לבושי מרדכי על יורה דעה פד

הש"ך סק"ו וכמ"ש סתם הש"ע שהוא נעבד לגבי נכרים לבד מה שיש להם על צווארם וגם ע"ז פקפק הש"ך הנ"ל: והנה נראה מדברי מע"כ לדמות ממ"ש בצורות שהם על הכלים שמחלקין בין מבוזים למכובדים והכלל מה שהיא רק לנוי ומה שהיא סתמא לנעבד וה"נ כן היא. ולענ"ד אינו כן דמה שהשו"ע הויא על אבנים אינו כמו על הכלים דהתם הכלים נצרכים ומשתמשים לדבר אחר כמ"ש היורות וקומקים ובגדי רקמים וכיו"ב משא"כ הכא כל הכלים עצמן לא נעשה אלא להיות מעמד וגבה להם לאותו שו"ע דהא כל שו"ע שמעמידם על הדרכים דרכם לעשות כן לא לבד השו"ע ברבוע אלא השתי היא ארוך יותר למטה והוה כמו שאר משתמשין כמ"ש במתניתן מס' ע"ז דף ט"ז הגיע לכיפ' שמעמידים עליהם ע"ז ועיי"ש בגמר' דף י"ט וא"כ אדרבה כל העשי' שלהם הוה לע"ז וכש"כ שאסור לישראל לחקוק אותם שו"ע על אבן הנ"ל דהא שו"ע לע"ז אין חילוק בין שוקעים בין בולטים כמ"ש הטור והביאו הש"ך בסי' קמ"א כ"פ א"כ עובר על לאו דלא תעשו ומ"ש כ"ת שאין עושין רק לידע איזה קאטאל ואיזה רעפארמירט ולהנ"ל אינו כן כיון שישנם כמה מקומות שעובדים דרך עבודתם כמ"ש בת' תשורת ש"י הנ"ל וגם כי ידוע כי גם במדינות אשר הגוים אך ורק קאטאלין מ"מ האבנים על דרך הנ"ל עושים כמו בפראנקרייך ושפאניען. וראיתי שם בת' ת"ש שהביא בשם מנ"ח מצוה רי"ד חדוש דהא דאמרינן בגמרא דף כ"ב ודף י"ט לר"ע דקיימ"ל כוותי' דע"ז של גוי אסורה מיד אינו דווקא אם הגוי עשאה אלא אם אפי' הישראל עשאה רק שהיא למען הגוי ג"כ אסורין מיד והסביר שם מכמה טעמים א"כ לפי"ז הי' פשוט לאסור אפי' בהנאה לקבל שכרם או חליפות קנינו אלא שמחלק שם בין עשאו למכור איזה מי שיזדמן או עשאה לגוי אשר בקש לעשותו בעבורו דהוה כשליחות לחומרא או לפי"ד מחנה אפרים דבפועל יש שליחות גם לנכרי ועכ"פ שישראל יחקוק הצורות מוסיף עוד איסור על לאו דלא תעשון ועי' בת' נטע שורק סי' מ"ו שמחמיר גם בארונות. עכ"פ לענ"ד אין שום היתר בנידון זה והנותן לחם לכל בשר יזדמן לו פרנסתו בהיתר דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד בשולי המכתב אחרי כותבי זאת בא לידי ת' מנחת אלעזר וראיתי שם בח"א סי' כ"ז שנשאל ע"ז בהטבלאות שציירים עליהם צורת ע"ז אם מותר לסחור בהם ומביא שם דברי מהר"מ שיק ות' נ"א הנ"ל ומסיק כדברי מהר"מ שיק ולא באתי רק לעורר במ"ש שמסתפק על הראהונען וטבלאות אם הם בכלל כלים מבוזים או מכובדים ודעתו שהם כמכובדים ולענ"ד אי"צ לזה דהוה כמו תשמישי' וכמו כיפא דעשוי' להחזיק עלי' צורת הנ"ל ובע"ז עצמו אין