לי לישועה (על הש"ס) קט

בברכות דף נ"ח שאמר בן זומא אורח טוב מהו אומר כל מה שטרח בעה"ב לא טרח אלא בשבילי וכו' ולי נראה דלא קשה מידי דהאי דקאמר האורח כל מה שטרח בעה"ב לא טרח אלא בשבילי הוא בינו לבין עצמו או לקרובו הקרוב אליו והוא באחד אבל אינו כאותו שאמר רב דימי דיתיב בשוקא וקרי בחיל לכל מאן דבעי לשמוע, עוד אפשר לומר דכונת הפסוק שהאורח מברך לרעהו בקול גדול דהיינו שמוציא עליו קול שהוא עשיר וגדול ומשו"ה קללה תחשב לו דאזלין אינשי ואנסין ליה לממוניה ופירש"י לפירוש ראשון דשמעין אנשים אלמים שהוא עשיר ואזלין ואנסין לממוניה עכ"ל, אבל באורח שאומר כל מה שטרח בעה"ב לא טרח אלא בשבילי לא עסיק כ"א בטורח אבל אינו אומר שהוא עשיר ועשה בשבילו הוצאות מרובות אלא שמחשב שכל היין ובשר וגלוסקאות שהביא לפניו בסעודה לכל בניו ובני ביתו הוא מחשבם כאילו הביאם לכבודו ודו"ק:

מסכת תמורה דף ט"ו ע"א) אמר רב יהודה אמר רב בשעה שנפטר מרע"ה לג"ע וכו' באותה שעה תשש כחו של משה ונשתכחו מיהושע שלש מאות הלכות ויצאו לו שבע מאות ספקות וכו' עכ"ל, ופירש"י דנענש יהושע על צער שהיה לו למרע"ה, ונראה לרמוז כי שלש מאות הלכות ות"ש ספקות שנשתכחו היינו ר"ת תש"ש כחו של משה ומדה כנגד מדה נשתכחו הלכות וספקות יולדו להם כמנין תש"ש כחו של משה וק"ל:

מסכת כריתות (דף ו' ע"ב) תנו רבנן פיטום הקטורת כיצד שלש מאות וששים ושמנה מנים היו בה שס"ה כמנין ימות החמה וג' מנים וכו' הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה מור וקציעה שבולת נרד וכרכום ט"ז ט"ז הקשט שנים עשר קלופה שלשה קנמון תשעה וכו', ואפשר לתת טעם לאלו המשקלות דהנה התנא אומר שבכללם הם כנגד ימות החמה ויראה דאף פרטם רומז לאיזה ימים מיוחדים ונבדלים משאר ימות השנה דהיינו הארבע' מינים הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה כנגד ד' תקופות השנה והם במשקל שבעים וארבע פעמים שבעים עולים ר"פ הסר מהם ג' מנים שהיו יתרים נמצא רע"ז מנים כנגד רע"ז ימים של חול שיש בשנה לא חודש ולא שבת ולא י"ט. והנה הימים המצויינים בשנה הם פ"ח שהם מ"ט שבתות (מנ"ב שיש בשנה וג' נכללים בי"ט בהכרח) פסח ז' ימים סוכות ושמיני עצרת (חוץ מיום הושענא רבה) ז' ימים, שבועות א', ראש השנה א' (יום ב' הוא בכלל ר"ח) יוה"כ א' הושענא רבה א' חנוכה ח' פורים א' ראשי חדשים י"ב הרי פ"ח עם רע"ז הם שס"ה, אחר כך אמר התנא מור וקציעה שבולת נרד וכרכום ט"ז מנים מכל אחד הם ס"ד מנים והם כנגד ארבעה זמנים שנתן לנו הקב"ה לשבות ולחוג בשמחה ואותם הימים עולים ס"ד שהם מ"ט שבתות וז' ימים סוכות ושמיני עצרת (חוץ מהושענא רבה) וז' ימים פסח ויום שבועות הרי ס"ד ימים, ואח"ז הקושט שנים עשר מין אחד דוקא והוא כנגד י"ב ראשי חדשים, ואחריו קלופה ג' מנים כנגד ג' ימים נוראים ימי דין ראש השנה א' יוה"כ א' והושענא רבה א' הרי ג', אחר זה קנמון תשעה כנגד ימי נסים חנוכה ח' פורים א' הרי ט', ודו"ק:

מסכת מדות (פרק ד') עזרת נשים היתה קל"ה אמה עזרת ישראל ושל כהנים כולה עד אחורי בית קה"ק הית' קפ"ז אמה, והמזבח היה ל' אמות עם הסובב חוץ מן היסוד, ובנין ההיכל כולו עם