לבושי מרדכי על יורה דעה מח

מאליה בחול. ויפה העיר. אלא דלענ"ד דבהגהו' הבח' שם תקן זה דלא גרס תיבת בחול. ויש גורסין "בחוץ" והיינו שלא בא רשיז"ל לומר האיך ובאופן מה כח יצירתן רק לפרש ולחלק דג טמא דמשריץ מבפנים ושם נוצר הדג ודג טהור משריץ מבחוץ דהיינו שלא בבטן אלא חוץ לגוף והאיך היא נוצרת אם ע"י ישיב' הדג עליהם או שלא בזה על זה לא פי' כלום רק כמו שפי' בבכורות וע"כ לא גרס בחול דמה לנו שם לאמור בחול או במק"א אך ורק בא לומר שהוא חוץ מבטן הדג וע"כ יש גורסין גם בחוץ. והא דפי' בדברי' דנוצרי' "מאליה" נראה דעת מעל' היינו שלא ע"י ישיב' האם על הביצים דאל"כ לא הוה יצירה מאליה ולענ"ד ז"א רק בבטן וכאן אינו רק כח החמום וכמ"ש רשיז"ל בבכורות דכך נתן הקב"ה בטבע הביצים דע"י חמום איז' שיהי' או מאמ' או ממק"א נוצר' הולד וכמו שנשמע בזה"ז דהמציאו איזה מאשין שע"י כח החמום שבה נוצרי' האפרוחים בקרבה בימים אחדים. וע"כ שפיר שייך בי' לשון ונוצר' מאליה. דהדו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן מ"ח שוכ"ט על ראש ידידי הרבני החריף ובקי יו"ש מתנהג בחסידות מו"ה יושיע בוקסבוים נ"י אבן יקרה בק"ק אוהעלי (אבדק"ק מג"ד) יצ"ו. מ"ש כת"ר ע"ד הפרישה סי' פ"ז שדעתו כי חלב נבילה מדרבנן כמו ביצת נבילה והקשה כת"ר ממסכת חולין פ' כ"ה דפריך בגמ' לשמואל דמתרץ מתניתין קיבת שחיטת עכו"ם נבילה והא אמר שמואל מ"מ אסרו גבינות של גוים מפני שמעמידים אותם בעור קיבת נבלה הא קיבה שרי' ומה זה דיוק לדברי הפרישה אם חלב נבלה מדרבנן ודאי קיבת נבילה לא עדיפא מיני' ולס' התוס' מס' חולין דף קט"ז אמתניתין קאי במס' ע"ז דאסרו גבינות גוים ומשום ס' דרבנן ל"ה אסרו ולע"ד דבס"ד קודם חזרה דס"ל דקיבה הוה כגופ' כש"כ החלב בדדי' שלה והפרישה ג"כ לא אמר רק להלכה ומסקנ' דחלב בקיבה הוה ככנוס הה"ד חלב בדדי'. ועוד שמואל דמתרץ מתני' קיבת שחיטת עכו"ם נבילה הלשון נבילה משמע מדאורייתא דלשון אסור' י"ל דרבנן אבל לשון נבלה כפשטי' משמע דאורי' ותדע דקודם חזרה עכ"ח צ"ל כן דהא ר"י השיב לר' ישמעאל מפני שמעמידים אות' בקיבת נבילה ואי לרבנן לס' התוס' הנ"ל הא פ"ה אסרי והא שמואל קודם חזרה וע"כ בחר בהאי לישנא וא"כ ממנ"פ פריך שפיר הא קיב' שרי כלומר אפי' נאסר מדרבנן מ"מ לענין העמדת גבינות נכרי' כהנ"ל לא הוה אסרי והדברים פשוטים לע"ד. וע"ד הקדירות גלעזירט שנשפך עליהם מחלב לבשר או להיפך לענין הגעלתן אשר ידוע מדברי מרן חת"ס סי' קי"ג שחשש על טיח האגלעזירט שהוא מחרס וא"י מידי דפיו אלא במלוי גחלים אך ורק דעת