עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לי לישועה (על הש"ס)

לי לישועה (על הש"ס) קד

Li Li-Yeshu’ah (SHAS) 104 · לי לישועה (על הש"ס) · free full Hebrew text

Open in the reader →

ההצלה והנסים שהם ראו לא היו אומרים איה גבורותיו, וגם הענין הוו מתונים בדין רומז לגבורה דהיינו דין היינו גבורה והוא כנגד הגבור, אח"ז אמרו והעמידו תלמידים הרבה כנגד הגדול שבריבוי התלמידים יודע גדולתו על ידי התורה, וגם שהוא חסד גדול יותר מכל ג"ח אחר כי בזה מזכה לנפש התלמידים, והיינו חסד והיינו גדול כידוע, ועוד אמרו עשו סייג לתורה כנגד הנורא כי בעשותם משמרת למשמרתם ניכר המורא, וגם כדי שלא יעקר דבר לעתיד מתקנה דתקין משה וגם תורה ונורא שניהם מדה אחת, כל שהיא תפאר"ת לעושיה, ותפאר"ת לו מן האדם, ואח"ז ראיתי במדרש שמואל שכתב בשם הר"י נחמייאש ז"ל דג' דברים הללו אמרום כנגד הגדול הגבור והנורא ע"ש ואכתי במה שכתבנו פש גבן מן החדש האשר יראה המעיין, אח"כ אמר שמעון הצדיק שהיה משיירי כנה"ג ג"כ ג' דברים והם התורה והעבודה וג"ח ורמז ג"כ לג' דברים שהם החזירו ליושנם והגדיל שבחם של הכנה"ג באומרו שהעולם עומד עליהם ואפשר שלזה אומר התנא שהיה משיירי כנה"ג להגיד לנו שהוא משבח ומפאר פעולתם בדבריו אלו והוא אומרו שעל ג' דברים הללו העולם עומד והם רומזים ממש להגדול הגבור והנורא, כי אמרו בזוהר בסתרי תורה דתורה דרגא דיעקב היא ועבודה דרגא דיצחק וג"ח דרגא דאברהם עכ"ד וא"כ מדות אברהם יצחק ויעקב היינו גדול גבור ונורא כידוע:

ואנטיגנוס איש סוכו הוסיף ג' דברים כנגדם ומענינם שאמר, ראשונה אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס, שנית הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא ע"מ לקבל פרס, שלישית ויהי מורא שמים עליכם, הרי ג' דברים שהם כנגד הגדול הגבור והנורא ראשונה אמר אל תהיו וכו' כאילו אתם רוצים שהקב"ה מצד חסדו ית' יתן לכם שכר טוב בעמלכם אע"פ שבטענת מי הקדימני לא יש לכם שכר כי אם מצד החסד כדכתיב ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, אלא הוו כעבדים וכו' שלא ע"מ לקבל פרס כאשר ראוי מצד הדין והנרמז בגבורה, ועוד אמר ולעולם יהי מורא שמים עליכם כנגד הנורא, והג' דברים הנז' רומזים לג' דברים שהחזירו אנשי כנה"ג ליושנם. ועוד רומז בהם לענין עצמו בדרך אחר דהוא מזהיר לתלמידיו לבל יעשו כמו שראו בירמיה ודניאל כי אע"פ שהם ע"ה עשו זה מרוב צערם בראותם הגוים שולטים במקדש וישראל ורצו לעורר רחמי אבינו שבשמים ע"י זה מ"מ מזהיר לתלמידים שכשהם נותנים שבח להקב"ה ואומרים לו הגבור לא יעשו ע"מ שיתן להם פרס מאותו השבח שמראים גבורותיו ונוראותיו אלא יאמרו לו השבח על מנת שלא יראה להם גבורותיו ונוראותיו ויאמרו כמ"ש חנניא מישאל ועזריא ומן ידך מלכא ישזיב והן לא ידיע להוי לך מלכא וכו', ומ"מ ישבחו להקב"ה, וכשתעשו דבר זה לעולם יהי מורא שמים עליכם ולא תחסרו שבחיו ית' לעולם ועד, וגם יוסי בן יועזר אמר ג' דברים שיש להם שייכות לג' מדות חסד דין ורחמים, ראשונה אמר יהי ביתך בית ועד לחכמים היינו חסד גדול והמובחר בהיות עם עמלי תורה, שניה והוי מתאבק בעפר רגליהם שתכלית ענין זה להיות שפל ונחשב לעפר ובזה ניצול מן היצר ומהשטן המגרה עליו את הדין, דמי שהוא עניו אין פלוני שולט עליו, דענוה גי' קל"א לבטלו, וגם עפר מזכיר לו יום המיתה שיחזור לעפר, והשלישית אל תרבה שיחה עם האשה משום שבטל מדברי תורה והיינו תורה היינו נורא היינו רחמים שכולם כנויים למדת ת"ת, ועל זה הדרך יתפרש כל הפרק הזה כולו שכולם אמרו שלש' דברים הנמשכים ומסתעפים למדות הללו אחר העיון וסיוע הקדמות רז"ל, ואם יעזרני ה' אכתבם בעזר משדי:

(שם) רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו' הקשו התוס' דדרך ארץ עיקר בהיות שאומר עם ד"א וכן פי' המדרש שמואל דקטן נתלה בגדול והמפרשים תירצו דהכונ' דבשעה שעוסק בד"א יחשוב בד"ת ג"כ אעפ"י שבאותה שעה ד"א עיקר אבל בכל היום ודאי תלמודו עיקר, ואפשר לפרש באופן אחר וממילא לא קשה קושיא הנז' כמ"ש רד"ק דתיבת דרך כינוי לתורה וכמ"ש את הדרך ילכו בה ובכאן התנא מזהיר לת"ח בעלי ש"ס שאינם בקיאים בדיני הנהגת האדם