לבושי מרדכי על יורה דעה עג

למען פדיון נפשם והרשיע שהטמין בידו ועי"כ נמסרו ליד.... אם הוא איש מהימן לענין כשרות שאוכלים אצלו בני אכסני' כי הוא טראקטער. ודנת אותו כמו מסור שמבואר בסי' שפ"ח שקשה דינ' כמומר וכמ"ש ביו"ד סי' ב' וקי"ט ועי' בשו"ת מהרי"א יו"ד סימן רצ"ט. והנה ודאי אם דינ' כמסור אין לו שום נאמנות. אלא שלא ראיתי בדין מסור כיו"ב דלא אשכחו רק בעשה מעשה בידיים או אפי' בדבור או במרא' על ממון או גופ' של חבר' אבל הכי ליכא כל הני דהא בלאו"ה הי' ונוכתבי' לכל הנ"ל רק שהי' יכולי' להציל ולפדות נפשם וע"י תרמית' באו לידי כך ואפשר שדומה למ"ש בסי' שפ"ו במזיק לחברו ע"י עצותי' שפטור מדינ' אדם ורק משמתינן לי' כמ"ש הרמ"א שם ועי' במחבר סי' קפ"ג משליח שעשה רמאות. ואפשר ג"כ כדתות' למ"ש בח"מ סי' שצ"ה המשסה כלב' של חברו על חברו שפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים אבל שיהי' כמסור כיון דליכ' דבור' ולא מראה עליו. אלא דבזה ודאי עבר על לאו שבתורה שנא' לא תעמוד ע"ד רעך וגר' מניה שע"י נעשה כל הנ"ל. ועוד אפשר דהכ' עביד מעשה שנטל מהם מעות שעי"כ נתפתו וסמכו עליו וע"כ באו לידי עכו"ם. ועי' ת' מרן חת"ס חחו"מ סי' קפ"ה באמצע התשובה. והנה בי"כ ובי"כ ודאי שאין לו נאמנות ועכ"פ רשע מקרי. ועוד דהא בהך דסי' שפ"ו היינו שמזיק לחברו ע"י עצתו ג"כ משמתינן לי' עד דמסליק הזיק' ופשיטא דאם אינ' מתקן עוותותו דצריכים להתרחק ממנו בכל מיני רחוק כש"כ שאין להתארח בביתו וק"ו שאין להחזיקו. ועוד כי שע"י באי' הנמסרי' לידי עבר' אכילת מאכלות אסורות וחלול ש"ק שא"א להנצל כידוע וא"כ אין לך עבר' לפני עור כ"ת מכשול יותר מזה והא כל עצמ' שסומכי' על הנאמנות שלו שלא יכשול במאכלות באכסני' הוא משום חזקת כשרות שלא יכשול ולא יתן מכשול להאוכלים וכיון שזה לא חשש ברשעו על כל הנ"ל משום חמדת ממונו האיך יהי' נאמן שלא יכשול במאכלו ומשתה': ע"כ לענ"ד אפי' אין דינ' כמסור עכ"ז אבד נאמנות שלו ולא יתארח אדם כשר אצלו ואין לסמוך כלל עליו כי מי יודע מה זה עושה מפני בצע כסף במאכלו' ומשתו' כל זה כתבתי אם יסכים אתי הגאב"ד נ"י. דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ע"ה לכבוד הרבני החרוץ המופל' בתור' מהו' משולם זישא נ"י גריענפעלד משגיח הכולל בפיאוונע יצ"ו הנני להשיבו בזה ע"ד השאלה אשר ערל א' שאב ע"י קנה שנקרא שלייכל וכערך ט"ו חביות הי' ממלא עי"כ מהקנקן שמלא ע"י קנה הנ"ל. ומעל' הביא דברי הנוב"י דבזה"ז אפי' בשכשוך היין ע"י כלי שבתוכ' היין מותר לדעת הרמ"א. והנה כן איתא בנוב"י מהדו"ק סי' ט"ל וכן כתב בדגול מרכבה ביו"ד החדשי' בסי' קכ"ד ע"ד הג"ה