לבושי מרדכי על יורה דעה פו

נמי במתני' ד' שומרי' נכנסו תחת הבעלי' ואם שור מועד המית אדם משלמי' כופר אם לא שמרו שמיר' מעולה ובגמ' לחד לישנא מוקמי' הבריית' כר"א דס"ל דאין לו שמירה אלא סכין ושם בד' מ"ו מסיק בגמ' דטעמי' דר"א משום דר' נתן לא תשי' דמי' בביתך והוא איסור שהיי' תקלה אלמא דאיסור שהיי' תקלה לגבי שומרי' נמי איכא ומחייבינן להו כופר לדידי' אפי' בשמירה מעולה כמ"ש רש"י לעיל דף מ"ה וא"כ אפי' סרסור דעלמא דדינו כש"ש אפי' בלא קנין כמ"ש בבבא בתרא ד' פ"ז וכן פסקי' בשו"ע חו"מ סי' קפ"ה וכש"כ אי איירי בספסר שלוקח ע"מ למכור דינ' כשואל דכל הנאה שלו כמבואר בב"מ ד' פ"א ונדרים ל"ג בעובד' דר"נ א"כ פשיט' דאפי' בלא הקנאה עובר משום איסור שהיי' תקלה ואפי' בסירסור דעלמא: ולענין אי יש לסרסור קנין בחפץ הא יש מחלוקת בזה בב"ב ד' פ"ז הרשב"ם ס"ל דיש לו קנין בהחפץ שמסרסר והתוס' והרא"ש פליגי על' דדינ' רק כש"ש וכן מפורש בהרמב"ם בפ' ב' מה' שליחו' ושותפי' דסתם סרסור אינ' רק כשליח וכן בח"מ סי' קפ"ה לבד מסרסור שהוא כהא עובד' דר"נ בב"מ פ"א שקונה ע"מ למכור ואם לא מזדבן מחזי' לבעלי' בזה יש לו קנין בתנאי שיהי' הדמים קצובי' וזבינ' חריפא כמ"ש הרמ"א סי' קפ"ו והוה כלוקח כלים מבית אומן בב"ב ד' פ"ח וכבר הביא הר"ן בע"ז שהקנין לנכרי ג"כ בהכי איירי במוסר בהמה גסה שאם ימצא הקונה טעות יכול לחזור בקנינו ומ"מ הוה קנין נגמר ומ"מ אית ביה משום מחמר ועי' תוס' יו"ט פ"ד דפסחים. והנה לענין מה איירי ספסר הנ"ל מבואר ברי"ף ור"ן וביותר בהרא"ש מ' ע"ז דאיירי בספסר שלוקח ע"מ למכור בהא דבב"מ פ"א ומשו' שאינו לוקח רק לפי שעה אינו מוגיר ואינ' משאיל. ומ"מ הדבר קשה לומר דע"י שליח דעלמ' יהי' אסור למכור משום שליחו' ש"א כמותו דלענין איסור שבת גופא כתבו האחרונים דל"ש שליחות כמ"ש בת' פנ"י ובית מאיר כש"כ מה שגזרו משום איסור שבת. ועוד דליכ' חששות הנ"ל בשליח ורק משום לא פלוג וכי מחמירי' טפי' בלא פלוג מגוף הגזיר' ובהרמב"ם פ"כ מהל' שבת נקט סרסור סתם: ואפשר לומר דהא י"ל בדברי רש"י למה פי' לענין איסו' מכיר' בהמה גסה כיון דהני פרידות יש בהו משום הזיק' דרבים ה אסו' ג"כ למכור לגוי כמ"ש ג"כ במתני' אח"ז אין מוכרי' בהם דובי' ואריות וכ"ש משום הזיקא אלא בגמ' מסקי' אם יש בו הגנה נגד אויבי' מותר למכור להם סיגינו נגד השונאי' שיש בו הגנה גם לישראל. אלא כיון דהני פרדות בעלי מלאכ' נמי ננהו ויש בהם איסור כבד מזה וא"א למכור להם בלא סרסור שוב חזר האיסור משום הזיק' לדוכתי' כיון דבלאו"ה א"א למכור בהיתר בלא סרסור לא התיר' משום הגנה. וכן יש