לבושי מרדכי על יורה דעה מז

ס' בהמות נגד הטריפה בתערובת ואפי' אינו ידוע כי הטריפה חולבת יותר מהאחרות אמרינן מסתמא דאיכא ששים ורק אם עושה גבינות מכל או"א יש לאסור דגבינות הוה ראויי' להתכבד אבל אם נתערב החלב מתחילה מותר לעשות גבינות אח"כ כמובא בט"ז סק"ד וש"ך סק"ט עיי"ש והיינו החלב שכבר נחלב בשוגג אבל. לחלוב לכתחילה יש לעיין אי חשיב מבטל איסור לכתחילה בספיקא עיי' ש"ך סי' צ"ב וסי' ק"י וכן גבי כרכים ובת' חת"ס סי' ס"ב נמצא תיקון לזה עיי"ש. ועתה יש לדון במשפט הצאן דבע"ח ל"ב וכ"ת האריך עפ"י האחרונים דטריפה לא מיקרי בע"ח וזה נגד משמעות פוסקים ראשונים ואחרונים ולבד מזה הא עכ"פ הוי דבר שבמנין ולא בטל ועיין בסי' ק"י ובפרמ"ג שם ועוד מ"ש בשם ת' טוטו"ד דטריפה שאינה הלמ"מ רק מסברא דאינו יכול לחיות לא אמרינן בע"ח דל"ב ונקיבת הכרס לא הוה אלא מסברא. ולא אדע מהיכא תיתי דנאמר כן דהא במתניתן ר"פ א"ט מונה הכרס הפנימי שניקב בין ח"י טריפות ואמרי' בגמ' הדבר"י אלו י"ח טריפות שנאמרו למ"מ אלמא דגם טריפות זה בכלל, והנה לדינא מצינו מחלוקת גדול' בתשו' האחרונים ויש מתירים בחי' יב"ח דהוה רק ס' טריפות עפ"י הגיה שבטור יו"ד סי' מ"ח דקיי"ל לעיקר כמ"ד דהכרס הפנימי הוא שרואה את הקרקע משא"כ הני דקירות נעשו בין הצלעות וא"כ אפשר דמתיר גם במכירים ואפי' בלא תערובת וכן דעת המהרמשי"ק סי' פ"ו ואחרי' הסכים להתיר בפשיטות הגאון בס' דעת תורה סי' מ"ח וכן הובא בשה תשו' חסד לאברהם אכן רובא מחמירי, ה"ה ת' מהרי"א סי' ס"ו ת' בית שלמה סי' ק"א וכן בתשו' דברי חיים סי' ל"ג האיך די"ל שהגיע להמסס ועוד הרבה מחמירים. מ"מ בנ"ד דנתערב ברו ה' מאות ודאי כדאי התשובות אחרונים המתירים. ומהיות טוב יש לעשות דנכבשנהו דנניידו ולסמוך על שיטת ר"ת שהביא הטור בסי' נ"ז בדריסה ואם כי בשאר ס' טריפות לא נסמוך עליו ורק בס' דריסה סומכים כדעת המהרש"ל ביש"ש דאיכא בלא"ה סברות להקל ועיין בת' חת"ס סי' נ"ז וסי' ס"ג מ"מ לענין מכיר' לנכרי וודאי קיל ויש סמך לזה ממ"ש בת' חת"ס סי' ש"ז דרק לענין היתר אכילה יש לחוש דילמא יקח מן הקבועים דשניים אחרונים אסורים אשר בתוך כך יכול דיתפוס מהם ויאכל משא"כ בשאר אסורים עיי"ש ללמוד מדבריו לכאן. ועיין בתב"ש סי' ט"ז ממ"ש אדברי הג' שמתיר בתערובת נכבשנהו ונניידו כס' ר"ת וכ"פ בש"ע. והחת"ס בסברתו בסי' ש"ז העלה לתרץ דברי הש"ע ממ"ש בסי' ק"י כדברי הר"י דחיישינן שמא יקח מן הקבוע דבסי' ט"ז רק לענין לשחוט הבהמה ומשום או"ב ובסי' ק"י איירי לענין אכילה מ"מ התב"ש מחמיר לעשות ע"י גוי ועיין בב"ח