לבושי מרדכי על יורה דעה צד

מחזירי' ומסיק בפי' הבריית' הגזלני' ומאי ניהו מלוי ברבית אלמא דחזירי'. וק"ל לפמ"ש רשיז"ל לקמן בבריית' אחרית' הרועי' והגבאים ומוכסי' תשובתן קשה דמשו"ה תשובתן קשה שגזלו הרבי' ולא ידעו למי להחזיר שאינ' מכירי' וא"כ עכ"פ חזינן דצריכי' להחזיר ואינ' כהפקיר' ודלמא הלוה הי' נוטל ממנו אם כי אין דעת חכמי' נוחי' ממנו ושפיר קתני בבריית' דלעיל אעפ"י שגבו מחזירי': ונלע"ד דהא בגמ' מפרש אהאי ברייתא דמחזירי' לצאת ידי שמים והסבר' נותנת דאין זה מעכב תשובה. ועיי' בפירשיז"ל לקמן ד' ק"ד אדברי ר' טרפון בהודה שגזל לא' משניים ואינ' יודע למי גזל דס"ל דנותן לזה מנה ולזה מנה לצאת י"ש ופירשיז"ל להציל מן העונש כלומר דהוה כשאר עונשים בעבר' שבין אדם למקום שצריך תענית או פדיון לצדקה כמ"ש בד' ק"ח בגוזל אביו ואין כו יורשי' אפי' לארנקי של צדקה נותן וזה ודאי משום כפרה ותקון התשובה דהא כיון שאין אבי' קיים וגם אין כאן יורשי' חוץ ממנו ובסוגי' דלקמן ד' ק"ד בתוס' ד"ה שכבר הקש' לר"ט דמוד' אם הודה שאינו יודע למי חייב שנותן לזה מנה ולזה מנה מ"ט בהאי חסיד אמר שמניח המעות ומסתלק כיון שהוד' מפי עצמ' ותי' דמתחילה באו לדין ושוב מ"ש עשה משמע מדבריהם ששוב אי"צ ל"ל שום דבר כי שאר תקונים יעשה לעצמו. ובתי' ב' חלקו בין מקח לגזל דבגזל דעביד אסור' קנסו משא"כ במקח ואם נאמר דלצאת י"ש חשבינן כממון חבירו בידו מה בין גזל למקח. אלא וודאי רק מפני שעביד איסור' צריך תשובה יותר. אבל חלילה שיעכב התשובה שקשה עלי' התשובה. ועיי' בב"מ ד' ל"ז ובכללי הרא"ש דנשמע בהדי' דכל לצאת י"ש אינו מעכב התשובה כמו בממון שנחשב בשאר גזל שבידו דלא מהני שוב תשובה עד שיחזור אשר גזל דהא רבא מחלק התם בפקדון בין הוה לי' למידק ולא הוה לי' למידק עיי"ש. ואם נחשוב כממון של אחרים בידו מנהו הסברא לחלק בזה ועיי' במ' יבמות ד' קי"ח דלרשב"ח אפי' ר"ע מודה במקח דל"צ לתן לזה מנה ולזה מנה אלא מניח המעות ביניהם ומסתלק א"כ משמע כמ"ש. ובשמעתי' גופי' פי' הרא"ש לפי דברי התוס' דרבי לא תקן שלא לקבל רק מי שעסק' כ"י ברבית וגזל דאם יצטרכו להחזיר יהא תשובתן קשה ואם לצאת י"ש מעכב התשובה א"כ מה תקן והשתא שפיר פריך הגמ' דבתר דמתרץ דמחזיר לצאת י"ש א"כ למה תשובתן קשה וכהנ"ל. ועוד לסברת כת"ה דזה שאינ' יכול להחזיר מעכב התשובה אפי' בבא לצאת י"ש. מי פריך בגמ' מבריית' ועוד דבאין מכירי' יעשה צרכי רבים ופירשיז"ל אלמא דבעי להדורי דלא כתקנת רבי ואם לצאת י"ש מעכב התשובה היינו דצריך להנ"ל אלא ש"מ דלתקנת רבי די במה שמתחרט ומקבל עליו על העתיד שלא לחטוא