז אפשר לומר דר' עקיבא ע"ה דדריש כתרי אותיות היה מדקדק דמסורת תיבת אתם היא אותיות אמת בהיפוך אתוון ובודאי ירמוז לנו דאפי' הפכו את הישר והאמת בקביעותם החודש מקודש והמועדים מועד לכל חי בקדושתם קיימי ובא האות בהיפוך אתוון אמת נעשה אתם לרמוז לר"ת "אפי' "תהיו "מזידין ר"ת אתם וגם אתם "אפי' "תהיו "מוטעין ואף גם זאת אפי' שוגגין נרמז בתיבת אתם שהוא ר"ת "אתכם "תלין "משוגתכם ומ"מ המועדים יהיו מקראי קודש אעפ"י שתהיה האמת נעדרת ועל פי זה יתכן לפרש פסוק הנביא תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון והיינו האב בית דין הדומה למלאך ה' צבאות שמעולם לא טעה בדבר אמת ולא קידש החודש בטעות ולא הפך סדר האמת במזיד וזהו אומרו ועולה לא נמצא בשפתיו ואפי' בשוגג לא בא לידי טעות כי בשלום ובמישור הלך אתי וגם ע"י עדי שקר הבאים לפניו להעיד מעולם לא קבלם כי ע"י חקירותיו ובדיקותיו רבים השיב מעון ונמצא שמעולם לא יצא מתורת אמת ואל השלשה מדרגות דטעות הנז' לא בא:

(דף ד"א ע"ב) אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו חביריך עליו והתירוהו, מאן חביריך רבן יוחנן ב"ז, וקצת קשה ממאי דאמרינן בגמ' דיומא דס"ו דאמר ר' אליעזר דמעולם לא אמר דבר שלא שמעו מרבו, והא הכא דאמר דבר כנגד רבו לפי דברי רב פפא, וא"כ למה לא מותיב ליה רב נחמן ויוכיח מכאן דלא היה ריב"ז שהתקין כרם רבעי, ואפשר לתרץ דרבי אליעזר שמע ההלכה מרבו ולא התקינה שתקן רבו אח"כ, או אפשר דשמועה לא קאמר אם לא שמעה מרביה, אבל מעשה הוה עביד:

מסכת יומא דף ב' ע"א) שבעת ימים קודם יוה"כ וכו', טעם למה נקרא זאת המסכת יומא ולא יוה"כ, יתכן לומר שהוא מפני שאותו יום אין השטן שולט וכמ"ש לקמן די כ' ע"א, וא"כ הוא יום משובח מכל הימים וראוי להקרא יום, לא כן שאר ימים אינם ראוים ליקרא בשם יום, היום ההוא יקחהו אופל חשך ועלטה כי השטן יש לו שליטה בו ומחטיא את ישראל, עוד אפשר לומר על דרך הרב האר"י ז"ל דביום כיפור האם מרחפת על הבנים מידת הבינה, וכמ"ש בכוונות ההזאות אחת ואחת אחת ושתים וכו' ולזה ירמוז שם יומא אותיות מ"י הדומות לבינה, ועוד ו"א רומז לשבעה