לבושי מרדכי על יורה דעה עב

שתוף אין הפירו' שאינ' מוזהר על ע"ז בשתוף אלא בענין הזכר' בשבוע' אין מוזהרי' וזה היתר לענין לעשות עמו שותפו' א"כ לפי"ז מ"ש הש"ך בסי' קנ"א דבזה"ז מקילי' כדעה הראשונ' נפל האי התיר' בביר' וא"כ למה לא הכריע' הפוסקים האחרוני' כדעת המחמירי' והנה כן אית' ג"כ בת' שיא ובת' מעיל צדק' סי' כ"ז וקושי' זו צריך הבנה הא ברמ"א לא נזכר מזה רק הש"ך בשם ד"מ דילמ' משמע להו כי הרמ"א עיקר כדעת המקילי' וגם י"ל לפימ"ש בס' בנין שלמה על מ' ע"ז שהקש' באמת ע"ד המחמירי' האיך יפרנס' הסוגי' דמשמע האיך דיש לו לנכרי מותר למכור לו לפני אידיה ואפי' אסור דרבנן ליכ' ותי' לפימ"ש לעיל למה יאסר למכור לו בהמ' דילמ' לאכילה צריך וכמו בפ"ה מ' שביעי' דלב"ה מותר למכור לע"ע בשביעי' פרה החורש' דתלינן דלשחיט' צריך לי' ותי' דמשום חומרי' דע"ז לא תלינן להתיר' וא"כ י"ל דמ"מ חזי לאצטרופי דביש לו ליכ' משום מסייע: אבל בעיקר קושי' דמע"כ י"ל דסמכו ע"ד הגה"א ספ"ק דע"ז דמה"ט התיר' להשתתף עם הגוי בזה"ז דאינ' בקיאים בטיב ע"ז וכמ"ש לענין מגע גוי בזה"ז ביין והרמ"א פסק כוותיי' בכמ' מקומו' עיי' בסי' קכ"ד א"כ האי טעמי' סגי' ג"כ לענין למכור להם דברי' הנאמר' בסי' קנ"א וס"ל להפוסקים דה"ט בד"מ שזכר בזה"ז ובאו"ח סי' קכ"ו נמי מה"ט מקילי' והנה להקל במומרי' וכש"כ בגוי' כמ"ש הש"ך ודגו"מ סי' קנ"א אשר בזה מיישב הש"ך סתיר' התוס' והרא"ש מריש מס' שב' דס"ל בפשט העני לפנים ונטל מתוך ידו ש בע"ב דבע"ב פטור ומותר מחיוב' דשבת אבל אסור משום כ"ע ואפי' ביכול לטול מעצמ' דמ"מ איכ' משום מסייע ובסוגי' דע"ז משמע מדבריה' בדלא קאי בתרי עברי דנהר' לכ"ע מותר דשם איירי בנכרי וגם במומר מה"ט ליכ' משום מסייע לע"ע דאי"מ להפריש'. והנה דברי מג"א סי' שמ"ז ידועי' שחולק על הש"ך ועיי' בת' מהרי"א סי' קמ"ז וסי' קע"ז וכן בת' נטע שורק או"ח סי' י"ט שנוטי' להחמיר כדברי המג"א. ומ"ש כ"ת למה לא נאמר כפשיטות להקל כדברי המתירי' דהוה ספיק' דרבנן לקולא עיי' בהוראת או"ה של הש"ך סי' תמ"ב יראה מפי פוסקי' הראשונים ואחרונים דלאו כללא הוא בכ"מ עיי"ש: ומש"ש בש"ך וראיתי למע"כ שירד לעמק הסבר' לתרץ קושי' הש"ך בסתירת תוס' והרא"ש הנ"ל דדוק' שם בשבת דהחייב אינ' חייב בהוצא' והכנס' רק ממקום דע"ד ורק ידו של אדם חשיב' כדע"ד וא"כ צריך לשאול לדרוש ולחקור המסייע אם מידו נטל וכיו"ב כלומר כיון שצריך למסייע כחיוב' של זה ניכרי' הדברים שהוא המסייע משא במ' ע"ז וכן בשאר אסורי' דלא שייך סבר' הנ"ל והנה אם כי דבר חריף הוא. עכ"ז אינ' מחוור וצהור לחלק בין הפרקי' וכי במ' גיטין גבי אין