לבושי מרדכי על יורה דעה ה

קכ"ג) אשה בימי לבונה אם רשאי ליכנס למרחץ משום רפואה או לפי המנהג טבילת עיוהכ"פ: קכ"ד) בכפר א' אשר המקוה רחוקה וא"א לבא לביתם בעונת הלילה איך ינהגו. ב') במ"ש המחבר סי' כ"ג ס"ד: קכ"ה) אשה שנסדק עצם החזה שלה וצריכו' לחגורה. ויש לדון מה תעשה בטבילה בזמנה משום חציצה: קכ"ו) באשה שיש לה חולת הטבור והושם עלי' רטיי' בחוזק מה תעשה בטבילה בזמנה: קכ"ז) לענין טבילה באשה שהושם טבעת לאות' מקום עפ"י רופא והוא אומר כי סכנה להסיר': קכ"ח) שיניים שחסר' מהם מקצתם ומתיכו' עלי' עופרת או כסף להשכיונ' אי הוה חציצה בטבילה: קכ"ט) (א') במה שצידד השואל להתיר' לטבול בי' ז' מפני אונס ובטול עונה. [ועיי' תוס' מס' נדה דף ס"ז ד"ה אבל אמרו]: קכ"ט) (ב') במ"ש הטו"ז סי' קצ"ח ס"ק כ"ז. ב') בענין מב"מ דאי"ח. ג') ע"ד חת"ס חיו"ד סי' רנ"ו: ק"ל) במה שנוהגים הנשים בחפיפה עם בורית: קל"א) בדברי הבאה"ג שהחמיר להיות חצי אמה למעלה מהטבור. ב') ע"ד רצפת אבנים בתוך קרקעית המקוה אשר בדעת השואל לקובע דרך בנין: קל"ב) ישוב לקו' התוס' חולין דף י' ד"ה אלא שהקש' מנ"ל בנגע משום חזקה דילמא משום ס"ט ברה"י. ב') בגמ' נדה ד' נ"ז: קל"ג) במקוה שנתמעטו מימיו אם מותר להוסיף ע"י פלומפען ב') מדידת מקוה עגולה ומרובעת: קל"ד) נהר קטן שאינו ראוי' לטבול בו ורק שנעשה שווימשוהל. ונקבץ בתוכו ע"י נהר שני שבא ממי תמצית ומעיינות. ובתוכ' דאמפ פומפע לשאוב מהמני מעיינות. אם מותר לטבול בו בשעת הדחק: קל"ה) בענין הנ"ל: קל"ו) מעיין שנבנה עלי' העיקר ע"י בעטאן ולמען הגבה' המים שפכו לתוכ' שאובי' ונתמלא המקוה על גדותיו והי' נראה כזוחלין: קל"ז) תמי' בדברי חת"ס סי' קצ"ט אות ג'. ב') ובמה דסתרי' מסי' הנ"ל לסי' רי"ג: קל"ח) ארטעזישע מעיין עשות עי"כ מקוה טהרה: קל"ט) מקוה שנעשה ע"י באר ארטעזי': ק"מ) ע"ד הב"י בסימן ר"א במ"ש דברי הרוקח: קמ"א) בדברי תשו' אמרי אש סי' פ"ו. ב') בענין עשיית מקוה ע"י מי גשמים: קמ"ב) בענין לעשות מקוה מים ע"י סיע' פלומפ. ב') ע"ד הר המור בסי' כ"ב: קמ"ג) בענין הנ"ל. ב') בדברי הר"ש פ"ב דמקואות מ"ג: קמ"ד) אם מותר לשאוב מן מי המקוה בפלומפ: קמ"ה) מקוה שנעשה ממילא ע"י מים מוכין מדלי של הר ע"י קנה צינור עץ תחוב בארץ וע"י נתמלאו חפירות לג' קנים המתחברים ע"י נקבים והם מרוצפים ע"י קרשים ויתדות למטה: קמ"ו) מעיין שהוא עמוק מאוד ועשו תיקון להעלות המים ע"י פולזאמטער מאשינע. קמ"ז) בענין הנ"ל: קמ"ח) ע"ד חדושי הר"ן בחולין דף ט"ו וט"ז. ב') לימוד זכות על מקואות שעשוי' ע"י קאסטען. ג') תמיה בת' הר המור סי' כ"ב: קמ"ט) מקוה שנעשה ע"י קאסטען על מעיין קטן אשר לא יכיל שיעור מקוה ומתמלא עי"כ מהנהר ע"י צנורות. ולא נעשה ע"י בנין וקבוע בקרקע: ק"ן) בענין הנ"ל: קנ"א) מקוה שנעשה ע"י מי גשמים: קנ"ב) האיך לעשות מקוה מג"ש. ב') מדידת שיעור מקוה: [עי' בזה לעיל סימן קל"ג. ואני המצאתי בס"ד לידע בטח כמה שיעור בגובה המים בצמצום דהיינו לאחר שנודע שטח הקוואדראט יבא על פי חשבון דיווידיערען כלומר בתוך השיעור מקוה שהוא מ"ד אלף קי"ח אצבעות וח"א והחלק היוצא בחשבון זה הוא שיעור גובה המים (קוביק). וכבר ידוע שצריך להוסיף כמ"ש הש"ך ריש סי' ר"א: קנ"ג) באר מים חיים שירד לתוכ' מג"ש ועי"כ עולין המים לתוך המקוה: קנ"ד) בסילונות מקוה: קנ"ה) סילונות של מתכת אם נפסל בעכבת מים כ"ש. ב') במקוה מג"ש: קנ"ו) בהא דתי' הב"י דברי הרמב"ם שפסק כראב"י במ' תמורה ופסק כמתני' דמ' מקואות פ"ד. ב') בדברי רשיז"ל בכורות נ"ה. ג') וחולין כ"ח: קנ"ז) מקוה שהיא קטנה מהכיל אם יש תקנה בכסוי טבלא מרובעת ע"י נקב כשפוה"נ וימלאנה בשאובים ויושק למי מעיין: [אחר ההדפסה קבלתי התשובה מהה"ג השואל נ"י שהשבתי לו בענין זה עוה"פ ואתן לה מקום פה. אשר שאלה נפשו היפה אם כוונת מרן חת"ס בסי' רי"ב לענין ריעות' דמים מרודדי' שיחוברו יחדיו אם אפי' מכסה גופה דרך שכיבה דטבילתה טבילה רק בדיעבד אם מחשב לריעות' לענין זה. בזה פשיטא לענ"ד דלא מקרי ריעותא כיון דבדיעבד הוה טבילה ואינה רק משום דילמא לא משכב דרך קומת' כדג ויעשה קמטי' קמטי' ואין זה שייכות לדינ' של הרא"ה לענין צירוף דהא הרא"ה דינ' קאמר כיון דמים כשרים אינ' ראוי' לטבילה אז השאובים מבטלים אות' ולא אמרינן בזה כבשאר מקוה שלמה כל שאובים שבעולם. וכיון דכאן אינ' רק גזירה משום כת' דחציצה אין בזה ענין לריעותא שלא יצטרף כיון דעכ"פ ראוי' לטבילה וכן ראיתי בכמה ק"ק שמתקנין מקוה חדשה בין בגשמים בין במי מעיינות וחוששין בזה לדעת הרא"ה הנ"ל ע"כ עושין פעולת ותחבול' כי המים הכשרים יהי' עכ"פ