לבושי מרדכי על יורה דעה צג

וע"ד נוסח שטר עיסק' שכ' מע"כ. הנה בחכ"א כלל קל"ח בסופ' מבוארין כל השטרות הנ"ל אך ורק לענין היתר הנ"ל. ובחתן סופר בסוף הספר מבואר הכל בקצרה אבל עיסק' סתמ' לא מצאתי בהם אלא דבר פשוט מ"ש שהמתעסק כותב מודה אני ח"מ שקבלתי ס"ך כך וכך מעות מפלוני להתעסק ולחצי מלוה וחצי פקדון והכל למחצית ריוח ולמחצית הפסד ח"ו והנותן מחויב ליתן לו שכר טירח' על מחצית הפקדון ס"ך כך וכך. והנה אין בידי להעתיק כדין שופר' דשטר' ויכול ללמוד זה מנוסח שכ' החכ"א וחתן סופר דהדו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן צ"ו ב"ה אול"י ג' פ' וירא תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו שוי"ר לכבוד האברך החריף ובקי מו"ה שרגא וויזענבערג נ"י בק"ק קאשוי יע"א ע"ד כי שלחת ליד אביך ח"כ להניח בבאנק כדרך שנוהגים היתר עפ"י תשו' אחרונים ות' מהר"ם שיק סי' קנ"ח ואביך לא עשה כן רק מסר הוועקסעל לישראל עקסקאמטער והיא שלח המעות לידך בנכיון הרווחי' והחזקת בידך המעות. ועתה נתעוררת האיך להנצל מאיסור רבית אם יועיל לעשות שטר היתר עסק' כנהוג. והנה פשיטא דלאחר כל המעשים הללו ל"מ כלום להפוך מאסור להיתר וכמ"ש ביו"ד סי' קע"ז סעיף כ"ה בשטר שכתב בו פלג' באגר והפסד אשר באדם פשוט דנין לי' כפשט' דאסור בעסק' בלא שכר כפועל ואם יש ריוח לא יקבל הנותן כלום ופי' הש"ך ס"ק נ"ב דל"מ אפי' אם ירצה ליתן שכר כפועל כיון דכתב בשטר מחזי טפי כרבית וברמ"א שם דכן הדין בכל עסקי' שנעשה באיסור וכן משמעו' דברי טו"ז ס"ק כ"ו וכן פסק בחכ"א כלל קל"ז סעיף כ"ד להדי' עי"ש בסי' כ' וא"כ ק"ו הוא אם בעסק' שנעשה באסור לא מהני שום תקון כש"כ ברבית גמור'. וכן הוא נלמד ממ"ש המחבר סעיף כ"ד דלא יכתוב בשטר עיסק' הקרן עם הריוח ובב"ח שם דאם התנ' כן בפני עדים חשבי' כאלו העסק' בשטר ובט"ז חולק ע"ז ועי' בחכ"א סי' י"ג דבדיעבד יש לסמוך אהש"ך וב"ח אם התנ' עונו ההיתר עסק'. אבל אם המלוה הי' כוונתו באמת אם יהי' הפסד יטמון השטר עיסק' ויתביענו על השטר או וועקסעל אסור לטול הריבית וא"כ בנד"ז שהי' ב' כל הריעותית. ועוד יותר מזה פשיטא כי כוונת מלוה זה לגבות ע"י שט"ח. ואפי' יכתוב על השט"ח שהוא עפ"י שה"ע ידוע כי לפני ערכאו' לא יועיל כלום ועי' ת' מהר"ם שיק סי' קס"א. ועוד כיון שנעשה ע"י שטר ברבית גמור בלא שום תנאי הלא דינ' מפורש בסעי' כ"ה כמ"ש לעיל שהוא ק"ו בנדון דהוה רבית גמור: ומעיקר' אמרתי בדעתי ללמוד התיר' עפימ"ש