לבושי מרדכי על יורה דעה מט

נשאר דבוק בבשר כמוהו כנלע"ד לתרץ דבריו. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד סימן מ"ט שוכ"ט על ראש הרבני החרוץ ובקי מהו' יונה קליין מסערענטש יצ"ו ע"ד אשר שאל' והוא על מי חלב אשר נשאר מגבינה שהועמדו בקיבה כנהוג אשר א' פקפק לאמור דדינא כגבינ' שהובא ברמ"א סי' פ"ט כי יש מחמירי' להמתין ו' שעות והה"ד לסברתו במי חלב היוצאי' דדינ' כגבינ' ומעכ' דעתך להתירו כשאר דין חלב למכול אחרי' בשר כי כל הטעמי' שכתב בט"ז ופרמ"ג לא שייכי במי חלב הנ"ל וכן דעתי להסכים אתך. כי מ"ש בפרמ"ג הטעם הגבינה שהועמד' בקיבה שאפי' אינ' מתולעת ואינ' קשה ישנה להחמיר מפני שע"י הקיבה יש בה טעם חק וחריף היינו בגבינ' עצמ' שע"י הקיבה נעשה והועמדו הגבינה ונותנות בו טעם הנ"ל אבל המי חלב אדרבא נעשה עי"כ הפעולה בהפרדה מהגבינה והאיך יהי' בו טעם קיב' אדרב' נפרד' ממנו וגם כי בלא"ה כתב הפרמ"ג בשפתי דעה ס"ק ט"ז דהעולם נוהג להקל בזה ורק בקשה יש להחמיר ומי חלב פשיט' דאינ' בכלל, ועוד הא בהגהות חת"ס על היו"ד הובא בדרכי תשובה סי' פ"ט סקל"ד דעתו להכריע דמתולעת אפי' חדשה ולא הועמדה בקיבה יש להחמיר ובהועמדה בקיבה אפ' אינ' מתולעת בישנה יש להחמיר אבל באינ' ישנה אין להחמיר א"כ כש"כ במי חלב דלא שייך בי' ישון כמובן. ומ"ש במה דקיי"ל דבמי חלב לא הוה אסור בב"ח מדאו' כמ"ש בסי' פ"ז עיין בחת"ס יו"ד סי' ע"ג אשר ביסוד זה מיקל בחולה שצריך לרפואה שאי"צ להמתין אחר בשר רק שעה וברכת המזון ועיי' בת' נטע שורק יו"ד סי' ל"ד שעמד ג"כ עד"ז. וחידוש שלא הביא דברי מרן חת"ס. והנה כל דבריהם להחמיר שלא במקום חולי ונשים דחכמים השוו מידותיהם וכל תיקון דרבנן כעין דאורייתא תקון וכל זה אחר בשר דישנו תקון חכמים בגמ' דידן אבל אחר מי חלב לאכול בשר אדרבא הוא להיפוך דהא בהגר"א ועוד באחרונים טרחו לקיים דברי המחמירים שלא יהי' נגד הגמ' ע"ש להמתין אחר גבינ' ו' שעות ואיתא בהגר"א וכל האחרונים דכמ"כ מצינו בגמר' דהי' מחמירים על עצמם בענין זה כמ"ש מר עוקבא אנא וכו' דאבא כי הוה אכיל בישר' האידנ' לא הוה אכל גבינה עד למחר וכו'. ועכ"פ חזינן דלא הוה בכלל תקון חכמים רק בכלל איז' מחמירי' ע"ע א"כ לא שייך בי' לא פלוג ואדרבא גם בגמ' האמוראי' לא השוו מנהגם בזה וא"כ תו לא שייך סברת החת"ס ונטע שורק דנימ' בי' השוו נודותיה: ולא פלוג והדרינן לכלל' דמי חלב אינו כלל בכלל הגבינ' דכא חלב ממש הוא לענין לאכול אחרי' בשר ורק לאכול מי חלב אחר בשר בזה אמרינן ל"פ ותקון כען דאוריית' כנ"ל: וראיתי