לי לישועה (על הש"ס) קג

לדל"ת וממילא הם חולים למות שכן אמר הזה"ק דהמפרידם גורם מיתה לעצמו ויבוקש ד"ג דהיינו מי שידע רזא דחכמתא על מתכונתו כדי להביא חיים לעולם ולא ימצא אז בן דוד בא ומלאה הארץ דעה:

(דף צ"ט ע"א) קלני מראשי קלני מזרועי וכו' כתב בס' חסידים וז"ל בסי' מ"ד ציער אדם כאלו ציער עולם מלא ע"כ ויומתק הלשון שאומר עולם מלא והיה די לומר כאלו ציער עולם אחד או עולם כולו, ונלע"ד דהכוונה היא כביכול על הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו כמ"ש רז"ל שהשכינה מצטערת עם ישראל וכמ"ש קלני מראשי קלני מזרועי וזהו אומרו עולם מלא דר"ל מי שהוא ממלא העולם בכבודו וק"ל. (שם) תנא רבי אליעזר אומר ימות המשיח מ' שנה וכו' רבי אומר שלשה דורות שנאמר יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים, אפשר דנרמז בזה הפסוק המשיח בס"ת ע"ם שמ"ש ולפנ"י יר"ח הוא משיח והוא דור דורים וק"ל. (דף ק"ב ע"א) מלמד שתפסו הקב"ה לירבעם בבגדו וא"ל חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע א"ל ירבעם מי בראש א"ל בן ישי בראש וכו' יתכן שכונת ירבעם לשאול להקב"ה, אם דוד חטא בע"ז כשבא עד הראש שדרז"ל שבקש דוד לעבוד ע"ז ועכשיו אומר ירבעם אם חטא דוד בע"ז אז לא יהיה הוא פחות ממנו ושניהם כאחד עבדו ע"ז וחזרו בהם אבל אם דוד לא עבד ע"ז כשבא עד הראש לא ניחא ליה לירבעם לטייל עמו משום שדוד ישתבח עליו שהוא לא עבד ע"ז כמותו וזהו ששואל מי בראש מי הוא שדוד עבד ע"ז בראש ומשיב לו הקב"ה בן ישי בראש ר"ל לא עבד דוד ע"ז בראש כי הוא נשאר בחסידותו וחשיבותו דהיינו בן לאותו צדיק ישי וראוי להיות בן ישי בכל מקום ועד הראש בכלל לא חטא והנו בן ישי כמקודם ואז משיב ירבעם לא בעינא דלא ניחא ליה להיות עם דוד כיון שדוד ע"ה לא חטא בע"ז:

מסכת מכות (דף פ"ב ע"א) ת"ר שלש ערים הבדיל משה בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע בארץ כנען וכו' חברון כנגד בצר במדבר, שכם כנגד רמות בגלעד קדש כנגד גולן בבשן וכו' עכ"ל, רמז שלש ערים בארץ ישראל חברון שכם קדש ר"ת חש"ק ונרמז בפסוק כי בי חשק ואפלטהו להורג בשגגה, וגם שלשה ערים מעבר לירדן בצר רמות גולן, ר"ת גב"ר ונרמז בפסוק דרך גבר בעלמה כאשר נעלם דבר דהיינו שהרג בשגגה יש לו דרך גב"ר שהם ערי מקלט וגם בעלמה ר"ת "בעבר "לירדן "מזרח "השמש, מסכת אבות (פרק א') הם אמרו ג' דברים הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה ויש לחקור למה אמרו דוקא שלשה דברים, וכן תראה בכל הפרק ג' דברים כל אחד כשתדוק בכולם, וגם יש לדעת טעם דברים אלו, ונראה לומר בהקדים מ"ש ביומא ד' ס"ט ע"ב דאמר ריב"ל למה נקרא שמם כנה"ג שהחזירו עטרה ליושנה, אתא משה אמר האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה אמר גויים מקרקרין בהיכלו אמר איה נוראותיו לא אמר נורא, אתא דניאל אמר גויים משתעבדין בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור, אתו הנהו ואמרו אדרבא זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים, ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות, ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דמשה, אר"א מתוך שיודעים הקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כזבו בו עכל"ה, וא"כ כיון שהם החזירו עטרה ליושנה מתוך שראו כמה נסים שנעשו לישראל בזמנם כמו מפלת המן ובנין בית שני, וכמ"ש מהרש"א ז"ל הם אמרו שלשה דברים כנגד הגדול הגבור והנורא שהחזירו עטרה ליושנה, ואמרו הוו מתונים בדין דאלמלא היו ירמיה ודניאל ממתינים עד שיראו