לבושי מרדכי על יורה דעה פח

אפי' בהדיוט כהגוו"נ מותר שהמעו' לאחר והפירות לאחר, וניהו דאם הוה אמר בעל המעות אני אלוה לך תן לעניים הוה אסור משום דין ערב כמ"ש התוס' פ' א"נ מהך דמ' קדושין אבל פקיד זה לא שליח דבעל המעות אלא שלוח' דעניים וזוכי' להם וע"י מותר דומי' מ"ש הר"י בתשוב' בישראל שאמר לעכו"ם לוה לי מישראל משמך ומה דיהב' לי' קרנ' ורווח' עלי דידי הדר והמלוה אינ' יודע שבשביל ישראל לוה אותם דאפי' לרש"י דס"ל יש שליחו' לעכו"ם לחומר' וכו' שם, ה"נ אין אומרין שהפקיד נעשה שלוח' של בעל המעות אלא שלוח' של עניים הוא, ומיהו אם הי' עניים מיוחדי' דקוץ להו מה שלוקחי' יש לחוש להא פלוגת' דקנין הפירות כקנין הגוף דמי דלא אפסק' הלכת' כר"ל דק"פ לאו כקה"ג דמי, אלא דוק' התם דאבא גבי ברי' מחולי מחול מ"מ האיך דאין עניים מיוחדי' דזה זוכה היום וזה זוכה למחר וכש"כ האיך דלא קייץ להו מידי אלא מחלקי' להם לפי העת לפי השעה ולפי עניים ולפי רוב ענוה אין כאן אדם מיוחד שיזכה בגוף המעות לפירותן ואין להם אלא לשעתן מה שנותנין לתוך פיהם וכו' ועוד ז"ל שם ומעיד אני עלי שמים וארץ שבא"י עיה"ק צפת תו"ת בהיות' יושב' על תלה בפני רבנים זל"ה הי' נוהגים כן לתת מעות שהוקדשו ללומדי תורה בישיב' ומעות שהקדשו לת"ת בריוח כ"כ למאה ומהר"ר אברהם גבריאל זלה"ה הי' בידו ממון רב כסף קדשים אלו והי' מלוה אותם בענין זה בקובע שנים ומחשב חדשים והרי אמר' רב עילש גבר' רבה ואסורי לאנש' לא קספי וכו' אלא שזו אף להרא"ש שרי לא מטעם ממון עניי' אלא מטעם שאין הקרן שלהם ולא נחלק בזה אדם מעולם ע"כ. והנה בנדון דידן אם הפירות כלומ' הרווחי' ג"כ אינ' מיקץ קייץ דומי' דמהרי"ט הדין פשיט כדברי' כי כן הביא' בכנה"ג נדפס בש"ע יו"ד החדשים לפסק הלכה, ואם הוא מיקץ קייץ הנה קיימ"ל בח"מ סי' רמ"ח כרשב"ג באחרייך לפלוני הראשון מוכר אין שני מוציא מיד הלקוחו' דכהגוו"נ לכ"ע ק"פ כקה"ג אלא דהכ' אפי' מיקץ קייץ דהא אינ' לעולם לפירות דהא אם הרב בא לקבוע דירתו בא"י הקרן שלו והא הרמ"א פוסק שם בסי' הנ"ל דאם לזמן נתן לראשון ואח"כ לפלוני לעולם הראשון אם מכר השני מוציא מיד הלקוחות דכהגוו"נ ק"פ לאו כקה"ג דמי דלא כהרמב"ן, וליכ' למימר נמי כיון דהגוף הקרן להרב א"כ הוה לדידי' רבית' מדין ערב גם זה איכ' דהא אינ' במצות הרב דאין בידו לעשות כלום והאיך יהי' הוא המשלח דאין בידו להוציא מיד הלוקח רק בהגעת זמן ההוא ופשיט' שאין עושה רק לקיים מצות המצוה וס"ס הוה הוא המחלק שהמעות תח"י לזכות לעניים כמ"ש הסמ"ע שם ע"ד הרמ"א שהשני שמוציא מיד הלקוחו' היינו אחר עשר שנים