לבושי מרדכי על יורה דעה פב

ראוי' ולווה צריכי' להטות לצדן אלא ודאי שצריך ביאת מים ממש, וא"כ כיון שא"א למלאות הצלוחית מים אין כאן טבילה דנשאר מקום מבלי טבילה והוה כטובל לחצאין ואפי' ע"י נענוע (ושאקלען) כיון שאות' רגע שנוגע המים במקום זה אינו נוגע למקום שכנגדה שוב הוה טבילה לחצאין והוה כמו שטובל כלי חצאין ושוב טובל חצי' אח' דלא מהני, ע"כ אין אתי יודע עד מה להקל בטבילת הצלוחית כי אם ע"י היתר ופירק הצאפפען ולהטבילן כך או להתיר השראפפען ולטבול רפוי' ושיבא' המים בכל צד כנלע"ד, והנני מחזיק טיבות' מאשר עוררנו בדבר גדול כזה אשר לא עלה על דעתי חשש הנ"ל, והנני בל"נ להיות לדרוש ולחקור האיך יעשה ונוהג הפאבריקאנט פק"ק ואם ברצון מעל' לשאול פי גדולי הדור אש אפשר ימצא' איזה דרך להקל ימחול להודיענו תשובתן, ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן פ"ד ב"ה יום ו' עש"ק תולדות רס"א לפ"ק ברעזאווא יצ"ו שפעת רב שלומים לכבוד האברך חריף ובקי מו"ה פנחס זעליג כ"ץ שווארטץ נ"י בישוב בעזדעד יצ"ו. אחרי מבוא דרך ברכה ברך לקחתי ולו אשיבנו בטוב עין יבורך גבר בעוז ותשואות חן חן לו מאשר הרבני בהקדמת מילי דברכת' ליום עלות למקום כהנים גדולים ממקום אשר הופיע תורת אבות לבנ"י המה הגאונים וקדושים מעולם אנשי שם זי"ע. ועתה באתי על ד"ת בפלפולא חדתא ומפני טרדותי השאלות בזה"ז ותפקידם של התלמידים הע"י רק הלום באתי להשיב בדברים אחדים מאש חננו החונן דעת בעזה"י: ראשית דבר הביא בשם גיסו הרב המאוה"ג החו"ב דומ"צ נ"י (מאשר נשאל מחכם א') ע"ד הגאון בעל מחצה"ש זצ"ל שהביא בשמו בשו"ת חת"ס סי' קי"ד שהק' למ"ד דלא אסרה תורה אלא קדירה ב"י ל"ל קרא דאך חלק למעט מהזא' ג' וז' ת"ל דא"כ הוי נטל"פ ותי' דס"ד כיון שהבלוע בעצמו אינו נפגם כמ"ש הר"ן הו"ל כטובל ושרץ בידו משו"ה צריך הגעלה ואח"כ טבילה ולא משום או"ה קמ"ל אך דא"צ הזאת ג' וז' וממילא נימא דהגיעול הוי משום או"ה וב"י דוקא עכ"ד. וקשה לפי"ז לשי' הפוסקים בסי' קכ"ב והוא דעת הרשב"ם כי באמת לא מהני טבילה קודם הגעלה מה"ט דהוי כטובל ושב"י א"כ איך ילפי' טע"כ מגע"נ הא הטעם כשהיא בפ"ע בהקדירה דאסור ידעי' מהטמאים לאסור צירן ורוטבן ורק כשהוא בתערובת הי' סד"א דיתבטל זאת ילפי' מג"נ כנודע מדברי הרשב"א וחוו"ד סי' ק"ה ובאמת זאת מנ"ל דלמא בתערובות שפיר מותר מטעם ביטול וגיעולי מדין הוא כדי שלא יהא הטבילה ושרץ בידו ולא משום או"ה כן תורף קושיתו והוא הערה נאה. וכעין זה בבה"ב להרא"ה בשם הרמב"ן דעומד בשי' רש"י דטע"כ ל"ד והק' מ"מ קשה מה זה דאמרינן געולי נכרים שאני