לבושי מרדכי על יורה דעה ד

צ') א' שהניח ק"ק והפירותיו יתחלק לרב ולמשמש וע"ד כי ברצון הקהלה לחזק בדקי ביהכ"נ רצונם ללות המעות ק"ק והם ישלמו הפירות: צ"א) ע"ד הפאטהעקענשיין (פאנדבריעף) על ישראל. צ"ב) מי שלוה מפלוני בלא רבית והמלוה נותן השטר להבאנק אם מותר לשלם להלוה הרבית להבאנק: צ"ג) מה שנוהגים הסוחרים שקונים בהקפה ונותנים שטר ליד המוכר והוא הולך להבאנק ולוה ברבית והאחריות עליו: צ"ד) ישראל שיש לו חוב אצל העכו"ם והעכו"ם יש לו תבואה בשבלים ולישראל הצריך המעות וביקש מישראל אחר שישלם לו והוא יתן לו התבואה בזול י' פרוטות לכל מעטערצענטען: צ"ה) מי שנתן מעות בעיסקא ולא עשה שטר מה יעשה בשעת חלוקה. ב') נוסח שטר היתר עיסקא: צ"ו) בא' ששלח וועקסעל לאביו להניח' בבאנק ואביו מסרו לעקסקאמטער ישראל ושלח לו המעות בנכיון הרווחים. אם מהני לעשות אח"כ שה"ע: צ"ז) הערה בסוגי' בבא קמא דף צ"ד: צ"ח) בדברי שעה"מ פ"א ה"ג מהל' חו"מ ב') בסוגי' דקיימו ול"ק: צ"ט) בדברי רש"י כריתות דף ה' כשהי' מסתפר שקול במזיי'. [ידידי כבוד הרב הגאון המפורסם בנש"ק מו"ה חיים אלעזר שליט"א רבדק"ק מונקאטש יצ"ו בעה"מ שו"ת מנחת אלעזר העיר אותי כי טעות נפל בתשוב' זו ע"ד מ"ש בשם ת' דברי יוסף לאמור כי רבינו מהרמ"ע מפאנו נוהג היתר בזה. ואדרבה בתשוב' ההיא מבואר ההיפך ונגד דברי באר עשק והעיד כי כן ראה צורת' בזקן מלא. והנה כן האמת כמ"ש ובל"ס כי בהעתק נפל טעות בהקדם התיבות וקאי אדברי ת' חת"ס באשר באות' פרק ראיתי תשוב' הדברי יוסף. וגם ציינתי שאין אני נחית לדינא חלילה רק למשקל ולמטר' ולתרץ פי' רשיז"ל בפטפוטי דאוריית'. ולהלכה ולמעשה ודאי כל בע"נ יזהר להתנהג עפ"י רבותינו הקדושים כמ"ש בשו"ת מנחת אלעזר ח"ב סי' מ"ח עייש"ה ותול"מ.] ק') אם מותר להעביר כתמי אדומים (זאממער שפראססען) ע"י סמים מאפטהעק: ק"א) בדברי הטור בסי' קפ"ד במה שהשיג עליו בב"י שם: ק"ב) במה שהעלה הב"א חיו"ד סי' א' דשאר בית הנשים בשעת וסת הוה מה"ת. ב') ע"ד חו"ד ופ"ת סי' קפ"ד. ג') בדברי בנוב"י סי' נ"ה: ק"ג) אשה אשר האורח וסת' לא בא עד ל' יום ומכאן והלאה פעמים מקדמת ופעמים מאחרת אם צריך לחוש לעונה בינינות: ק"ד) במה שהשיג החו"ד בסימן קפ"ה ע"ד טו"ז שם: ק"ה) אשה ששמשה שלא בשעת וסת' ולאחר התשמיש מצאה טמאה וגם הוא מצא במכנסיים שלו טיפת דמים: ק"ו) אשה שיש לה וסת ראתה אחר התשמיש מחמת תשמיש דם שמשונה מרגילות ואומרת ברי שאינ' מן המקור: ק"ז) באיש שאירע לו מקרה לא טהור שלא בשעת וסת: ק"ח) במי שבא על אשתו בסמוך לוסת' ואח"ז בדקה ומצאה דם אם צריכ' כפרה. ב') בדברי הנובי"ת סי' צ"ו: ק"ט) במה שפסק הש"ע בסי' קפ"ו דינ' של תרה"ד דאשה שאינ' רואה בתוך י"ד ימים ומשם ואילך בלא זמן קבוע דאי"צ בדיקה. והחו"ד חולק עליו אם יש הוכח' לזה מדברי תה"ד: ק"י) בענין מראות הדמים תמיה על הגה' יד שאול סי' קפ"ח: קי"א) בענין הנ"ל: קי"ב) אשה שיש לה מחלת השבירה: קי"ג) בענין הנ"ל: קי"ד) קו' בשי' הר"ש הביאו הרא"ש ר"פ המפלת: קט"ו) אשה שהיתה למודה לראות אחר י"א יום לטבילתה ואחרי הימים שינתה לראות י"ד או ט"ו יום אחר טבילתה: קט"ז) מעוברת אם צריכ' לבדוק ברוב ימי' בהרגשת ליחה לבינה: קי"ז) איש א' ביום שני לאחר העונה מצא לפניו במכנסיים שורות אדומים וכאו"א ל"ה כשיעור כתם אך יותר משיעור מאכולת אשר בזמנינו: קי"ח) צורבא מדרבנן נשא בתולה ובליל ראשונה מצה דם בתולים ואחר טהרת' בביאה זו לא מצא דם ואומר' כמדומה של"ה ביאה גמורה וכמ"כ בליל שני ואח"ז בא זמן וסת' ואחר טהרה' שבא אלי' ג"פ ומצא' דם מהו שנחזיקנה לרואה ונחמ"ת: קי"ט) חתן שבעל כמה בעילות אלא של"ה בעילות גמורות. ומסתפק השואל אם תטבול אשתו ויבעול בעילה גמורה אם צריך ג"כ לפרוש ממנה כמו שאר כונס בתולה: ק"כ) באשה א' אשר ע"י חולי ברחמה צוו' הרופאים עשות רפואות באיזה משקאות (איינשפריצונג) ויש לחוש לפתיחת פה"ק: קכ"א) אשה שהפסיק' בטהרה לראיית וסת' במוך דחוק כל ביהש"מ ובי' ב' לספירתה בדקה ומצאה מראה שהי' ספק אצלה והניח' עד למחר ובי"כ בדקה א"ע בין הערביי' וכ"פ ביום בבא מוך דחוק. וכאשר בא השאלה לפני המורה טמ' לה ומסתפק השואל אם הבדיקה שעשא' בין הערביי' בי' ב' מהני לענין הפסק טהר' קכ"ב) לדעת המרדכי דפסקי כוותיי' בסימן קצ"ו. דמ"מ כתם פחות מגריס ועוד לא מפסיד הנקיים לדעת אחרוני' א"כ לדעת החת"ס סי' ק"ן דבבדיק' בעד שאי"ב אין תולין בשיעור מאכול' בזמנינו. מה הדין בג' י' ראשונים: