לי לישועה (על הש"ס) קיג

האחרון שלא היתה הרצועה חולקת כל הגליל אלא מצד דרום היו מקומות טהורים יעו"ש ועיין בתוי"ט מה שתירץ לקושית התוס' הנז':

(דף כ"ו ע"א) בגמרא סילוקו כסידורו וכו' הקשה הרב ראש משביר וז"ל וא"ת כיון דהיה חם תמיד למה עשו מנקיות שלא יתעפש וי"ל דאין סומכין על הנס עכ"ד, ולענ"ד נראה דקושיא נמי ליכא אהמ"ר דהא אדרבא בלחם חם בהעדר האויר הוא דאיכא למיחש שיתעפש כי החמימות בלתי אויר מפסידו בודאי עיין בש"ע א"ח סי' תמ"ו ס"ד, ועוד יש לומר דהתורה ציותה לעשות קנים הנקראים מנקיות ולא פירשה הטעם שהוא שמא יתעפשו ויכולים אנו לומר דטעם הקנים אדרבא הוא להגדיל הנס שנשאר הלחם חם אעפ"י שנכנס האויר בין הקנים והיה ראוי שיתקרר יותר בנקל ואפ"ה שומר חומו ונס גדול הוא זה וק"ל:

(שם ע"ב) בתוספות ד"ה בכלי אכסלגים, יתכן לפרש שהוא שם עיר וחשובים כלים הבאים משם וכו', לכאורה דבריהם אין להם הבנה דבגמרא קבעי למימר דכלי אכסלגים גריעי ואין חשובים כמו מסמים והרב ראש משביר הגיה בדבריהם דצ"ל אינם חשובים ע"ש ולעניות דעתי נראה דאין צורך להטעות הספרים וכונתם לומר דאע"פ שאינם חשובים כמו מסמים מ"מ מדטרחי כולי האי להביאם ממדינת הים מאותה העיר אכסלגים מוכרח שהיו חשובים מיהא אותם הכלים מכלים ממקומות אחרים שאינן אותן מסמים אלא דלא כל כך חשובים וכמו שכתב רש"י לעיל ודו"ק:

(דף כ"ז ע"א) פתח במזבח וסיים בשולחן, רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר אין בית המקדש קיים שולחנו של אדם מכפר, נראה דהש"ס הביא מימרא זאת בכאן לצורך פירוש מה שקדם לו ולתרץ קושית התוספות בעמוד הקודם ד"ה שאני שולחן דאיקרי עץ שהקשו דבאותו פסוק עצמו אומר המזבח עץ שלש אמות ותירצו דתרגום יונתן תרגם פתורא דסמיך למדבחא דדהבא וכולו איירי בשולחן ולעניות דעתי נראה דלתרץ כן הביא הש"ס מימרת ר"י ור"ל שדורשין כל הכתוב בשולחן אלא שנקרא מזבח להגיד שהשולחן גם כן מכפר כמו מזבח ובזה ליכא עוד להקשות קושית התוספות הנזכר דמזבח גם כן נקרא עץ ודו"ק:

מסכת כתובות (דף ס"ב ע"ב) יהבה ליה תרי עשר שני, חקרו המפרשים דמאי שיאטיה חשבון זה דשנים עשר שנים לא פחות ולא יותר עיין מהרש"א ולהרב מראית העין ז"ל, ולי הדל נראה לתת טעם למנין הנזכר דידוע מה שאמרו בחולין דף ע"ב דלסברת רבי יוסי תלמיד שאינו רואה סימן ברכה בלימודו שלשה שנים שוב אינו רואה ובהיות שבתורה יש ארבעה לימודים פרד"ס צריך שיעסוק שלשה שנים לפחות בכל אחד ואחד כדי שימלא כרסו מלימוד הקל קודם שיכנס ליותר חמור ומשום הכי צריך לפחות שנים עשר שנים ואחר שכתבתי זה ראיתי להרב עיון יעקב זלה"ה שכתב טעם הנזכר אלא שאמר ששלשה שנים צריכים לכל לימוד מקרא משנה גמרא אגדה ולא הזכיר פרד"ס ולע"ד נראה דזה יותר מדויק דודאי אותם החכמים כבר היו יודעים מקרא ואם כן פש להו ג' לימודים דוקא. ועוד אפשר לתת טעם למספר השנים הנז' במה שאמרו בשבת דף פ"ט ע"ב דאמר ליה הקדוש ברוך הוא ליצחק בניך חטאו וכו' ואמר ליה כמה שנותיו של אדם שבעים דל עשרים דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשים דל מהם עשרים וחמשה דלילותא פשו להו עשרים וחמשה דל מהם שנים עשרה ופלגא דצלוי ומיכל פשו להו שנים עשר ופלגא וכו' ע"ש וא"כ דחכמים הללו המה ראו ששנים עשר שנה הם עיקר אחריות מעשה האדם ובהם היצר מחטיאם ואשע"כ קדמו שרים לימוד תורה בשנים עשר שנים לבטל את היצר הרע כי באמת אמרו בברכות אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין וק"ל.