להוכיח מגמ' דע"ז שדייק שם דובי' ואריות אסור למכור משום הזיק' משום מלאכה לא אסור ומה זה דיוקא הא נפק"מ ע"י סרסור. אלא וודאי האיך דא"א למכור בהדי' שוב אסור גם משו' הזיק' ומשום מלאכה וא"כ דברי רש"י על מכונו ועי' ברמב"ן ובעה"מ והריטב' בע"ז שם: וע"ד הקושי' בפסחים ס"ג השוחט את הפסח עה"ח עובר בל"ת וכו' וקש' האיך משכחת לר"ש שיהי' חייב שוחט ע"ח שיש לאחד מבני החבורה דהרי להלן דף פ"ט סובר ר"ש דמושכין את ידיהם ממנו עד שיזרוק את הדם וא"כ כיון שיכול למשוך אחר שחיטה הו"ל הת"ס דשמא בעל החמץ ימשוך ממנו לענ"ד לק"מ דעי' בתוס' מ' מכות ד' ט"ו ד"ה מאי דבדבר שאין מחוסר מעשה ל"ה הת"ס דאזלי' בתר השתא דמה"ט למ"ד קיימ' ולא קיימ' ל"ה הת"ס דילמא יקיים והיינו נמי טעמ' בנזיר ששתה וא"ל לא תשתה ל"ה הת"ס דילמא מיתשל על נזירות' ועיי' תוס' גיטין ד' ל"ג ד"ה ואפקעינהו כיו"ב. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא סימן פ"ח לכבוד הרב הגאון מהו' נפתלי שרייבער נ"י דומ"ץ ק"ק קליין ווארדיין יצ"ו. ע"ד אשר נדברנו יחדיו בענין "סדור הרשב"ן" לדעתי טעין לכה"פ גניזה וכן כמעט כל סבוריו של מחבר' כי גם בסדור מנהגים בפירוש' העיז פנים ופוער פיו לבלי חק נגד דברי חכז"ל אם כי כל דבריו דברי אגדות חלומותי' וכל השומע יצחק לו. עכ"ז גם בצחוק יכאב לב שם אמר על תנא ק' כי לא הי' בקי בתקנות הקדמונים רק הוא בקי ומציע ג"כ דברי אגדה שלו שהוגד לו עפ"י פתרון צור צורות חלומות (מ"ש אלעגאריע כידוע). פותח בהבלי' ומסיים בהבל הבלים וגם כי בזאת ישחקו אפי' הצעירי' ירקדו ויצחקו עלי' נכס שכמוה מיושבי חשך אחרי אלפיים שנה מזמן הנ"ל בא לעולם יודע יותר בקיאות בהתקנות שנעשו עוד בזמן שביהמ"ק קיים. ומי שמע כזאת מב"י להיות ע"פ כמוהו ימלא פיו בדברי' כבערים ושטותי'. ואל יטעה שום לב דברי הסכמות רבני' הגאונים ז"ל מאשר ידוע כי בא במחתרת לפניהם לאמור כוונתו להחזיק המנהגי' נגד המהרסי' ובתומת צדקתם החזיק' בו בראותם רשום מלבר "סדור מנהגים" אבל אין תוכ' כברו תמורת חזוק נעשה הרוס ע"י כידוע וכל היודע ספרי ש"ס אפי' במקצתו מכיר כי למוד אינ' בכלל צורה דשמעת'. ובסדור רשב"ן עוד ירד מטה נטה מלגלג ע"ד חכז"ל ומוצא ש"ר על תנא ק' באתר' כי הי' נרדף מחכז"ל יען שהי' נוטה לכת הנוצרי וע"כ הוא מתרעם עליהם כלומר שדעתו ג"כ גוטה לכת ש"נ. ועוד כמה דברים בגלוי פנים שאסור לשמען כש"כ להתפלל מסדור הנ"ל כי הוא כקול ושובר' עמו ונעשה קטגור ממש. ואח"כ שמעתי כי גם בנבואה שלח ידו וא"כ הוא אפקוריס לכל הדעות. עיי' רמב"ם פ"ג מה' תשוב' וש"ע יו"ד סי' קנ"ח. לבד מזה