לי לישועה (על הש"ס) קי

התאים היה מאה על מאה ברום מאה כמבואר כל זה שם, עוד אמרו שההיכל היה בנוי צר מאחריו ורחב מלפניו כאריה, ואפשר לרמוז חשבונות אלו בפסוק גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו, והפסוק עצמו יבואר יפה בענין בית המקדש שהיה רובו בנוי בחלקו של טורף בנימין זאב יטרף ורצועה מחלקו של יהודה היתה עולה ונכנסת בתוכו והיה עליו קרן דרומית מזרחית של מזבח, וא"כ זהו אומרו מטרף שהוא בנימין עלית בחלק המזבח שעליה רובץ אש מן השמים שהיה כאריה רובץ על המזבח, ובבית שני ככלב הנרמז בתיבת וכלביא, מי יקימנו לעתיד לבא מ"י רומז למדת הבינה שמשם הגאולה באה ב"ב אכי"ר, ומדות בנין בית המקדש רומזים בפסוק הנז' בדרך זה כרע גימ' עזרה ג' לרמוז לשלש העזרות של נשים וישראל וכהנים שהיה להם אמות כמנין שכ"ב בין כולם כשתסיר ל' של המזבח שמזכירו אח"ז ישארו כמנין רב"ץ בדקדוק, אח"ז מזכיר המזבח שנקרא האריאל גימ' כאריה עם הכולל, ושמו אריה רומז על צורת אריה שהיה לאש עליו, וכלביא עם הכולל עול' כמנין ההיכל ממש, שהיה נתון בתוך העזרה מאה אמות על מאה אמות, וזה נרמז בתיבת מ"ם יו"ד מ"י במילוי שעולה מא"ה:

מסכת נדה (דף ל"א ע"א) זכר בא לעולם ככרו בידו נקבה אין עמה כלום, יתכן דרמז לדין דקטנה יש לה יד לקבל גט וגם למציאה חצרה קונה לה וד' אמותיה קונים לה לא כן לזכר לא יש לו יד ולא חצר ולא ד"א לזכות בהם וכמו שפסק הרמב"ם הלכות גזילה ואבידה פי"ז ה"י וזהו שרומז זכר כשבא לעולם אין בידו כי אם ככרו שתופס בידו ולא לדבר אחר כי אין לו יד פנוי לקבל לא כן הנקבה אין עמה כלום וממילא יש לה יד פנוי וזוכה בה ובחצרה ובד' אמות שלה משא"כ לזכר כי ידו מלאה בככרו ושוב אינו תופס דבר אח"כ וז"ש הגמ' אח"ז נקייה באה עד ואמרה מזוני מזוני ויהבי לה שנא' נקבה שכרך עלי ואתנה, נקייה באה וממילא יש לה מקום לזכות במזוני בין בחצרה בין בד"א שלה ונותנים לה על פי הדין וראיה מהכתוב שכרך עלי כלומר עדיפות יש לך עלי על פי הדין שחצרך זוכים לך ואני חייב ליתן לך מציאתך שנמצא בחצר שלה:

מסכת עוקצין (פרק ג') אר"י עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק י"ש עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכו', חקרו המפרשים כשהת"ח יש לו מחזיק שנוטל חצי שכרו וגם אשתו פלגא בהדיה הרי לא נשאר בידו שום דבר ומאן דטרח לא יאכל ותירצו ז"ל דהצדיק מקבל שכרו במושלם אלא שלמחזיק ולאשה נותן להם הקב"ה מתנת חנם, ורמזו זה בפסוק ואוצרותיהם אמלא במתנת חנם חוץ מלהנחיל אוהבי יש עכ"ד, ובזה אפשר לפרש פסוק שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך וכו' דתיבת יששכר נוטריקון יש שכר דהיינו העולמות הם שכר לזבולון באהלו של יששכר לעולם הבא, וגם יש לרמוז על אשתו של צדיק שאהלך רמז לאשה כמ"ש האהלה שרה אמו דאית לה י"ש עולמות שכר, ובזה אפשר לרמוז בתיבת עשיר המחזיק לתלמיד חכם שהוא נוטריקון ר"ע י"ש שהוא שוה לת"ח בי"ש עולמו כיון שהוא מחזיקו בעושרו כאשר ראוי לעשיר לעשות וראה שאותיות עשיר רומזים לצדקה כי אותיות עשיר הם אותיות יעשר שיתן מעשר לצדקה וגם עשיר במילוי עי"ן שי"ן יו"ד רי"ש רומזים כלם לעשות הצדקה דהיינו עי"ן שיתן בעין יפה ולא ירע לבבו בתתו לעני שי"ן שיתן בסבר פנים יפות כמ"ש רז"ל על פסוק ולבן שינים מחלב יו"ד ורי"ש ר"ל כשנותן ליד הרש דהיינו העני שהוא רש יהיה בעין יפה, ובלובן שינים או ירמוז היו"ד למעשר שיתן לרש מעשר מהריוח גם עשיר אותיות ישער לרמוז שלא יבזבז מממונו יותר מדאי כמו שאמרו רז"ל, וכתב האר"י זלה"ה שהעושר הוא שפע שהאדם צריך שלא לבזבז ולעולם יכלכל דבריו במשפט כי לעולם לא ימוט: