לבושי מרדכי על יורה דעה סז

ולא להרויח. והנה יש לסמוך על הגאון ז"ל כי כל דברי' מזוקקי' בפרט בשעה"ד כזה. או"נ דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ס"ח ש"ר להרבני היקר יו"ש מו"ה יעקב שווארטץ נ"י מפראג יצ"ו. עוררני מר אביך היקר נ"י להשיב על שאלתך והוא אם מותר לקנות ולמכור בחנות סאלאמי ובשר מעושן הנקנה מחשוד לס' נו"ט משום סחורה בדברים אסורים והנני להעמיד לפניך צדדי היתר אשר עלו ברעיוני על הנ"ל. הנה בחת"ס סי' ק"ו וק"ח הביא חבילות תשובות אחרונים לדעתם כי אסור סחורה בדברים אסורים אסור מן התורה כמ"ש המל"מ בפ"ח מה' מ"א בדעת הרמב"ם וקושי' הנוב"י מהדו"ת סי' ס"ב מיישב בתירוץ נכון: היתר א') הא איתא בחו"י הביא' האחרונים שהמציא קול' בנבלות וטריפות שאינ' אלא מדרבנן דעיקר דיליף בפסחים דף כ"ב מקרא דיהי' גם שרצים כתיב דלא הי' להם שעת הכושר משא"כ נו"ט דהי' להם שעת הכושר לא ילפינן מנייה' ואסור סחור' בהם אינו אלא מדרבנן ובחת"ס סי' ק"ו הוכיח שכן דעת הרמב"ם מה' שותפין. ולפי"ז אמרתי בעה"י ליישב ג"כ קושי' נוב"י דמה קאמר שם בגמר' בפלוגת' דר"ע וריה"ג דכל חלב יעשה לכל מלאכה דלמר אסור להתיר הנאה וס"ל דר"א דל"י ול"ת אה"נ במשמע ור"ע סבר דלא כר"א לכן מוקי לי' למלאכת גבוה והקש' הוא ז"ל דילמא כ"ע כר"א ס"ל דל"י ולית אה"נ במשמע וקרא אתא להתיר סחורה כמשמעות הרמב"ם מה' מ"א. ולדברי חו"י הנ"ל לק"מ דשם נו"ט אינה אלא מדרבנן משום דלא ילפינן משרצים דלא הי' להם שעת הכושר משא"כ נו"ט הה"ד חלב אית בי' קול' דהותר מכללו כדאיתא התם דמה"ט לא ילפינן היתר הנאה גבי' לגיד וא"כ לדברי חו"י אסור סחורה ג"כ אינו אלא מדרבנן דלא מצי לילף משרצים מה"ט כנ"ל וא"כ ע"כ לאו להיתר סחורה אצטרך אם חלב מותר בהנאה. ומעתה א"כ דסחורה בנו"ט אינו אלא מדרבנן וכדברי חו"י מעתה בספק שרי דס' דרבנן להקל והך דקמן שהיא חשוד וחשוד פשיטא דאינ' אלא ספק והי' מותר ליקח ממנו ולמכור בספיקא שלו כנ"ל: ב') כיון דאינ' אלא ספק משום חשוד פשיטא שכמה חתיכות ודקין (סאלאוני ובשר) שהם כשרים דאם יש לחשוב שכול' נבלה או טריפה מה זה חשוד ודאי שהי' מוכח ומפורסים שודאי טריפה או נבלה אלא פשיטא דפעמים שהוא קונה כשרות רק חשוד ג"כ בנו"ט וא"כ הוה כנזדמנו כשרות וטריפות ובכהגוו"נ הוה כנזדמן דמותר דלא מתכוון הקונה לטריפות דאיכ' כשרות אלא דבתוכן ג"כ טריפות וכמ"ש בצ"צ סי' ס' ובנוב"י סי' ס"ב והוא ממשנה דשביעי': ג') כיון שזה החשוד ישראל הוא אומן באות' דבר (זעלכער) הוה כצייד שמותר משום דנותן מס על זה אומנתו ומלאכתו דהיינ' טעמא שהתיר' לצייד