חילוק בין משוקע ובין בולטים. עוד ראיתי מ"ש שם לאמור צד התיר' כיון שהציור הנ"ל קונים מפאבריקאנטען והרוב אינם מנהעובדים דלהוי כידוע שלא נעבדו והנה בהני שו"ע על אבנים דרכם כבואם לחנות או נידערלאגע כי מסירים הכובע שלהם בעת שבוחרים אותו א"כ להוי כבר נעבד והא ע"ז נאסר אפי' שלא כדרך פנים כמ"ש בע"ז דף נ"ב גבי מרקולס וכן קיימ"ל בסי' קל"ט ואפשר דהוי שאינו שלו ולא נאסר אלא כיון דאומן עשאה ע"ד כן א"כ ניחא דהוה כמו ישראל שזקף לבנה והשתחווה לה עכו"ם דקיימ"ל במ' ע"ז דף מ"ג דאסרה. אך דהכי בנידון אי"צ לכ"ז דהא ע"ז של עכו"ם אסור' מיד אע"פ שלא נעבדה ומשו"ה פסק רמ"א בסי' קמ"א בשו"ע דאסור והיינו אפי' לא נעבד רק שנעשה וכמ"ש הש"ך בסק"ו במוסגר. ע"כ לא מצאתי שום היתר בנידן זה וכש"כ שרבו האוסרים מהרמ"ש ונטע שורק ותשורת ש"י ומנח"א וכאשר נלע"ד בנידון זה גם בעל נ"א יסכים כנ"ל. הנ"ל סימן פ"ו ב"ה ב' חקת תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט לכבוד הבחור החרוץ ושנון ירא ושלם מו"ה משה צבי נ"י זילבערשטיין (בהגאון אב"ד דק"ק ווייטצען:) על עתה באתי ע"ד הערותיו במ"ש חסידים אנשי מעשה להתרחק מצורות הצבועים אפי' שאינו בולטות, הנה כ"ת מביא במ"ש הרמב"ם לחלק בין צורות אדם לחוד דלא אסור רק בבולט' משא"כ שאר צורות וק"ל מ"פ בגמרא ר"ה כיד ומס' ע"ז מ"ג לאביי דלא אסרה תורה רק ד' פנים וא"כ צורת אדם לחוד לשתרי דהא י"ל כנ"ל צורת אדם א"א רק בבולט ולענ"ד לפי"ד הר"ן דטעמי' לחלק משום דדרש' דאתי בוי"ו והיינו כמראה שהראה לנביאי' ושייך בבולט', וא"כ זה אחרי שתי' רהבר"א דג"כ מפירקא דאביי שמיע לי' והיינו דרשה דאותו אבל מקמי דידעינן מהך דרשה דהיינו המקשן פריך שפיר אבל קושי' התוס' והראשונים שהקשו ל"ל אסורא דד"פ תיפוק לי' משום צורת אדם היינו לפי האמת דמצריך ב' כתובים כמ"ש בתוס' יומא ושאר דוכתי ועיין בלחם סתרים מס' ע"ז מ"ש בקושי' התוס' לומר דדברי אביי סותרים זא"ז א"כ בפשיטות הקושי' לפי המסקנא, ומ"ש הט"ז דעכ"ח ד'"פ ג"כ לא נאסרו רק בצורה שלמה דא"כ מ"פ בגמ' צורת אדם לחוד תשתרי ומ"פ לס' הרא"ש דס"ל דרק צורה שלמה אסורה בפ"פ של אדם ולהנ"ל הא לק"מ י"ל דלט"ז הגירסא בהרא"ש מס' ע"ז כ"ת אתי כתיב בלא וי"ו כמ"ש הגירסא בב"י וא"כ מקשה מני' ובי' אבל להרמב"ם י"ל דרק לפי המסקנא סק כן בפרט לפי מ"ש בבנין ציון מס' ע"ז דקשי' לי' קושי' התוס' ל"ל לאסור ד"פ תיפוק לי' משום פרצוף אדם ולא ניחא לי' כתי' התוס' ע"כ מחלק בין בולט לאינו בולט א"כ זה ודאי לא שייך רק לפי המסקנא