לי לישועה (על הש"ס) כז

יראת אלהים הוא בדרך אחר שאעפ"י שהוא גדול ומושל מ"מ הוא בדרך אקראי והמשל בזה הוא כמדינ' שלא יש כ"א מלך אחד לבדו ובא אהובו של מלך ומבטל גזרת המלך והמלך חוזר מגזרתו בשביל אהובו נמצא זה האהוב מושל ברצון המלך אבל מ"מ אינו כמו המלך במדרגה וכמו המשל דשני המלכים הנרמז בשבת תחכמוני תהי' כמוני שהוא מדריגה שוה עם המלך ויותר מעולה מן הצדיק המושל לפי שעה ואף על פי כן זה שביטל הגזירה אינו נקרא מושל במלך האחר ודו"ק כי נכון הוא, ובזה מובן ג"כ מ"ש בגמ' מציעא כל המלמד את בן ע"ה תורה אע"כ שהקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו דהיינו שהמלך עצמו מבטל' בשביל האהוב ולעולם איננו שווה לו:

(דף י"ז ע"א) אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילבש שחורים ויתעטף שחורים וילך למקום שאין מכירין אותו ויעשה מה שלבו חפץ פירש"י בשם רב האי גאון דהכונה שילבש שחורים וכו' וע"י כן יכניע היצר ואז לבו יטה ל"ד הטוב וכשיעשה מה שלבו חפץ אז עושה מעשים טובים יעו"ש ולע"ד אפשר לפרש במ"ש בגמ' ברכות על פ' ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע כיון שנכתב בשני ביתי"ן רומז לשני יצרים וא"כ כשנאמר לבך בבי"ת אחת אז ירמוז ליצר הטוב שהוא העיקר וכל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין והיצר הטוב בימין (ועיין רש"י ריש פ' וירא) וא"כ זהו שאומר בש"ס ילבש שחורים כדי להכניע היצר הרע ולהגביר עליו היצר הטוב ואז יעשה מה שלבו שהוא היצר הטוב חפץ כי הוא לעולם חפץ בטוב וק"ל:

מסכת ראש השנה (דף ז' ע"ב) ברש"י ד"ה ותנא דידן דלא תני' במתניתין עכ"ל, ק"ק למה לא פירש"י כן לעיל ע"א שאמר הש"ס ותנא דידן בהפסקה לא קמיירי ואפשר ליישב דלעיל יכול הדוח' לדחות ולומר דתנא דידן היינו תנא דברייתא שאמר דין מעברין את השנה קודם לר"ה וכו' דתנא זה בהתחלה מיירי שאמר שלא יתחילו לעבר קודם ר"ה ולא אחר ר"ה מיד אבל בהפסקה דף דהיינו זמן מוגבל שלא יעברו עוד לא קמיירי ואינו מוכרח דקאי על מתניתין, אבל כאן בתרומת השקלים לא שייך לפרש כי אם על תנא דמתניתין ומינה תשמע שגם תנא דידן שאמר הש"ס קודם לזה היינו תנא דמתניתין ודו"ק:

(דף ח' ע"א) בתוספות ד"ה והרי יובלות תימא וכו', ק"ק למה לא הקשו כן לעיל ד"ז ע"ב כשהקשה הגמ' על רב פפא והרי יובלות, ונ"ל פשוט לתרץ דלעיל ליכא להקשות דיתכן דעד השתא לא ידעינן סברת ר' ישמעאל כר"י בן ברוקה ובא המתרץ וחידש לו סברת ר' ישמעאל ואז מוכרח דמתני' לא מיתוקמה כ"א לסברת ר' ישמעאל אבל עכשיו שחוזר ומקשה לרב שישא והרי יובלות מקשים שפיר התוס' דכבר שמענו סברא זו ומוכרח דמתני' מיתוקמ' כר' ישמעאל וא"כ מאי מקשה הש"ס:

(דף יו"ד ע"ב) תניא ר"א אומר וכו' בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק וכו' הקשה הרב עיני כל חי על מ"ש הרב ר' שמשון מאסטרופולי ז"ל בס' קרנים דאברהם אבינו מת בטבת כמ"ש תקבר בשיבה טובה ר"ת בטבת, דהכא מפורש דמת בתשרי לר"א ולר' יהושע בניסן והניחו בצ"ע ע"ש ויתכן לתרץ דמ"ש מהר"ש מאסטרופולי הוא אליבא דר' יהושע דקי"ל כותיה, ואעפ"י שאמר בניסן מתו אבות הכוונה על יצחק ויעקב ולא כל האבות, והראיה ע"ז ממ"ש ר"א בתשרי מתו דלא קאי כ"א על אברהם ויעקב, וכמ"ש רש"י בפירוש והוא מוכרח מדקאמר בפסח נולד יצחק ודאי מת בפסח דהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום אל יום וכמ"ש בסמוך בגמ' ואפ"ה קאמר בתשרי מתו אבות העולם אלא דר"ל אבות ולא כל האבות ה"ה הכא בדברי ר' יהושוע נאמר דמ"ש מתו אבות חוץ מאברהם שמת בטבת, וכמ"ש מהר"ש מאסטרופולי זיע"א, (דף י"א ע"א) עדות ביהוסף שנתוסף לו ה"א, כתב מהרש"א וז"ל אותה שניטלה משרה שנפקדה בר"ה ניתוספה בו בר"ה ואח"ך לזרעו יהושע כמפו' במדרשות, ועוד הסוד