סעיף י"ז דאפי' הגביהו ושכשוך מותר לדידן במקום פסידא והרמ"א איירי במקום שידוע שהגוי' כמו בזמן הקודם ומ"ש מעל' ג"כ בשמו דשאיבה בקנה לא מקרי כחו כן כתב שם בקנה שקורין העבער' לפי שאינ' שואב אלא האויר והיין ממילא עולה מעצמו. ובאמת כן הביא הט"ז בסי' קכ"ד סקל"ב בשם מהרי"ל אלא דשם אוסר היכא שיש חשש ששתה הנכרי בקנה כפופה כמ"ש המחבר סעיף כ"ג והוא בת גישת' הנאמר בגמר' דאם נגע הנכרי בפי מינקת הכפופה שעי"כ מנע היין מלצאת כול' אסור לפי שדרך מינקת הנ"ל להוציא כל היין בקלוח כידוע ונמצא הכל בא מכח' של נכרי. והנה לפי ידיעתי מלאכת השלייכל היא באופן זה ששואבי' ממנו האויר ואח"כ יוצא כל היין עד מקום שמגיע קצה השלייכל הנ"ל. ועתה אם כן בנד"ז אם נעשה כך דהיינו שמנע דנכרי ע"י נגיעות ידו או אצבעו למנוע יציאת היין מה שהוא יותר מהצריך לו הי' אסור מה שבחביות ששואב ממנו ובש"ך שם סקס"ט פירש דדוקא אם הגיע הקנה הכפופה עד שולי החביות אז אוסר כל מה שבחבית אבל אם לא הגיע אינו אוסר היין רק עד מקום שהגיע קצה הקנה כפופה הנ"ל וא"כ הה"ד בשלייכל הנ"ל כן הדין דהיינו אם נגע בעצמו בפי המינקת הנ"ל למנוע יציאת היין כנ"ל. ואפשר דאם אפי' נעשה כן מ"מ לפי דברי מעל' לא מלא רק כערך ג' או ד' ליטער לכל חביות וכל חביות מחזיק כערך 700 ליטער וא"כ ישנו יותר מששים והא לדידן סתם יין בטל בששים במקום הפסד וא"כ ג"כ הכל מותר בפשיטות כנ"ל: ב') במי שקנה ענבים דרוכים העומדים בבית גוי ואמר שכן המנהג באבערב געגענד ועיין בט"ז סי' קכ"ג ס"ק י"ד כאשר נהג במדינת נעהרין בגיגית שאין לה ברז' כלל וכן הי' עשיית יין במחוז ההוא כיין שלא הי' שם משיכה וגם אין דרך למשוך בכלי הנ"ל ע"כ נהג היתר. וכל זה ביד ישראל או ע"י שמירה אבל בלא שמירה ובשל עכו"ם הא אוסר המחבר סי' קכ"ג סעיף י"ט וכתבו הט"ז והש"ך דאפי' בהעלמת עין אסור אלא שבתשוב' צ"צ סי' י"ב מחלק בדבר זה דהכל תלוי' אם הוא במקום עשיית יין צלול כלומר אם דרך לבצור בכרם ומוליכין הענבים לבית ושם היא נקום עשיית יין צלול בבית אסור ליקח ממנו ובכרם מותר אם לא שהה רק כיום א' בכרם אבל יומיים ויתר אין לוקחין לכתחילה ובדיעבד שכבר קנה אפי' שהה בכרם יותר מותר כיון שהגיגית היא בלא ברזא ובמקום שאין דרך למשוך כלומר שלא במקום גתות ואין אתי יוד מאיזה מקום היינות והאיך מנהג המקומות הנ"ל. ובכל אופן לענ"ד לא יאות לתן הכשר סתם ממשגיח הכולל ויען כי ברוב המדינה בפרט בגליל התחתון אין מנהג לקנות ענבים דרוכי' מיד גוי ע"כ יכתוב ידו להרב אב"ד אשר שם הסוחר וכן הדברים ויורה כדרכו לפי דעתו ואין על מעל' שום אחריות: ג') אשר למען הגראדיטיאן הניח ביד נכרי