משום חידוש או ב' כתובים וכי געולי נכרים משם א' נאסר כלומר משום של נכרים והא געול' נאסר משום כל אסורים הנהוגים בבשול' א"כ בין כך חזינן דאמר' תורה שצריכ' הכשר. ותי' דאיכ' למימר משום מעלת הטביל' ואם כי בלא טבל לא נאסר בדיעבד הני מילי אם ראוי' לטביל' אבל בבלועה של איסור אינו ראוי' עד דמוכשר והנה ודאי עכ"ח לומר דס"ל ג"כ דבלע בכלי הוה כמו דדרשינן מהטמאים ציר' ורוטבם שהוא בלא תערובות ול"ד לטע"כ כמ"ש הרב נ"י מהרשב"א וחי' הר"ן וכן הוא בהריטב"א: והנה הי' מקום אתי לפלפל בענין זה ועיי' בחוו"ד סי' ק"ה שהאריך ודייק כן מדברי רש"י שפירש ככול' טע"כ דבלא"ה הי' בטל ברוב מאחרי רבים וכן הוכיח מהא דר"י ס"ל מב"מ לא בטל ורש"י הא פסק כוותי' וחידוש שלא הביא דברי חדושי הרשב"א שעמד ע"ז בסוגי' דזרוע בשלה ועיי' בנוב"י מהדו"ת סי' כ"ה ובת' אוהל אברהם סי' כ"ב. ולענ"ד מדברי רש"י אין ראיי' לבלוע שבכלי או טעם שנתפשט אפי' בלא בטול והא דפי' דאי לאו טע"כ הי' בטל משום דרש"י ס"ל אפי' ממש שנמחה ונתפשט ומ"מ היא בעינ' הו"ל טע"כ כמ"ש הר"ן בשמעתין והא ס"ל במס' ע"ז דאפי' חלב בבשר הוה כטע"כ ע"כ צריך לפרוש משום דבלא סבר' טע"כ דהיינו ע"י נתינת טעמו שניכר בו לא נתבטל ובלא"ה הי' בטל אבל טעם שנתפשט וכש"כ שנתייבש בדופן הקדרה ודאי הי' נראה לענ"ד דבלא בטול הוה צריכ' לילפות' דטע"כ ולא נאסר מטעם צירן שהוא בעין וכן יש לדייק מהר"ן ובחדושי' שחלקו לג' חלקים כגון טעם שאי"ב ממש כלל כגון ענבים ששרו ביין שאין כאן אפי' פליטה ומ"מ יש כאן קליטת הטעם וכי לא צריך ללמדו מקראי אפי' בלא ביטול. וכן נראה דעת האחרוני' ממש דאפי' בב"ח דלכ"ע טע"כ דאורייתא ונ"מ מכל' הטעם י"ל דהוי רק דרבנן. ועיי' בפלתי סי' צ"ג ובחת"ס סי' פ"ו וכן מ"ש הפרמ"ג סי' צ"ה בשם ס' התרומ' ושערי דורא דנ"ט בנ"ט ל"א רק מכלי ש"מ בכלי נקלש הטעם יותר. ועיי' בפרמ"ג בפתיחה לה' תערובות בשם קרית ספר דאם ילפינן מבב"ח ע"כ לאו מטעם בטול אתינן עלה דהא היתר בהיתר הוא ולא שייך ביטול רק דרחמנא לא אסרה רק דרך בישול וא"כ עכ"ח הילפות' מבביח דהטעם לב"כ יהא כממש והנה מ"מ חזינן דהרא"ה בשם הרמב"ן ס"ל כן: ונלע"ד לתרץ עפמ"ש הרמב"ן בפ' מטות דמקרא דתעבירו תרווייהו נאמר דהיינו ליבון והגעלה בחמין וידוע כי הגעלה במים חמין אינה רק בכלי שנשתמש ע"י אמצעות היתר כגון מים וכדומה וה"ה בקדירות ויורות שדרכן להשתמש בבישול ע"י מים וא"כ הקדרה לא לבד האסור כי גם ההיתר בלע וא"כ אינו עומד בדופן הקדרה בלא תערובות ושפיר נשמע טע"כ דבלא"ה לא הוה טובל ושרץ בידו ועיי' בחת"ס או"ח סי' ק"ב ובח"י