דבתוך הזמן הזה הלקוחו' במקום הראשון אלמ' דאין לשני שום טענה ומענה בתוך הזמן וכמו דשם הלקוחו' במקום מקבל מתנה הראשון ה"נ הוא במקום עניי' ולדדהו לא הוה רבית דקנין פירות לאו כקנין הגוף ולדידן עדיפ' כיון דלזמן לכ"ע לאו כקנין הגוף. ומ"ש כבוד הדר"ג כיון דהמעות לא נמסר' ליד גבאי מעולם, אפי' נאמר דמה שנתרצו היורשים הוה כנדר כמ"ש הכ"מ ס"ס אינ' אלא שיעבוד ולא הי' כספם מעולם, והנה בת' חות יאיר סי' ק"צ חקר בדבר שאין בו רק שיעבוד כגון שדר בחצרו ונתחייב לו לפרוע ואמר לו להמתין כיו"ב האיך דלא הי' מעשה בפועל שהוזכר בגמר' והוכיח מהך דנדוני' חתנים דאי לא משום דאדעת' דהכ' כוונתן להרבות בקרן הי' משום רבית אע"ג דליכ' רק שיעבוד ומסקנתו מ"מ אינ' רק אבק רבית בשיעבוד לבד ומדרבנן, ומעתה הא קיימ"ל בסי' ק"ס דברבית דרבנן מותר לצורך מצוה לת"ת וכיו"ב, וא"כ דברי הדר"ג כנים בנדון זה לצורך מצוה ברבית דרבנן גם לדעת הרא"ש מותר. בנדון השפארקאססע אשר כבוד הדר"ג פקפק ע"ד מהר"ם שיק במ"ש שאינ' כספו מיוחד דזה היתר ללוה ולא למלוה בזה שגבו ממנו דברי' הקדושים כיון שאנו רואי' לפ"ד דהכל אינ' רק בשותפות ומלוי ולוי' וכמו דממעטינן ראשית הגז ובכור משותפו' הה"ד בזה והא האי קרא דכספך לא תתן לו בנשך במלוה כתיב כמ"ש רשיז"ל ר"פ איז' נשך וקרא דלא תשיך אלוה קאי מדלא כתיב לא תשוך, והנה באמת מ"ש הדר"ג דעפ"י רוב הסנטר נכרי ולא שייך אישלד"ע, והנה ידוע במ"ש הרמ"א דיש לסמוך אר"ת שלא למחות ע"י שליח נכרי דגם לחומרא אין שליחו' כמ"ש בסי' קס"ט ולצורך מצוה הא פשיט' דאינ' אלא מדרבנן וכיון דלדעת הרא"ש ג"כ מותר לצורך מצוה א"כ במעות של מצוה או לצורך נשואי בנים ובנות דהוה ג"כ מצוה אפשר דאפי' בעל נפש לא יחוש אם הממונים נכרי' ובאמת ההיתר שאמר דאין כסף מיוחד י"ל דזה לדעת רש"י שם אבל בתוס' פירש' בענין א' ולשיטתם אין הדרש' זו רק אם מיותר, וכן מ"ש על הריב"ש גבי שבית' בהמ' דכתיב שורך ויהי' מותר בשותפו' ק"ל דהא בדברו' הראשונים ג"כ כתיב בהמתך וזה איירי במחמר אחר בהמה דאפי' בבהמה שאינ' שלו אסור כמ"ש הר"ן ובתוס' יו"ט פ' מקום שנהגו ומ"מ כתיב שורך וברמב"ן פירש דאיירי במחמר א"כ עכ"ח אין לנו לדרוש בזה רק מה שמצינו בגמ' כמ"ש הרמב"ם בהקדמת' דדרשות מדיוק' דקרא ה"ה ע"פי הלמ"מ, הנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. רם סימן צ' ב"ה אול"י ג' הגבלה מ"ט למב"י תרסו"ל מאד יצ"ו ברכת שיו"ט על ראש ידידי כבוד הרה"ג מו"ה טובי' הכהן פישער נ"י אבדק"ק שארוואר יצ"ו. בדבר הקרן קיימת במקום כבודו שמונח בשפארקאססע ויש חלק לאב"ד ושמש