לבושי מרדכי על יורה דעה ו

כדי טבילה אפי' יותר ממ' סאה וגם לא מצריכי' שיעור' למעלה מטבור כהנ"ל: וע"ד הקטפרס מתחילה כתבתי שהענין בזה כת"ר מבפנים אשר לפניו תבנית המקוה וגם כי חשבתי כמ"ש כ"ת כי קטפרס לא שייך רק בנזחלים לא בעומדים בין למעלה בין מלמטה אמרי' בי' או ל"צ למימר גוד אחית או גוד אסיק והראיי' כי בתשוב' האחרונים אשר הביא' חדשות בענין הגיגית תלוי' בשלשלת או שולחן (טיש) בתוך המקוה והוכשר ע"י שפויה לא העירו שום חשש מפני גוד אסיק וכן ראיתי בראיי' במ"ש בת' מהרי"א סימן ר' משמע נמי בפשיטות כהנ"ל. אכן אחרי ראותי במכתב כ"ת הבא שנית כי רב גדול א' העיר ע"ז ע"כ חפשתי בספרים ואחרי רואי ראיתי בס' חדושי הרז"ה על ה' מקוואות בסוף הספר בתשובת' על המקוה שנעשה הטביל' ע"י גיגית התלוי' בשלשלת אחרי כמה חששות בא לידי כן להיות חושש משום גוד אסיק והניח בצ"ע ולא הכשיר בזה רק אם הרוב מים שבגיגית כשרים דתו ליכא רק דרבנן ולענין זה אמרי' אפי' גוד אסיק כמ"ש הר"ש בפ"ג מ' מ' וכל האחרונים סמכ' בזה אבל ברוב שאובים אין דעתו להקל עיי"ש. ואח"כ פתחתי ס' שו"ת דברי חיים ח"א וח"ב. ובח"א סימן מ"ו ג"כ חשש בהך דגיגית משום קטפרס דגוד אסיק ורק ברוב כשרים מכשיר. ובח"ב סי' פ"ה האריך מאוד בתשוב' לגאון א' ומסקנת' שאין להקל רק אם נמשכו בדרך המשכ' כדינ' בש"ע דאזי אינ' פסול רק מדרבנן יש לסמוך דקטפרס כהא הוה חבור ודעתו ז"ל כי אין חלוק בין זוחלין בין עומדי' ודברי הרמב"ם וש"ע שמסיימים אלא א"כ עמדו היינו עמיד' כפשוט' בשטח שוה. ועתה כיון שהגאון ז"ל חושש משום קטפרס בענין זה וגם כי מיישב מהא דת' אחרונים במקוה ע"י גיגית שהגיגית נוגע ממש במים של מקוה. ואם כי בח"א חשש גם בזה וע"כ לדעתי לעשות עפ"י עצתו כי רק בפסול' דרבנן יסמוך על השקה זו: וע' הנסרים אשר דעת כת"ר כי גם בס"ט בא בכח' דהתיר' משום קביעו' ובנין אם כי לא ישאיר' שם לעולם בזמן הצורך להשיק עליהם מים שאובים. והנה עובדא דמהרמ"פ ודאי לא איירי בהכי להשיק עליהם מים שאובים דא"כ הי' לנו עמוד ג"כ למ"ש לעיל לענין גוד אסיק וקטפרס רק הי' הצורך לעשיית תקרת נתרים מפני גוב' המים של מעיין יותר ממעל לקומת איש וסכנה לטבול בו ע"כ חלקו המקוה בין מים עליונים ותחתונים וכול' מים כשרים ולא הי' צריך בשום פעם מפני השאובי' להריק המקוה ואם כי בלאו"ה הי' צורך לנקות המקוה זה ודאי אינ' מפסיד הבנין דהוה ככותל דעלמ' שאם בא העת שהיא