כת"ר בבלוע כזה ע"י נשפך בעת בשול בב"ח אינו אלא מדרבנן כמ"ש ביד אפרים וכן הובא בכו"פ סי' צ"ח ובפרמ"ג ושאלה כזו נשאל ג"כ בתשו' כת"ס סי' ע"ח ושם באר היטב ככל החזיון הזה מטעם הס"ס בדרבנן ועפי' דברי הט"ז סי' צ"ב שדעתו להקל בנשפך על הקדירה נגד התבשיל ועיי' בתשו' ארוכה בענין הני קדרות בסי' פ' הנ"ל ואפשר כי בת' סי' ע"ח ג"כ לא התיר רק בהגעלה ג"פ כמ"ש בסי' פ' באיסורא דרבנן ואב"י. אלא שקשה עלינו להתיר בכזה אחרי שנתגלה אור המאיר דברי המהר"ם שיק יו"ד סי' ק"מ ושם כי נתברר ע"י האפראפעסארען שהטיח גלעזירט הוא מחרס ומסקנתו שאין להתיר יותר ממ"ש הח"ס רק ע"י מלוי גחלים כנ"ל עיי"ש ממ"ש מדברי הירושלמי ר"פ א"ע ודברי ק"ע שם שיש מזה סתירה לדברי כת"ס סי' פ' הנ"ל ואפשר כי מה שנתברר שהחפוי געשמעלטצט הוא מחרס היינו רק בהנך קדרות בזמן הקדום שהם אוכמי אוכמי ברזל מבחוץ וטיח לבן מבפנים אבל בזמן הזה חדשות באו לכאן יש מהם לבנות ויש מהם ירוק' או כעורי' והמה מחופין בפנים ובחוץ כידוע הם מ"ש (בלעכגעשיר) ואפשר דטיח זה שהוא דק מאוד אינו ממין חרסית. והנה בזה"ז שישנם סוחרים גדולים בקדירות אלו והמה יוצאים ונכנסים בהאפאבריק ויודעים ממה נעשה כל הנ"ל וכן נאמר לי משים סוחר אחד לענין תערובת הסובין שמוזכר באו"ח בסי' תנ"א כי בזה"ז אינו בהפאבריק הנ"ל ונהירנא ג"כ כי סוחר אחד מגאליציען שהוא מוכר ממין מתכת שקונה בשעמניטץ להפאבריקען בארץ רוסי' ולאו כל אנפין שוין ועכ"פ כיון דאפשר ע"י דרישה וחקירה הוה כעומד להתברר לא שייך כוונידון משום ספיקא וס"ס, ע"כ אין בידי לומר דבר בענין זה. ומ"ש כת"ר על הפרמ"ג בפתיחה כה' מליחה בהשיגו ע"ד הפרישה דחלב מטעם ציר אסור כמ"ש במס' בכורות דף ו' גבי חלב טמאה וה"נ הא ציר של נבילה אסור וכת"ר הקשה עליו דשאני התם דהחלב בא מדבר טמא ונתהוה בזמן אסור' משא"כ בחלב נבילה שנתהוה בחיותו בעודנ' מותר והא מזמן שנעשה נבילה לא נעשה החלב ויפה הקשה אלא דלע"ד כי דעת הפרמ"ג דציר לא מטעם יוצא מטמא אסור אלא דכך הוא גזה"כ ציר של אסור נבילה אפי' נתך על פניו מזמן חיותו אסורים מ"מ זכר לדבר ממס' יומא דף פ' ציר שע"ג ירק כאוכל דמי. ושוב ראיתי בס' דברי יוסף סי' פ"א ס"א אות תק"ח פלפול גדול בדברי ח"ד ושם מבאר כי החלב כמי רגליים כמאן דאוסר אע"פ שאינו מתמצה מגופו כמ"ש שם במס' בכורו' וכן דבש צרעי' כמו כן הוא אסור וכן החלב לא נשתנה מהבשר. ויש להסביר דנעשה מדם נעכר ונעשה חלב ודם אינו בכלל בשר והה"ד החלב אלא שכך גזה"כ לאסור בדבר אסור והה"ד ציר דנבילה אפי' יצא מחיים ואח"כ