לי לישועה (על הש"ס) יב

התורה אלא ודאי דאפילו בשלש אחרונות די באחת מהם ודו"ק:

שם אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה כדכתיב אשרי איש וכו' ומקשים המפרשים והרי ביטול תורה הוא עון גדול ומי כמוהו יורה על סיבת היסורים, ומצאתי בלקוטים להרב חיד"א ז"ל בככר לאדן שפירש בדרך מחודש שיתלה שלא ביטל את התורה בזמן הראוי לבטל בשעת ק"ש ותפלה ולמצוה וכיוצא ע"ש, ולע"ד יתכן לומר שאם פשפש ולא מצא שהוא במע"ט דבר דלא אפשר אם עשה חפוש מחופש בנר מצוה ותורה אור יתלה בביטול תורה שלא למד כשיעור הראוי ואינו בקי בדקדוק המצות, ואחר שכתבתי זה ראיתי שכן כתב הרב עוללות אפרים הביאו הרב עין יעקב, ובדרך אחר אפשר לפרש אם פשפש ולא מצא שום עון אשר חטא אפי' למוד התורה ושאר מצות קיימם כראוי אם כן יראה אחר שבאו לו יסורים אם מבטלים לו למוד התורה אם לאו ויתלה הדבר בזה אם מבטלים לו התורה בודאי יש בידו עון שאינו יודע כי יסורים של אהבה אין בהם ביטול תורה כמ"ש לקמן בגמ', ואם אינם מבטלים לו הלמוד נתברר הדבר שהם יסורים של אהבה כמו שאמר הכתוב אשרי איש אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ובזה אתי שפיר סוף המימרא תלה ולא מצא הרי הם יסורים של אהבה, אם ראה ותלה בענין זה ולא מצא ביטול תורה הרי הם יסורים של אהבה ולשון יתלה הרי כאילו אמר יבדוק וק"ל, ולפי פירוש קמא שכתבתי קשה טובא מה שכתוב תלה ולא מצא יתלה הרי הם יסורים של אהבה כיצד תלה כיון שמחוסר ידיעה ולא למד כל הצורך לתלות:

(דף ח' ע"א) אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל, תמה למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב וכו', ולכאורה קשה מה זו תמיהה וכי יעלה על הדעת שלא יש זקנים חוץ מארץ ישראל והרי מצינו זקנים מאומות העולם, ובגמרא אמרו שרבי יוחנן עצמו היה נותן ידו לסבי ארמאי וכו', ונלע"ד לתרץ לפי הפשט שתמיהת רבי יוחנן היתה משום שאמרו איכא סבי בבבל ורצונם לומר שהיתה זקנה מצויה בבבל יותר מן הדרך המצוי בשאר מקומות ועל זה תמה דרבוי הזקנה לא תמצא כי אם בארץ ישראל דכתיב למען ירבו ימיכם על האדמה, ועוד אפשר לומר דתמיהת רבי יוחנן היתה דוקא על בבל ולא על שאר מקומות משום מ"ש ר"ל במדרש רבה פ' נח וז"ל אמר ריש לקיש שנער זה בבל ולמה נקרא שמה שנער מפני ששריה מתים נערים עכ"ל וא"כ כיון שבבל ארץ אוכלת יושבים תמה לשמוע שהיו שם זקנים ואף עפ"י שהיו מבני ישראל אפילו הכי איכא תמיהה דמה שנאמר למען ירבו ימיכם הוא דוקא על האדמה ודו"ק, כי דרכי לקצר, ומעין זה מצאתי להרב פתח עינים שכתב מדעתו שבבל אינו מן הטבע שיהיו שם זקנים כיון שטבע האויר הוא חם ע"ש, ומ"ש הרב הג' משם גדול אחד הם דברי הרב עין יעקב ז"ל בנדרים על דכ"ב עש"ד:

שם במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא, ובירושלמי אמרו על האשה קמצת או חלמת פי' מצא אשה הוא בקמץ ומוצא אני מר ממות את האשה הוא בחולם ויתכן לפרשו קמצת שהיא קמצנית ואינה מפזרת ממון בעלה זוהי אשה טובה וחלמת היא האשה אשר אין לה דעת וחולמת עושר וכבוד ומוציאה הוצאות יותר מיכולת בעלה:

(דף י"ב ע"ב) אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל מי שאפשר לבקש רחמים על חבירו וכו', אמר רבא אם תלמיד חכם הוא צריך שיחלה עצמו עליו מאי טעמא וכו' אלא מהכא ואני בחלותם לבושי שק, ע"כ רמז לתלמיד חכם בזה הפסוק ואני בחלותם הוא גימטרייא תלמיד חכם עם הכולל וק"ל:

(דף ט"ו ע"א) ואמר רבי יוחנן הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפלין ויקרא ק"ש ויתפלל וזהו מלכות שמים שלימה וצריך לדעת כיצד מקבל עליו עול מלכות שמים באלו הדברים, הלא בעשית המצות כלם מקבל עליו עול מלכות שמים דאם לא כן לא היה עושה אותם, ושמעתי על הנפנה שמפרשים כמ"ש בסנהדרין דל"ט ע"א לתשובת המין שאמר לר"י מפלגא ולעילא מהורמיז וכו' והשיב לו היכי שביק לאעבורי מיא בארעיה ע"כ הרי כשנפנה מורה דליכא ח"ו שתי רשויות וממילא מקבל עליו מלכות שמים ע"כ שמעתי אומרים ואני אבא אחריהם ומלאתי דבריהם על הנחת תפלין איכא מ"ש כמ"ש רז"ל דבתפלה של ראש איכא ארבעה בתים ובשל יד בית אחד שהם חמשה כנגד חמשה חושים לשעבדם לקונם הרי מלכות שמים ובק"ש דיש בו רמ"ח