מ"ש ע"ד הב"ח סי' פ"ז במ"ש דגם בבשר טמאה שייך גזירת חכמים משום אסור בב"ח ונ"מ לענין חענ"נ לדעת רבינו אפרים והט"ז פליג כיון דבלא"ה אסור משום אסור טמאה לא שייך בי' חענ"נ כסברת ר"א והקשה מעל' לדעת הב"ח מה הוכיח בגמרא מסכת בכורות דף ו' דחלב טהורה מותר ולית בי' משום דבר מן החי מדאיצטריך לאסור בב"ח והא לדעת הב"ח איצטריך שפיר משום לתא דחענ"נ. ועיי' בנוב"י מהדו"ת סי' ל"ה ל"ו ל"ז אשר שם הקשה כיו"ב. אלא דקנסי' בלא"ה לא קשה מידי דהא קאמרינן שם דצריך משום אסיר הנאה ולר"ש דמתיר בהנאה איצטריך לאסור בשול וא"כ כל קושי' מעל' דלימא ג"כ נ"מ זו של הב"ח וזה אינו דהא במס' חולין דף ק"ח פליגו בזה אמוראי אי אמרי' אפי' בב"ח אפשר לסוחטו אסור ושמואל ורשב"ל לית להו אל"ס אסור א"כ לא שייך בי' ג"כ חענ"נ עיין ברשב"א והר"ן א"כ לדדהו ליכ' פירכ' והגמ' רצה לפרוך לס"ע ע"כ אמרי' משום הנאה ובשול כנלע"ד. דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד סימן נ' שלום לכבוד הרב החריף וכו' מהו' יוחל הכהן נ"י בק"ק יעמרינג יצ"ו. ע"ד אשר הציע לפני ע"ד פלוגת' הט"ז סי' צ"ב סק"ה והש"ך סק"ח במ"ש הרמ"א דאם נפל טיפת חלב על החתיכה שבקדירה ולא ניער כלל דדי לשער בס' נגד הטיפ' וקש' עליו דממ"נ אם פולט' הטיפ' כש"כ שפלט' חתיכה מעצמ' ולמה לא יאסר כל החתיכה וע"ז תי' דאיירי במקצתו תוך הרוטב ולדעת רשיז"ל נ"נ כיון דאינו בתוך הרוטב כולו ומ"מ צריך עכ"פ ס' נגד הטיפה והט"ז הקשה ע"ז ומסיק דלשיטת רשיז"ל ניהו דנ"נ לחומר' אבל אוסר האחרות גם בלא ניער ופסק כן להחמיר והש"ך מפרש דהרמ"א מספקא לי' אי כדעת רשיז"ל או כדעת ר"י דס"ל מקצתו בתוך הרוטב ככולו בתוך הרוטב ואם יש ס' נגד הטיפה ממ"נ מותר דלדעת רשיז"ל ג"כ אינו אוסר אחרות דכמו שאין מצטרפין חתיכות אחרות ונ"נ הה"ד לקולא. ובחו"ד הקשה עד"ז ודעתו להחמיר כדעת הט"ז ובחנ. מיקל בהפ"מ כדעת הש"ך. וכ"ת מסתפק אם להחמיר כדברי חוו"ד ומי אני להכריע בין הגאונים. ומ"מ לענ"ד מאן דמיקל וסומך ע"ד חכ"א בהפ"מ לא הפסיד דבהגהות הגר"א סק"ט דעתו להגיה בדברי רמ"א כמ"ש בבאר הגולה דצ"ל אם אין ס' נגד החתיכה ולא כבאר הגולה שהגיה' קדרה ועד"ז ציין הגר"א גמר' חולין דף ק"ח ומתניתן שם והא כוונתו דשם אמרינן אי לא ניער מבלע בלע מפלט לא פלט. ובמתניתן ברישא בלא ניער אינו אוסר רק החתיכה. וא"כ דברי הרמ"א הכי מתפרשים וכן אם לא ניער כלומר כי היכא דאם ניער מתחילה עד סוף לדעת המחבר אינו אוסר אם יש ששים בקדרה נגד הטיפה הה"ד אם לא ניער כלל ואין ס' אפי' נגד הטיפה מותר