סי' ק"י וארבע' אחרונים אוסרים כידע. ומ"ש כ"ת לתרץ קושיית הט"ז בסי' ל"ג מ"ש ושט דמחמירים בס' חולה וס' קוץ וניקב רק עור הפנימי ובסי' מ"ט מקילין גבי קורקבן בניקב בחוץ בס' חולה וקוץ ותי' כ"ת דכיון שלא ניכר אם הוא חולה או קוץ לא מהני גם בדיקת עור החיצון דהא אפי' אם לא ניכר שום חולי אין שום ראיי' דהא גם בפני' לא ניכר ולתוס' גם ע"י חולי חיישינן דילמא ניקב או ששלט החולי גם בעור שני, דבר זה קשה להבין דכיון שרואים שהחיצון בריא כהוגן יהי' מה שיהי' או קוץ או חולי הי' צריך למינכר איזה רושם או מראה והא עיקר החומרא משום קוץ ולא משום החולי כמובן ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן מז שוכ"ט להאברך החו"ב מו"ה עקיבא גלאזנער נ"י באתי בזה על ד"ת במ"ש מעל' בדברי מרן חת"ס דסתרי אהדדי בת' סי' ע"ה ביו"ד דגם בדגים אמרי' כל היוצא מן הטהור טהור אם כי שאין להם סי' טהרה והא נוצרי' ע"י ביצים שלהם כמ"ש בבכורות ד"ז ומס' ע"ז דף צ'. ובת' הקודמת דעתו כמ"ש התוס' מ' נדה דף נ' גבי תרנגולת' דאגמ' דפירשיז"ל דתרנגולת' נקב' טהורה והזכר טמא ועל' הק' בתוס' אם כי התרנגולת' זכר אין לו סימני טהרה מ"מ הא כל היוצא מן הטהור טהור וע"ז קאמר דיצירת האפרוחי' שנוצרי' בביצי' לא שייך לכלל זה דלא הוה היוצא כמוה' וכמ"ש בתמורה גבי ביצה טריפה דמה"ט לכ"ע שרי דאימנת' נוצר מכגביל וננשגביל עפר' בעלמא והוה דבר חדש. והנה זה וודאי הי' סתירה אלא דתמיה' לי למה לי' להקשות ע"ד מתשובה לתשובה מעופות אדגים דהא בתשובה הקודמת סי' ע"ד בתחלת התשובה ס"ל דגם בעופות לדינא והלכתא אמרי' היוצא מן הטהור טהור ומיד בסדור חדושי' לסוגי' דנשר מבאר הסוגי' עפי"ד התוס' הנ"ל וכן הק' בת' בית שלמה יו"ד סי' קמ"ד. ולדידי לק"מ דהא תוס' חלוקי' הם דהא במס' חולין דף ס"ב פליגי על שיטת רשיז"ל הנ"ל מטעם דיוצא מן הטהור טהור ולא מחלקי' בין יציר' ע"י ביצה או יצירה במעי החי וגם כי בתוס' מס' נדה בתי' ב' שפי' דב' מינים הם ותרנגול היינו שם המין וגם הנקבה מקרי תרנגול והם מין טמ' ותרנגולת' מין בפ"ע ובהם ג"כ זכר ונקבה והם מין טהורים וראה מרן לפסוק הלכה כדעת התוס' הנ"ל ואח"כ בחדושי לסוגי' דנשר לחדושי ולפלפול' בא לבאר הסוגי' מסברא בתי' א' של התוס'. וכן מצינו כ"פ בדברי הגאונים ז"ל ועי' בת' בית שלמה סי' הנ"ל שהאריך בענין של דבר זה. ומ"ש מעלת' דברי רשיז"ל אהדדי דבבכורות דף ז' פי' גבי דג טהור שאינו משריץ אלא מטיל ביצים ויושב עליה' ומנחממו' וכמו בעופות ובמס' ע"ז דף מ' גבי דמטיל ביצים ומשריץ בחוץ פי' דמטיל ביצים ומשריץ ונוצר'