לבושי מרדכי על יורה דעה סח

כולו כשר מדאורייתא ורק מדרבנן אינה אכל משום מליח' כמ"ש כ"ת וכבר אמרנו דמשום זה אין חשש דדם שבשלו מדרבנן ועוד אפי' הוא מה"ת ידיעי' דברי הפ"ת דדם מותר בסחורה וכיון שהנחנו הכלל דלדברי חו"י הסחורה בזה מדרבנן שומעי' להקל כמ"ש הנוב"י סי' ס"ב עיי"ש: ג') מ"ש לדברי ט"ז שמותר לקנות ע"מ למכור ממי שנזדמן לו טריפה בביתו ודייק מקרא דכ' או מכור ולא תמכור והיינו ע"י שליח והקונה הוא השליח. והנה בחת"ס סי' ק"ח השיג עליו בזה דנעלם ממנו דברי תוס' סוכ' ל"ט דאסר' לקנות מישראל שנזדמן לו טריפה ע"מ למכור ביוקר ולעיל אני משתאה ע"ז האיך נעלם ממנו ח"ו דהא הביא דברי תוס' הנ"ל בס"ק זה גופ' ובס"ק הקודם ולאח"ז שיצא לאורה פ"ת החדשות ראיתי שהעיר דבר זה ע"ד מר"ן חת"ס אלא שדברי הט"ז מפרש דלא כתוס' אח' שנדייק בדברי' שאמר שיש היתר דהא טריפה מותר גם לדידן כמ"ש הב"י מה צריך לזה דברי ב"י אלא כוונתו מ"ש ב"י בטעמי' דהתיר' איירי בנזדמן בבית' וא"כ מה קאמר' התוס' דע"כ דרק להרויח אסור דבלא הרוחה הא התורה התיר' או מכור מה התיר' הא מותר בכל אסורי' בנזדמן ומה הוכחתן לפי"ז והוא קושי' חו"י סי' קמ"ב וכיון שדקדוק התוס' מקרא אינ' לפי"ד א"כ ג"כ החלוק שחלק בין להרויח ושלא להרויח אינה שוה אלא סברת' כיון שהתחיל בהיתר במי שנזדמן שוב לא פסק היתר' אפי' להרויח מדקדק בקרא דתמכור זה לענ"ד ברור בפירוש דברי והט"ז לבד מזה תמיה' על דברי חת"ס בסי' ס"א דאוסר לקנות' ספ' טריפה ולהשהו' י"ב חדש משום סחור' ואני בער ולא אדע הלא המעיין בדברי תוס' סוכה וע"ז דף ס"ז אינ' אוסרי' רק להרויח אבל לקנות ולמכור או ללקוט ולמכור שביעי' כדי לאכול והכ' הא קונה הבהמה בספק ולהשהות דילמ' כשר' ואם לאו ימכרנה אבל לא כוונת' מתחיל' ע"מ להרויח וא"כ לכ"ע מותר. והנה אם יסכים אתנו להתיר גדול א' מטינ' כשיר' בהדי'. וע"ד פערלהינער ראיתי בכרם שלמה בשם תשובה מאהבה שאסורי' ופשט אסורי' בכ"י ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא סימן ס"ט בהי"ת אול"י ג' פ' פנחס תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו יראה בנחמה ובבנין ציון וירושלים תבב"א ה"ה כבוד הרבני החריף ובקי יראת ד' אוצרו מו"ה עקיבא בלוי נ"י הנה לענין הלכה בעובד' זו שהפועלים הקוצרים בתבוא' שמתני' לתן להם בתוך שכרם בשר ד"א כבר הלכו בו כמנושו' ואי"צ להאריך פני כ"ת אשר עיניו משוטטות בספריה' הדק היטב ולא באתי רק להעיר במ"ש ע"ד הש"ך סי' קי"ז סק"ג שהביא ראיי' ממס' ע"ז דף ס"ג גבי צאו ואכלו וכן הביא ראיי' זו בפ"ח אלא שתימ' עלי' שדייק מרשיז"ל שפי' משום אסור יי"נ דאסור בהנאה ולא בשאר