לבושי מרדכי על יורה דעה עא

מומר לאות' דבר בלבד כ"ש החזקת יד ולא משום אפרוש'. והדברים עתיקי' וידוע מ"ש עד"ז בת' אחרונים ועכ"פ בנדון זה ודאי ישנו סניף להתיר ועוד אפשר להביא ראי' ממ' ע"ז ד' י"ב דמסיק בגמ' דשכר פועל ביי"נ אסור משום קנס' ובשביעי' בפועל לא קנסו דדבר מועט לא קנסו ובחמרי' דשכר' הרבה קנסו ועי' בהרמב"ם מה' שמיטה. ובתוס' ריש פרקי' שם דדוקא ביי"נ דאסור בהנאה וגם תופס דמים קנסו אפי' במועט כמ"ש בגמ' שם וכן בשביעית משום דתופס דמים אבל בשאר אסורים היכא דליכא כל הנהו לא קנסו והא פועל וחמרי' ודאי יש בהם משום החזקת יד ע"ע ומ"מ לא קנסו רק משום חומרי' דידהו כהנ"ל ולא בשאר איסורים והא שם ודאי אפי' במזיד איירי ועכ"ז חלקו התוס' ביניה' לשאר איסורים ועי' במ' ע"ז ד"ו אמתני' דלפני אידיהם דאסור לישא וליתן ובגמ' אבעי' לה או משום מודי לע"ז שלהם או משום לפ"ע דתקרובות ובגמ' מחלוק' ר"י ור"ל ולר"ל בדעבר ונשא מותר בדיעבד ורק ביום חגם אסור ועי' בט"ז סי' קמ"ח הנ"ל והרמב"ם והש"ע סי' קמ"ח פסקו כר"ל. ואמאי הא גם בג' ימים שייך משום לפ"ע א"כ אמאי לא אסור לר"ל ועכ"ח משום זה ל"ש לקנוס אפי' בדאורייתא וכמ"ש בתוס' בב"מ דלאו זה אינ' כמו אסור מגופ' לענין בר חיוב'. וכבר האריכ' בזה האחרונים. ועוד הא ודאי כא עדיף מאבוה' דבעושה סחור' בד"א גופ' לא מצינו שקנסו: וראיתי בתשו' מנחם עזרי' סי' כ"ט שפלפל שם בפלוגת' דרבנן ור"י דלר"י אפי' בכל אדם שאינ' אומן אם נזדמן לו מותר לקנות ולמכור באקראי והוא מסיק דלא קיימ"ל כן אלא דמ"מ בנזדמן ובאקראי בדיעבד לא קנסי' לי' לאסור בהנאה כיון שאינ' בקביעות. ומשמע דמי שמוכר בסחור' ד"א בקביעות קנסינן ליה. ועכ"פ בנד"ז שסרסור בנזדמן ואקראי דהא אין זה מלאכתו לסרסר ד"א בקביעת ודאי לא עדיף מעשה סחורה עצמ' ועי' בש"ך סי' קי"ז סק"ה שהביא דברי תשו' מ"ע בקצור ובאמת תימ' בעיני דהא בטור ח"מ סי' קפ"א בסופ' פסק בשותפי' אשר א' מהם עשה סחור' בד"א אם הרויח הריוח לאמצע ואם הפסיד ההפסד לעצמ' אלמ' דאין חלוק דבכל ענין אין אוסרי' בהנאה בדיעבד וכן פסק הרמב"ם וכן פסק להלכה בח"מ סי' קע"ו ועי' במ' שביעית פ' ה' כמה דברים שאסור למכור לעוברי עבר' בשביעית משום אסור החזקת יד ולא קתני דאסור בדיעבד הדוני מכיר'. ועי' במ' ע"ז ד"ו בעובד' דרבה ובד' ז' דדייק בגמ' לענין נו"נ ג' ימים קודם אידיהם מדלא קתני רק אסור לישא וליתן ולא קתני סתם אסור כמו דקתני במתני' דחכמים בתריי' ש"מ דבדיעבד מותר עיי"ש ברשיז"ל וה"נ כן. ע"כ לענ"ד דשכרו מותר בנדון רק יזהר מכאן ולהבא שלא לעשות כן וטוב שיפריש סך מה משכרו לצדקה כנלענ"ד. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן ע"ו. בהי"ת יום ב' פ' לך תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרב הגדול מהו' יעקב יחיאל שווארטץ דומ"ץ בק"י קראלי יצ"ו ע"ד העובד' א' מכת היראי' משרת' טעה והניח לשחוט משו"ב של שטק"ו אם מותר למכור לא' מן השטקו"ו או איכ' משום ל"ע אי משום מסייע ידי ע"ע. וכ"ת הביא מקורו מן הש"ס ופוסקי' ואין אתי לטייל בכל פינ' שהוא פונה ורק מ"ש להלכה ראיתי בסוף דברי' שמצטרף סניף להקל שאין האסור על גוף הדבר רק לנו ולא כהם דהוה כמו גזרות וסייגי' וגדרים. והנה בנדון כזה צ"ל מה שדברו בזה הגאונים אשר הי' נכנסי' בעובי הקור' בזמן ההוא ונטלו חלק במועצות עם קבוץ חכמים וצדיקים. וראיתי כי במהר"ם שיק בסי' ל"ד וסי' ל"ה נראה כדברי כ"ת שרק לנו האסור אדרב' טרח להדר להתיר אם הרב של שטקו"ו חוסר הנפרדי' מהקהילה ע"י הקאנשטא- טירונג אבל ביו"ד בסי' כ"ה וכן באו"ח סי' ש"ז דעתו כי מדינ' אסור שו"ב שלהם דהוה כמוצ' לד"א וקיי"ל כהרמב"ם דצריך בדיקת סכי' ואפשר כי בעובד' הנ"ל דהיינו בסי' כ"ד ול"ה לא רצה להתערב בדבר ולהתרחק מן המחלוק' כמ"ש עיי"ש: גם מה דנסתייע מעל' מדברי מג"א סי' קס"ג בנט"י דמותר לתן לתוך ידו בדרבנן וכמ"ש הרמב"ם בה' מעשר פ"י ופי' הפרמ"ג. ואני תמה בדברי ראיי' זו להשוות כל מילי דרבנן בחדא מחת' עם דמאי ונט"י הלא במס' גיטין אמתניתן דא"ח בורר' וטוחנ' עם א' ע"ה ופריך בגמ' מ"ש רישא ומ"ש סיפא ותי' אביי רוב ע"ה מעשרי' ורבא תי' בעני' אחר וס"ל דאפי' בזה אסור לסייע וידוע כמה קולות הקילו בדמאי ודעת מג"א להשוות נט"י לדמאי דג"כ כמה קולו' מקילי' בי'. ועוד הא כל הראיי' מדברי הרמב"ם הנ"ל הא בפירש נאמר דרק דמאי של ע"ה מותר להרופא לתן לתוך ידו ולא דמאי של הרופא וכמ"ש הפרמ"ג ג"כ שם וא"כ כש"כ למכור דודאי אסור ואדרב' דזה חמור ויש בו משום כ"ע לת"מ כמ"ש בפרמ"ג שם ועיי' בפנ"י מ' פסחים ד' כ"ב אדברי תוס' ד"ה ואבמה"ח לב' נח ועיי' בפירה"מ מ' שביעי' פ"ה בכמה משניות דבמכירה איכ' משום לעלת"מ ועוד דאפי' שם בשביעי' ומ' גיטין אפי' בדמאי מסיים דהכל משום דרכי שלום אבל בנ"ז אסור ושם בתוס' דבמכיר' ליכ' משום דרכי שלום. ועוד האיך נפרנס המשנה והסומי' במ' ע"ז ד' כ"ה דאין דורסי' גת עם ישראל שעושה בטומא' דאסור לגרים והוה מסייע לע"ע אם כי בחולין ודאי דרבנן כמ"ש במס' גיטין הנ"ל ועיי' בתוס' ד' כ"ו בסוף דבריה' דס"ל דאפי' בציר' אסור עם ע"ה שעשה בטומא' כש"כ בעבר' גופ' דודאי אסור. ע"כ לענ"ד לא נאמר בזה שום קולא מה"ט: וראיתי מ"ש כ"ת עפ"י דברי הנוב"י מהדו"ת דזה מ"ש שאין ב"נ מוזהרי' על