בורר' וטוחנ' עם ע"ע בשביעי' וכן במ' ע"ז אין דורכי' עם ישראל שעוש' בטומא' וכי דוק' כל הני בדאי אפשר רק עם זה האיש וכי ליכ' ע"ה בטומא' וטהר' וכי ליכ' ע"ע בשביעי' ומ"מ אסורי' כל הני משום מסייע ולדעת מל"מ משום כ"ע לת"מ ועוד אם בידו לעשות בעצמ' רק שנוח לו המסייע אפי' לדעת מל"מ ליכ' משום כ"ע וכי אי אפשר לברור ולטחון בעצמ' והא במתניתן לא מחלק בין רב למעט. ולדעת מע"כ לא יהי' בזה משום מסייע. ולענ"ד יש די יישוב' במ"ש בת' נטע שורק בסי' י"ט הנ"ל דשם מסייע בגוף העבר' היינו ההוצא' והכנס' ומ"ש רש"י בגיטין ובברטנור' מ' שביעי' פ"ה הנ"ל משא"כ מכירת דברים הנ"ל בזה עוד לא נעשה עבר' רק שם שוב חזר מסברת' ממ"ד כמ' שביעי' הנ"ל דאין נוכרי' כפי מחרישה וכיו"ב ואפי' כסף אם ידוע שצריך לפועלי' אע"ג דאין עוד מעשה עבר': ולענ"ד יש לקיים תי' הנ"ל עפ"י דברי ברטנור' מ"ש שם בס' פ' במ"ש וכול' כלא אמרו אלא מפני דרכי שלו' ופיר' דהא התיר' לסייע שלא בשעת עבר' דהיינו לשאלת הכלים כגון נפה וכבר' וא"כ משמע להדי' דסייע בשעת עבר' אפי' מפני דרכי שלום אסור וכמ"ש במתניתן לא תבור ולא תטחון א"כ הה"ד י"ל במתניתן דשבת דהוה בשעת מעשה עבר' אסור לסייע אפי' ביכול' לטול מעצמ' משא"כ מכירת דברים לגוי' דבמכיר' זו עוד לא נעשה עבר' ועיי' בתוס' מ' גיטין ד' ס"א דבמכיר' לא שייך דרכי שלום משו"ה אסור למכור הני כלים המוזכרי' במ' שביעי' ועיי' בתוס' מ' ע"ז ד' נ"ה ונ"ו דגם בבציר' שייך משום מסייע אם כי עוד לא נעשה עוד עבר' וברש"י משמע דכס"ל כנ"ל. ולהנ"ל מיושב דבאפשר לא הוה מסייע וגם אפשר היכ' דאיכ' משום דרכי שלום ועכ"פ חזינן דבשלא שעת עבר' קיל משו"ה י"ל דמקילי' ג"כ בדאפשר לו ע"י דבר אח': והנה בנדון לפי"ז במכיר' עופות הנשחטי' כנ"ל הי' היתר כיון דעוד לא נעשה עבר' ואפשר להם בעופות דדהו עכ"ז מפני שאנו מדמים נעשה מעשה כיון דאיכ' תירוצי' אחרים ובפרט כי התוס' והרא"ש יליף לי' מקטן אוכל נבלות בהדרג' כמ"ש בת' מהרי"א הנ"ל וכי באפשר לו אי"צ להפריש ואיכ' כש"כ לסייע. ומזה נמי תשובה למ"ש כ"ת לחלק בין הוצא' והכנס' דשב' דניכר המסייע דהא התוס' והרא"ש יליף גוונ' זו החיך דאפשר מקטן אוכל נבילות א"כ בכ"מ שצריך להפריש איכ' משום מסייע. ע"כ בנדון אין בידי להתיר בפרט בפני המון דיש לחוש שלא יזלזל' בתקנות ויסוד של היראי' וד"כ. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ע"ד בהי"ת אול"י ג' פ' תבא תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. ברכת כוח"ט על ראש ה"ה הב' החו"ש כ"ה חיים פריעדמאנן ני' מניר באטור יצ"ו. ע"ד עובד' מאינש רמאי שנטל מעות מבחורים