אסורי' שהם רק אסור' באכיל' והא שם גם משום שביעי' קאי אלא שדיוק' של הש"ך מפי' רשיז"ל דחשש משום מוסר דמי פ"ש לע"ה משמע משום אסור סחור' ליכ' מה שמאכילי' לפועלי' וזה ודאי ראיי' נכונה ומ"ש עליו במטה יונתן דשם בידם לקנות ולבחור כרצונם. והנה אינ' תח"י לעיי' בו עכ"ז אינ' יודע מה יתרץ בשאר תירוצ' בגמר' בחנוני המקיפו א"כ משמע שמוכן הדבר. ועוד לר"א שמתרץ בנשא ונתן ביד שמזה רמז בדברי הש"ך במלת נשא א"כ מזה ודאי ראיית הש"ך נכונה דליכ' לחלק כמ"ש בט"ז לחלק דשם ד' ס"ב לא נתן מעות בפירות שביעי' כמו גבי חמריו שעושי' בפ"ש דשכרן שביעי' דאיירי בלא לקח מחנוני דהכא בד' ס"ג בהדי' איירי דקנה מחנוני. אלא שראיתי בהג"ה הגר"א שם שהביא דברי התוס' ד"ה אינ' ע"א דהתוס' חולקי' באמת אפירשיז"ל ופירש' כולי סוגי' לענין מאכיל לפועלים ומשום סחור' בפירות שביעי' ונתכוון בזה לדחות ראיית הש"ך ודילמא פירוש התוס' להלכה דהא בתוס' הרבה להקשות אפירוש רשיז"ל ומקמי' דלא נתרץ קושיתי' צריך להחמיר כפסק התוס': והנה מעכ"ת המציא כח' דהתיר' דהא כל עצמ' שהחמיר בט"ז שדומ' לסחורה שום דדברים אסורי' ודאי הם בזול יותר כדרך כ"א וכ"כ בפרי תואר. אבל בנדון זה נהפוך דהפועלים מתנין דדוקא בבשר ד"א ניח' להם. ודאי זה מילי דסבר' ננהו אלא שבת' אמרי אש סי' נ' הביא סמך להחמיר בפשיטות עפי' דברי הר"ש מ' שביעית עפי' דברי הירושלמי דאסור משום לתא דאסור בהנאה דכ"מ שכתב ל"י ל"ת אסוה"נ במשמע ושארית הנאה התירה התורה ורק בסחורה באסורי עומד' א"כ תו אין חלוק דהוה כשאר אסוה"נ דודאי אסור בכל ענין להאכיל לפועלים דלא תלי' במשתכר והוא כמו יי"נ שפירשיז"ל דהאכלת' לפועלים הוה משום אסוה"נ והנה ראיתי כי מעכ"ת בדבריו הי' נשמר מזה דכל זה לר"א דס"ל דא' לא יאכל ול"ת אסוה"נ במשמע והתורה התיר' בכל הני דפרכינן מני' בסוגי' דחזקי' ור"א ורק לענין סחור' כתוב יהי' בהוויית' יהא' אבל לחזקי' הא לית כאן קרא לאסוה"נ דרק לא יאכל אסה"נ במשמע. והנה כבר ישב על מדוכה זו בת' מרן חת"ס סי' ק"ח בפירוש הקרא דיהי' אבל ס"ל דילפינן מניה לכל אסורי' שבתורה וא"כ אין חילוק בין ילפות' דחזקי' ובין לדר"א דקרא יהי' בדברים טמאים כתיב דבי' המקרא דלא יאכל כתיב ומשם בנין אב לכל אסורי' עייש"ה דזה דעת החו"י בתשוב' ומשו"ה מחלק בין דברי' טמאים שלא הי' להם שעת כושר לנו"ט שהי' להם ש"כ ובת' מהרמשי"ק מסתפק בטעם החו"י שלא הי' תח"י וס"ל דאפשר טעמי' מטעם הקושי' שהקשה מהרמשי"ק דמקרא דחלב נו"ט ילפינן דאסור טריפה חל על נבילה ולמה נו"ט אסורי' בסחור' דהא הוין בכלל התיר' דחלב דכתיב בי' יעשה לכל מלאכה. והנה עיינתי בת' חו"י ולא נזכר מזה