עוד בגזל ורבית ושאר תצדוקי תשובה יעשה לעצמ' אבל לפמ"ש שפיר פריך דמשמע לי' מבריית' דכן פסקינן לי' מדינ' עפ"י ב"ד ש"מ דלא כרבי ומשו"ה צריך לאסוקי כאן קודם תקנה כאן לאח' תקנה: שוב ראיתי מ"ש כת"ה מה פריך בגמרא מבריית' דמלוי ברבית אעפ"י שגבו מחזירי' דלמא גבו עפ"י טעות בי"ד דקיי"ל ביו"ד סי' קס"א סעיף ד' דאפי' רבית דרבנן אם אכל המלוה של"מ הלוה רק הוציא ממנו בעכ"ח עפ"י ערכאות או טעות דין דמוצאי' ממנו והעלה מרגנית' עפי"ד הרשב"א דבריבת' קנה המלוה ומשו"ה קתני מחזירין ולא קתני חייבי' להחזיר ואי של"מ הלוה ודאי לא קנה א"כ שוב יתנה חייבי' להחזיר עכ"ד. עי' בהריטב"א מ' קדושין בסוגי' דהנאת מלוה ובתו"ח מפרש דלהכי לא קתני חייבי' דמיירי עשו תשובה ובפשיטות נלע"ד דסתמא מלוי ברבית הוא רבית קצוצה דברבית דרבנן סתמא ע"י מקח וממכר הוא ולא שייך לשון מלוי ברבית: ומעתה אי נימא דאיירי בגבו בטעות ושל"מ הלוה הא אפי' ברבית דרבנן מחזירי' למה קתני מלוי. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. מאד סימן צ"ח ב"ה י' ו' עש"ק שמיני עתר"ל מאר יצ"ו. לכבוד הב' המופלג כ"ה ברוך נ"י עתה באתי ע"ד מה שהקשית בדברי שעה"מ בפ"א ה"ג מהל' חו"מ מלאו דרבית דאין לוקין למ"ד דיוצא בדיינים רבית קצוצה אע"ג דהוה תרי לאווין. אין לדקדק עליו בזה כיון בלאו"ה מסיק בסוף בטעמי' משום דנתן לתשלומין וא"כ ה"נ ברבית היינו טעמא כיון דנתן לתשלומי' אין נ"מ בין תרי לאווין ללאו א' עיי"ש: וע"ד הקושי' בדברי רשיז"ל מס' מלקות ד' ט"ו שפי' אדברי רבה ב"ח אר"י לאו שקדמ' עשה לוקי' עליו דלא סגי בקיום העשה לאחר הלאו בקדמ' עשה. וק"ל דהא לר"י קיימינן והא ס"ל לקמן בלאו שנתק לעשה דתלי' בבטלו ולא בטלו ור"ל הוא דס"ל קיימ' ולא קיימ'. ונלענ"ד לתרץ בפשיטות דהא פי' בסבר' דלהכי לוקי' בקדמ' עשה משום דאפשר לקיים העשה קודם העברת הלאו ועיי' בפנ"י שהאריך בסברא זו. ומעתה י"ל דאפי' לר"י דס"ל בלאו הנתק לעשה שלא קדמ' העשה. תלי' בבול"ב מ"מ בלאו שקדמ' עשה אי הוה ס"ל דאין לוקין ודאי הי' מעלינן דרגא דתלי' בקיימ' ול"ק כלומר דהוה נטה לס' הר"ל דהא ס"ס הי' אפשר לקיים גם מקודם א"כ סוף דינ' כתחיל' דינ' בסבר' דאפשר לקיים והוה אמרינן דמשו"ה קדמ' לומר דתלי' בקיל"ק ודו"ק: ועוד נלע"ד דהא בהרי"ף בס' מי חולין הגירס' להיפך ר"י ס"ל קול"ק אלא דרשיז"ל דוח' גירס' זו משום הפי' בגמרא דפריך באונס שגירש דקאמר דלא הוה קדמ' עשה דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי הניח' למ"ד בול"ב וקאמר דר"י לשיטתי' דס"ל בול"ב וגם תלינן בגמ' בהתראת ספק ור"י לשיטתי'