רעות' ורצוצה סותרי' אות' ובונים מחדש מפני זה לא נסתר הבנין מעיקר' אבל בנ"ד הוה רק כפתח ודלת פעמים נעולה ופעמים פתוח' ודאי אם לא הי' רק משום חשש' דגזר' מרחצאות יש כמה צדדי' להקל כמ"ש כת"ר רק כמ"ש אם לא נחוש משום טביל' ע"ג כלי ויעוי' בס' ס' מהר"ם שיק על תרי"ג מצות שם מכתב ארוך מהרב הגדול דנ' מאדע נ"י בענין זה. ועכ"פ הצורך קביעות שלא יפרך ע"י הדיוט כמ"ש במכתבי]: קנ"ח) תמי' על החולקי' על הרמב"ם בפ"א מהל' מקוואות: קנ"ט) מקוה שלא נזהרו בעת החפירה לשאוב ע"י כלים נקובים וגם כי אשר חפרו בעומק זרקו במים גל של אבנים בלי סדור וממעל עשו גשר לטבול עלי' והני מעיי' מבצבצים ובאים דרך הגל ונקבי נסרי הגשר. ופקפק השואל להכשיר' ע"י מ"פ כי אין לראות מה שבסדקי אבנים ותחתי': ק"ס) אם יש חששא לג' לוגין מ"ש להכשיר ע"י מ"פ בעת נקיון המקוה אם החזיר לונרא' מים קודם שבאו לשיעור' דמקוה: קס"א) הערה ע"ד שושנת העמקים כלל כ"ג: קס"ב) בדברי התוס' ריש מס' נדרים: קס"ג) ע"ד הרמב"ם דסתרי אהדדי בפ"ג מהל' נדרים מפ"א שם: קס"ד) תמי' בדברי חתנו של הנוב"י (בסוף מהדו"ק). ב') בדברי התוס' מ' תמורה ד' ג' ד"ה לא: קס"ה) בענין הנ"ל: קס"ו) ע"ד הר"ן מ' נדרים ד' כ"א. ב') הערה ע"ד תוס' רע"א מ' ברכות מ"א: קס"ז) בדברי הר"ן נדרים ל"ו. ב') ברמ"א יו"ד סימן רמ"ו: קס"ח) מי שמודר הנאה מחבירו אם מותר למול בנו: קס"ט) בענין הנ"ל: ק"ע) שו"ב שהודר לאכול משחיטת חבירו והתיר' לו בג' ונודע אח"כ שהי' עד"ר: קע"א) בחור שהפצירו אחיו עשות קשור תנאים בבתו של פלוני ומתחרט כעת: קע"ב) בבטול שידוכין דאחות המשודכת תלתה עצמה בגוי: קע"ג) ישוב לדברי חת"ס יו"ד סי' רל"ו והערות בענין זה ע"ד הג' מערלוי. ב') אודות תפילין גדולים שמהדרין בזה"ז אחרי': קע"ד) מעות שנשאר מחברה ת"ת וקנו לאאזען ואם יעלו ההויפטרעפער אם מותר לשנותו לדבר רשות: קע"ה) אם מותר להיות שליח לאשה לפזרון צדקה בלי ידיעת בעלה: קע"ו) במי שנהג מעשר כספים ובעת היוקר של"ה לו לחלק הקדיש ב' לאוזען ע"ז אם מותר לפדותן כעת לעצמו ברצון העניים: קע"ז) אם רשאי לעשות פד"נ ממעות מעשר כספים: קע"ח) במ"ש הש"ך יו"ד סימן רנ"ט ס"ק י"א ב') בדברי הראב"ד ובעה"מ בפי' כתותי מ"ש ג') הרא"מ הובא בפר"ח סימן תקפ"ט. ד') סוטה ג' ע"ב: קע"ט) ב' מוהלים בשבת האי מינייהו עדיף ב') מי שנהג ליתן מעשר מן הריוח אם בידו ליתן לקפת הקהל תחת סכום הנהוג. ג') אם יש להבדיל בשכר למי