לבושי מרדכי על יורה דעה צ

אם ישלם לבסוף אלא דבלא"ה צריך הישראל ראשון לשלם לישראל שני לכן אוסר מיד ליד הישראל רק ע"י אמצעות הנכרי. זה לענ"ד בטעם דברי רמ"א דלשיטתי' בח"מ עכצ"ל כן אבל לדברי הרשב"א י"ל ג"כ בשארית טעמים משום דלמא אין כאן מכירה או משום דמצי מחיל ללוה א"כ לא נסתלק הנכרי לגמרי מישראל ראשון כמ"ש שם להדי' בדברי הרשב"א דס"ל דיכול למחול אבל לדברי רמ"א צ"ל כמ"ש והנה בנידון דידן נראה דאין כאן א' מהטעמים הנ"ל להתיר' דודאי מכירה חלוטה הי' מכירת הפאטהעקען שרוצה הישראל לקנות ודאי בכל תוקף יעשה כדרך הקונים. ואפשר כי גם בערכאות שלהם יקיים הקנין בגרונדבוך וא"כ לפי"ד הרמ"א בח"מ סי' ס"ו ס' כ"ה הנ"ל הוא מכירה גמורה. וגם אינ' יודע האיך לקיים דברי הש"ך בנה"כ במה דמיירי שבדיננו לא הי' קנין ואפשר דהשטר עצמו שנתן ישראל ראשון לגוי אינ' כשטרות הצריכים להיות כדין הערכאות המבואר בח"מ סי' ס"ח וא"כ תעיין בטיב הפאטהעקענשיין הנ"ל ועיין בסי' ס"ח הנ"ל אם יש בו הדינים הצריכים להיות בשטר הנ"ל ואם חסר מאלה אז אם אפי' בדיניהם גובים מהם מ"מ לדידן בדיננו פסול א"כ ממילא אין כאן מכירה רק הלואה מגוי. ויש לסמוך ע"ד נה"כ. ואפשר עוד דאיירי הש"ך שקנה מן הגוי בלא מכירה רק בקניני' הנוהגים בדיניהם שאינן כלום כדיני' ש"נ בשטרות הנכרי ובזה אין בידי לדון כי אין אתנו יודע האיך תואר' של הפאטהעקענשיין. וגם אינו ידוע האיך נקנה להישראל. ואפשר למצא דרכים דימסור השטר ליד קטן להוליך לישראל ולא יהי' אפי' מסירה כהוגן ועיין בתומים סי' ס"ו הנ"ל דהניח בצ"ע ובלא כתו"מ ה"ו ספיקא דדינא ועיי' בש"ך ח"מ סי' קכ"ח ס"ק ב' שם. ואפשר ג"כ למצא דרך עפ"י דבריו בסי' קכ"ח הנ"ל דמתן הכסף יהא שלא לשם קנין רק בתורת תשלומים בעד ישראל ראשון: והנה כתבת אם יש סניף להתיר במה שהוא מומר לכה"ת. והנה אם שביק התיר' ועביד איסור' דה' להכעיס והו' ממורידים וככופר כמ"ש המהר"ם שיק בח"מ סי' ס"א בתשובה שם וראי יש סניף וסניף דהא המחבר בסי' קנ"ט פסק בפשיטות כרוב הפוסקים דמותר להלות לו ברבית דלאו אחיך ביוצות הוא וק"ו מגופו דמאבדן כש"כ ממונו וגם הרמ"א שהביא ת' רש"י ז"ל במרדכי רק לחומרא בעלמא במקום דאפשר להשמט ממנו ובפ"ת בשם תפארת צבי מביא שמסתפק ברבית דרבנן והכא לכאורא לפימ"ש החוו"ד בסי' קס"ט הנ"ל שם בדברי ט"ז כיון דמכירת שטרות דרבנן ומה"ת הי' כמלו' א"כ אין כאן רבית דרבנן. ועיי' בת' ח"צ סי' מ"ג נוטה ג"כ להתיר וגם השב"י ח"ב סי' ע"ג לא פליג עלי' רק במסור עיי"ש. והנה בפ"ת שם הביא ג"כ בשם ח"צ הנ"ל דבלא רבית ודאי אסור להכותם שזה אסור מדינ' דעיקר כדעת הפוסקים דלית בי' משום איסור רבית וז"ש הרמ"א אם אפשר להשמט כלומר דלא ילוה לו כלל. ומעתה יש ללמוד מדברי' דאם כבר לוה לו באם אי אפשר להשמט ושוב מותר אז צריך ליקח ממנו וא"כ בנידון זה אם כבר לקח הפאטהעקענ- שיין אפשר לצדד בהיתר גמור. ועוד לקנות לכתחילה י"ל דאין כאן הערמת רבית כי כדי לקח ולקנות הפאטהעקען וגם כדי שישלם מיד וכגון דאוזיל לגבי' נכרי או שכבר עלה בו רבית דמתיר הט"ז וח"א ליקח אותם רבית וא"כ שוב אם לא ישלם מיד שוב הו' דיעבד וא"א להשמט ממנו מקרי זה הי' לענ"ד אם כי דבר חדש היא ולא מצאתי בדברי אחרונים אשר בעניי לא הכינותי לעיין בהם לכן אם יסכים אתי א' מבעלי ההוראה הגדולים גם אני נמטי שיבא כמכשירו אוה"נ דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן צ"ב נשאלתי בא' שלוה מפלוני בלא רבית והמלוה נתן השטר להבאנק וקבל סך חוב' אם מותר ללוה לשלם להבאנק קרן ורבית שנותן כפי סדר הבאנק, והשבתי לאיסורא חדא דהמלוה הראשון ערב ואסור להיות ערב בעד ישראל נגד הנכרי המלוה כמבואר בב"מ ד' ע"א ובט"ז סי' ק"ע הוכיח שהוא אסור מדאורי', וניהו דבמהר"ם שיק סי' ק"ס למד היתר על ערב קבלן לכתחלה וערב שלוף ורוץ רק לכתחלה אסור, מ"מ בנדון הוא תרתי לריעות' דהא קיימ"ל ביו"ד סי' קע"ג דמכירת שטרות אסור בפחות משוי' רק אם כל האחריות על הלוקח אבל אם המוכר באחריות ג"כ הוה המעות כמלוה בידו ואסור, וא"כ הכא המלוה הראשון שנתן להבאנק נעשה ג"כ לוה בבאנק ואם הלוה שלו ישלם הרבית א"כ הוה כמו ראובן המלוה לשמעון אומר לו תן רבית בעדי לנכרי וזה אסור לכ"ע עיי' תוס' בב"מ דף ע', ועשי' דל"ש היתר מהר"ם שיק כלל דהוא אמר דערבו' אין אסור רק דהלוה הוה כשלוח' והוה שלד"ע וגם צריכי' לבריר' דרק אם הערב ישלם הוברר דנעשה שלוח' אבל הכא דהמלוה הוא ערב בדיני' באנק והוא שקבל המעות בעד השטר בבאנק נעשה רק כלוה עי"כ דמכירת שטרות דרבנן כמ"ש במהר"ם שיק עי"כ ג"כ כמלוה וגם כל אחריות עליו וא"כ בהדי' נעשה מלוה לישראל ולוה שוב מנכרי וישראל הלוה משלם בעד מלוה ישראל רבית וזהו אסור מדאורי' כמ"ש תו' בב"מ ד' ע"א ע"ב ד"ה מצאו ישראל דהוה מדין ערבות דמחויב לישראל ליתן בעדו רבית והתקנה רק שיתן שטר חדש לבאנק ועי"כ יפטור ישראל המלוה מכל וכל ואז יכול לעשות התיר' כנלע"ד: סימן צ"ג ב"ה יום ה' פ' שמות בנ"י תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. החו"ש לכבוד ידידי הרבני החו"ב שנתו כעמר נקי יראת ה' אוצרו כש"ת מו"ה עקיבא בלויא נ"י.