הרמ"א סי' ק"ס סעי' ט"ז בענין הלואת רבית ע"י שליח דנאמר אין שליח לדבר עביר' והכא עדיף דהא גלית דעתך ללות בבאנק שהוא בהיתר עי' ת' מהר"ם שיק סי' קנ"ח הנ"ל והוא שנה מדעת המשלח א"כ פשיט' דבטל השליחות ואפי' החולקת על הרמ"א יוד' בזה אלא כיון שמלוה בעצמו שלא בירך ע"י בי"ד וקבלת בידך. ואפשר דהוה שליחות מעלי' ולא רק לחומרא לומר יש שליחות גוי' וכשיטת רש"י דבי"ד דהוה בשכירות ודינ' דמלכותא יש שליחות יותר לענין ממונו' וכמ"ש מחנה אפרים כידוע דפועל ידו כיד בע"ב והכא עדיפ' כנ"ל. ועוד הא גם לדעת מהרי"ק בעפ"י שטר שמוזכר שם הלוה ל"ש סבר' רש"י והרמ"א דהשולח מוכח בהזכרת שמם דהשליח רק מעשה קוף בעלמ'. ואפשר דלענין שנוי שליחות נמי קאמר סבר' זו וצ"ע: ע"כ לענ"ד אין תקנה רק שתחזיר ההלואה בסך ששלח לידך ויפסל השטר ערי נקב גדול. ושוב תכתוב השטר היתר עיסק' כנהוג וג"כ תכתוב על השטר מאחורי' שהוא עפ"י אופן המבואר בשטר עסקי' נוסח שטר עסקא תכתוב עפימ"ש בחכ"א כלל קל"ח סי' כ' אות א' או עפימ"ש בס' חתן סופר בסוף הספר חלק א'. ואם א"א להחזיר המעות ע"י עצמ' אפשר כי יועיל לעשות המלוה שליח מיוחד בקאשוי והשליח הנ"ל יקבל סך הלואה כנ"ל מידך ותזכה למלוה החוב וכמ"ש בח"מ סי' קכ"א ולאחר שזכ' יכתוב השטר הע"י וגם עד"ז יעשה שליח. או טוב הדבר לשולחו ע"י המלוה על בי"ד. והנה תעיין כל הנ"ל בחכ"א כלל קל"ז וקל"ח ותחכם עוד לעשות כהלכה: ועוד הי' תקנה לנד"ז כי איש אח' או אביך ישלם הסך שעלה לרבית כמ"ש בסי' ק"ס דמותר לומר הן לך ד' זהובי' ולוה לפלוני ק' זוז דלא אסר' תורה אלא רבית הבא מלוה למלוה אלא ששוב אסר' שיחזור הלוה לשלם לנותן ומי יעשה כיו"ב ועי' בזה בחו"ד סימן ק"ס סק"ו ובחכ"א כלל קכ"ז הביא יש מתירים. אלא שבנד"ז אחרי שכבר קבע הרבית בשטר דהא צירף הרבית לקרן כנהוג בהבאנק א"כ היאך ומה ישלם האח' ולמי ישלם וכי יחזור המלוה הרבית והאח' ישלם. ע"כ אין בידי כעת עצה בזה וגם הדרך שכתבתי לעיל לא באתי לפסוק מדעתי כי אין ברור אצלי בפרט בזה"ז אשר בעיני ההמון עם מקילי' בעוה"ר. וכאשר שמעתי כ"נ במדינ' גאליציען ועפ"י המנהג הנ"ל כתבתי כל הנ"ל או"נ דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן צ"ז שרו"ט לכבוד ידידי הרב הגאון בנש"ק מו"ה נח ברוך פישער נ"י אבדק"ק עפעריעס יצ"ו. מ"ש כת"ה בסוגי' בב"ק ד' צ"ד אבריית' דת"ר הגזלנים ומלוי ברבית שהחזירו אין מקבלי' מהם והמקבל וכו' ופריך בגמרא מבריית' הגזלני' ומלוי ברבית אעפ"י שגבו