לי לישועה (על הש"ס) כו

עולה בגימטריא תשי"ח כחשבון שטן נחש עם הכולל ואולם רבי מאיר תוכו אכל לקח תוכיות המילוי דהיינו יו"ד מאות רי'ש ויו"ד מאות וי"ו וגם ו' מאות נו"ן אמצעי שלם מהמילוי שהם גימטריא כ"ו כמספר הוי"ה ב"ה וזהו תוכו אכל, וזרק הנשאר דהיינו קליפת המילוי מבית ומחוץ, והרב פתח עינים כתב דרמון עולה רצ"ו חסר כ"ו שם הוי"ה ב"ה נשאר רע והיינו קליפתו זרק ע"ש:

דף ט"ז ע"א) בתוספות ד"ה יוסי בן יועזר וכו' בירושלמי אמרו בראשונה לא היה מחלוקת אלא על הסמיכה ועמדו שמאי והלל ועשו ארבעה וכו' ומה שאמר בירושלמי ועמדו שמאי והלל ועשו ד' לא מצינו בפ"ק דשבת רק ג' דברים שנחלקו בהם עכ"ד ולא זכיתי להבין דבריהם דבגמ' שבת דט"ו אמרו בג' דברים נחלקו שמאי והלל ומקשה בגמ' והאיכא סמיכה ומתרץ כי קאמר רב הונא היכא דליכא פלוגתא דרבוואתא בהדייהו עכ"ל וא"כ פשוט דמ"ש הירושלמי דשמאי והלל עשו ארבעה הכונה מבוארת כמ"ש הגמ' דשבת בבלי דקודם היה בעולם מחלוקת אחד דוקא והוא היה בסמיכה ובאו שמאי והלל וחלקו בסמיכה וג' דברים אחרים והשתא עשו ד' מחלוקות בעולם במקום אחד שהיה קודם לכן וליכא חילוק בין הירושלמי לש"ס דידן בזה וצ"ע על התוס' דקאמרי דבפ"ק דשבת לא מצינו רק ג' דברים שנחלקו בהם דמשמע דלא אתי כירושלמי והדבר מבואר דלא פלגן בהדייהו (דף י"ח ע"א) ל"ק כאן ביו"ט שחל להיות אחר השבת, ע' מ"ש הרב מש"ל והרב ברכי יוסף א"ח סי' תצ"ד ולהרב ראש משביר:

(דף כ"ה ע"א) אין הקדש ניצול בצמיד פתיל כ' הפת"ע בשם גליון ב"י וז"ל תימה הא חולין ניצול א"כ נייתי חולין בצמיד פתיל עד שיעבור הרצועה ואח"ך יקדיש וצ"ע ליקוטי ר"ב ב"י עכ"ל ולא ידענא לכוין אמרא מחוסר המשיג דאם אינו מקדיש עד שבא ליהודה א"כ הרי אין בקרא שהביא הקדש מהגליל אלא מיהודה וכי נפקא לן מידי אם היין או השמן היו מגליל קודם לכן האי דאמרינן במשנה הוא דדוקא מביא מיהודה נאמן לקדש ומה נ"מ אם המביא הוא איש גלילי או מיהודה מאי דבעינן הוא שיביא קדש מיהודה ולא קודש מהגליל אחר שהוא קודש ועל קודם שהוקדש בהא לא עסוק התנא וק"ל:

מסכת מועד קטן (דף ט"ו ע"ב) אר"ש בר נחמני אר"י מ"ד נאם דוד בן ישי וכו' לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלדי'ם מאי קאמר אר"א ה"ק לי דבר צור ישראל אני מושל באדם מי מושל בי צדיק שאני גוזר גזרה והוא מבטלה ועוד אמרו שם ואלה שמות הגבורים אשר לדוד יושב בשבת תחכמוני מאי קאמר ה"ק בשעה שהיה יושב בישיבה לא היה יושב ע"ג כרים וכסתות אלא ע"ג קרקע יושב בשבת תחכמוני א"ל הואיל והשפלת עצמך תהיה כמוני שאני גוזר גזרה ואתה מבטלה וראיתי בס' כת"י לה"ר יעקב ן' שבת זה שמו רוח יעקב שכתב וז"ל כ' בס' ברית יעקב משם ישרש יעקב זלה"ה שהקשה שא"כ יגדל כוחו מהשי"ת ח"ו וקרא כתיב תהיה כמוני והניחו בצ"ע ותירץ משם הרב דוד נזאר זיע"א דהא למה זה דומה לשני מלכים שמשתמשים בכתר א' במדינה א' ואם אחד גוזר חבירו יכול לבטל ולא מצד שגדול ממנו אלא ששניהם שוים וערך א' להם ויכול לבטלה מצד שלא הסכים עמו ונאים הדברים למי שאמרן עכ"ד הרב ברית יעקב וכתב הרב רוח יעקב דתירוצו לנו הרוה צמאוננו דקושית הישרש יעקב היא משום דלעיל מיניה כתוב מי מושל בי צדיק שאני גוזר גזרה והוא מבטלה וש"מ דגדול כוחו של צדיק א"כ הכי נמי דקאמר שאני גוזר גזרה ומבטלה למה אומר תהיה כמוני עד כאן לשון הרב:

ולע"ד נראה דתירוץ הרב דוד נזאר ז"ל יאי ויאי דיש שני מדריגות בענין כמשל שני המלכים המנהיגים מדינה א' אחד גוזר ובא אחר ומבטל כי לשניהם יש כח שוה שלכך הוקבעו וישבו להנהיג המדינה בקביעות זה ועל תנאי שאחד יבטל מה שחבירו גוזר ולמדרגה כזאת הרים הקב"ה את דוד על רוב שפלותו השוהו כביכול בשליטת העולם עמו שאחד יגזור ואחד יקיים אבל פסוק צדיק מושל