כמבואר בפוסקים בשם הירושלמי ועיין במפרשי' משניות מס' שביעי' מ' ד' וכיון שמותר לו למכור עכ"פ לנכרים והא לדברי ט"ז סי' קי"ז סק"ב דהה"ד שמותר לישראל לקנות ממנו ושוב למכרו דאינ' אלא כשליח' ודייק לי' מקרא דאו מכור לנכרי ולא כתיב "תמכרנה" כמו "תתננה" לג' אלא דכוונת הכתוב "מכור" "מכירה" ע"י נכרי אפי' ישראל הקונה וא"כ כיון שמותר לישראל שנזדמן לו בבית' נבלה דמותר למכור גם ע"י ישראל הקונה ממנו משום דהראשון הי' בהיתר שנזדמן לו נבלה בבית' דהכ' איירי קרא כמ"ש הרע"ב בפיה"מ משנה הנ"ל וכמ"ש המפרשים וכיון שמותר לו לא יאסר שוב גם לישראל הקונה ממנו דנעשה כשלוח' וא"כ הה"ר ה"נ כיון שזה האומן ישראל מותר לו לעשות סחור' דהוא כצייד ופורע מס ממלאכת' שוב מותר גם לישראל א' לקנות ולמכור לנכרי. ומ"ש עלי' בחת"ס סי' ק"ח שנעלם ממנו דברי תוס' סוכה דף ל"ט שהוכיח שאסור לקנות שביעי' מישראל משום סחור' דגם בלוקח שייך סחור' תמהני ועמדתי משתהה וכי לא הביא הט"ז דברי התוס' הנ"ל בס"ק זה ענמ' וחולק בסבר' ישרה דשם בשביעית ראוי' לקונה לאכול בעצמ' ואינ' כשליח' וסרסור למכור סחורת' אבל נו"ט שאינ' ראוי' לישראל רק למכור ואינ' אלא כשליח למי שמותר לו לעשות סחורה כנ"ל: סתירת היתר א') לכאור' לפימ"ש החת"ס דעת הרמב"ם כחו"י כלומר משום דנו"ט הי' להם שעת הכושר לא נילף משרצים ואינה אלא מדרבנן לכאור' מיפרך מני' ובי' דהא המל"מ הוכיח דדעת הרמב"ם דאסור סחור' דאוריית' מדקאמר לבד מחלב דהוציא מן הכלל משום דבפירוש אמר' תורה יעשה לכל מלאכה ולדברי חו"י מ"ש חלב מנו"ט דכמו דלא ילפינן נו"ט משום דהותר להם שעת הכשר הה"ד חלב דהותר' מכלל' כמו דאמרינן לעיל א"כ אי ס"ל להרמב"ם דאסור סחורה דאוריית' עכ"ח לית לי' הך דחו"י או די"ל כס' הט"ז דלעולם מדרבנן רק בחלב שהותר בפירוש לא רצו חכמים לאסר' כמ"ש הט"ז סי' קי"ז והנה שוב ראיתי בחת"ס סי' ס"א דמה"ט גבי האי שרקפא דס' דרוסות למאן דס"ל דלהכ' לא התיר שהייות י"ב חדש משום דברבי' חיישינן לתקלה ולא מהני תקון למכרן א' א' לישראל ולהשהותן משום דאסור לקנות אפי' ס' טריפה משום סחורה ולדברי חו"י הא בטריפה אינ' אלא מדרבנן וס' לקולא ותמיה' בעיני שלא הזכיר כלום מהך דחו"י שהביא' בעצמ' כמה פעמים עכ"פ לדידי' אפי' ספיק' אסור' אלא שצ"ע לענ"ד: ב') כיון דהוה בתוכן גם כשרות הוא כנזדמן כמ"ש הט"ז בס"ס קי"ז אלא דכאן י"ל דשם עיקר כוונתו על טהור' משא"כ הכ' דעתי לקנות הסאלאמי סתמא כמו שהוא ומתחילה דעתו לקנות ע"מ למכור לגוי הכל כמו שהוא אלא אפשר כיון די"ל דרוב' כשרים ולענין סחור' בטל ברוב' וגם יש ס' דילמא