לי לישועה (על הש"ס) קיא

(שם) אמר ר"י לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, אפשר לפרש בדרך הלצה כמו שאמרו רז"ל דכהן קורא ראשון, ואחריו לוי ואחריו ישראל, דלא ליתו לאנצוי והיינו משום דרכי שלום, שהם יברכו בתורה תחילה כסדר הזה שהוא ראשי תיבות כל"י כהן לוי ישראל, וזהו אומרו לא מצא כל"י מחזיק ברכה בברכות אלא מפני השלום כמו דכתיב ה' עוז שהיא התורה לעמו יתן כסדר הנז' מפני שה' מברך את עמו בשלום, ובדרך אחר נוכל לפרש בהקדים מה שכתוב בב"ר פ' ז' כשבא הקדוש ב"ה לברוא האדם נעשו מלאכי השרת כתות כתות וכו' מהם אומרים יברא וכו' חסד אומר יברא שכולו גמילות חסדים, אמת אומר אל יברא שכולו מלא שקרים, צדק אומר יברא שכולו מלא צדקות, שלום אומר אל יברא שכולו מלא קטטות, מה עשה הקדוש ב"ה השליך אמת חרצה וכו' עכל"ה, ופירש הרב אלשיך זלה"ה בפרשת אם בחוקותי כי מ"ש המדרש השליך אמת ארצה ר"ל שנתן את התורה שנקראת אמת לישראל כדי שעל ידה ילמדו לדבר אמת וכל מדות הגונות עיין שם דבריו, נמצא כי עכשיו יש לנו שלשה סניגורין חסד וחמת וצדק ואין צריך לנו כי אם הקב"ה יברך אותנו במדת השלום כדי של א יהיה עלינו קטיגוריא כלל, וזה אומר התנא לא מצא הקב"ה בישראל מקים בית קיבול הברכה בהיות שאינו צריך לדבר אחר כ"א השלום כי זה צריך להם לבטל הקטיגוריא וברכם בשלום כמש"ה ה' עוז שהיא התורה לעמו יתן ובזה אמת הושלך ארצה ואינו מקטרג ומה נשאר השלום מקטרג ה' יברך את עמו בשלום ולא יהיה עליכם שום קטרוג ובזה יתפרש מה שאמר הכתוב שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול, כשבעלי התורה שהיא נקראת אמת יש להם שלום רב, אז אין למו מכשול כי אין פוצה פה כנגדם:

השמטות למסכת ברכות (דף מ"ו ע"א) בעה"ב בוצע כדי שיבצע בעין יפה ואורח מברך כדי שיברך לבעל הבית לכאור' נראה דטעם זה כדי שיבצע בעין יפה לא אלים דהלא הוא יכול לצוות למברך שיבצע אכולא שירותא מנה אחת אפים כאילו הבעל הבית היה בוצע וכן מ"ש אורח מברך כדי שיברך לבעל ג"כ נראה שאינו מוכרח כי יכול לברך לבה"ב אחר שיגמור אחר בהמ"ז, ואפשר דהדברים מגיעים למ"ש בגמרא לעיל ר"ל רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב והארץ נתן לבני ל"ק כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה וא"כ אם לא יברך ויבצע הבעל הבית עדיין הלחם אינו שלו ומה יתן לאחרים מה שלא זכה בו משום הכי צריך לבצוע ולברך ולזכות בסעודה ואז ניתנה לאורחים ומעין זה כתב הבאה"ע א"ח סי' רי"ג ס"א כשרוצה לתת לשתות לאחרים יברך בתחי' דקודם ברכה הוא של הקב"ה ואח"כ שלו עכ"ל והכא נמי אם לא יבצע ויברך עדיין לא זכה בסעודה כדי להזמין לאחרים, וכן תמצא שתיבות בעין יפה גימטריא ברכ"ה לרמוז לזה, וגם באורח מברך יש לתת טעם מספיק כמ"ש רז"ל דקודם שיברך לשום בריה צריך לברך להשם ית' כדי שישפיע עליו ממקור הברכות ואז יברך לאדם שרוצה לברך וא"כ האורח צריך לברך לה' תחילה כדי שיברך לבעל הבית אחר כך, מסכת שבת (דף י"ד ע"א) והבא ראשו ורובו במים שאובין מאי טעמא גזרו ביה רבנן טומאה א"ר שבתחילה היו טובלין במי מערות סרוחים והיו נותנים עליהם מים שאובין התחילו ועשאום קבע גזרו עליהם טומאה מאי קבע אמר אביי שהיו אומרים לא אלו מטהרין אלא אלו ואלו הם מטהרין א"ל רבא מאי נפקא מינה הא קטבלי בהנך אלא אמר רבא שהיו אומרים לא אלו מטהרין אלא אלו (ר"ל השאובין דוקא) עכ"ל,