לבושי מרדכי על יורה דעה מד

סימן מ"ד כעת מצאתי תח"י עוד ב' תשובות מכבוד אמו"ר הגאון זצ"ל אמרתי להדפיסם פה. א') כנשר יעיר על קנו יעיר ד' על ידידי וחביבי הרב הגאון הגדול האמיתי החריף ובקי עצום ע"ה פ"ה נ"י כבוד מו"ה אברהם שמואל בנימין סופר האבדק"ק פרעשבורג יע"א. החיים והשלום יחדיו יהי' תמים על ראש צדיק תמים ידעתי טרדה דידידי נ"י עד מאוד טרדה דרשות ודמצות ולעברה יחשב להלאותו במכתבים. אבל ההכרח לדבר מצוה יאלצנו. הנה ידוע מאז שבא הקאכינהינר למחוזתינו נחלק בית ישראל לשתי מחנות הללו אוסרין והללו מתירין. ואני נבוך עד היום אל מי מקדושים אפנה. ועד עתה הייתי מוחה להשוחטים העומדים תחת דגלי מלשחוט תרנגולים הנזכרים. ועתה שמעתי תלונות בני קהילתי די"ל. וגם היראים ושלמים מלינים נגדי באמרם הרב הגאון דק"ק פרעשבורג הוא מהמתירים אותם. ואני נשארתי לבדי מן המחמירים ואני אמרתי אם באמת ההיתר מפי ידידי הגאון נ"י יצא אבטל דעתי. ובתנאי שגם לעצמו ולביתו גם כן הותר אבל אם בדעת ידידי להחמיר לעצמו ולהקל לאחרים אין נפשי נייח בזה. במנ"פ אם ההיתר ברור גם לעצמו יתיר: והנה לפני תשובת ידידינו הרב הגאון אמתי מו"ה יהוד' אסאד נ"י אשר השיב ליד"נ הרב הגאון מו"ה אהרן דוד דייטש לי' בק' יארמאט ושאר קונטרסים בענין זה. ולא נייח נפשי מהם. ועבור זה ירשינו ידידי נ"י לערוך לפניו ספקתי מבלי להאריך ולערוך פלפולא דאורייתא בסוגי' דנשר. כי לא אהני לן שיטת ר"ת או שיטת ריב"ם וגם שיטת רבינו משה מגמר' אחר' שקבעו הב"י והרמ"א ביתד ובמסמר שלא תמוט שאין לאכול שום עוף בג' סימנים ומי יבא אחריהם להקל. והאמת מי שמישר ארחותיו בסוגי' הש"ס. הוא יודע כי אין לברר מסוגי' שיטה אחת מהשיטות כי לכולם נשאר מוקשה. עד שהפכתי חדית כן כי גם בעלי הגמרא מסופקים בידיעת סימן החדש. וכל האחרונים הבאים אחריהם החמירו מאוד כי ידוע להם שספק איסור דאורייתא נגעה בו. והפלתי שיצא להתיר ביש לעוף כף רחבה לצרף קבלת הרז"ה. הפרמ"ג והחת"ס וודחים דבריו מהלכה. והצ"צ החמיר גם על מסורה ובכף רחבה. וג' סימנים בגופא לא סמכינן. די"ל המתירין סמכ' על הרז"ה. ואנו אין לנו אלא דעת הש"ע שאין נאכל אלא במסורה וא"כ הי' נראה לפי דעת הצ"צ שאין לסמוך גם על המסורה בג' סימנים בגופא. די"ל ג"כ המתירין סמכו על שיטת ר"ת ורבינו משה. ולפי"ז י"ל מה שמדקדק הפלתי בסעי' ד' יש מי שמתיר וכתב לפי"ז כל הסעיף שלפני זה מיותר שאינו במציאות במ"נ אם יש מקום שיש להם מסורה כל בני העיר מותרים. ולפ"ה י"ל דוקא עוף הבא לפנינו בג' סימנים בגופא אין להתיר. די"ל המה סמכו על שיטת ר"ת או רבינו משה אבל עוף הבא בסימן שאינו דורס לבד אין לאמור שסמכו על אחת מהשיטה שאין מי שמטהר בסי' שאינו דורס לבד. וע"כ המסורה שאינו מכ"ד עופות הוא ההיתר ואין כאן חדש ויכול כל העיר לסמוך על מסורה כהאי. והנה כ"ז אך למותר בנידן שלפנינו כי ידועה אין מסורה על הקאכל כינה היענר יען ממקום שהובא אותם אינם בני תורה ועליהם אין לסמוך כידוע ולא הבאתי רק ממנו ניקח האיך החמירו קדמוננו בטיהר העופות. ועתה בהברה פשוטה בעלמא מורה כל איש דרך לעצמו: ימים לא כבירים הי' במחיצתי אחד מהרבנים המתירים ושאלתיו על ההיתר. ואמר תרנגול אינו אלא תרנגול דא ודא אחת הוא והוכחתיו על פניו לא כן אלפן רבותינו הקדושים הלא מקובלין אנחנו להחמיר במנהגי ישראל יותר מדברי תורה. וכי השם תרנגול גורם להתיר אותו הלא גם תרנגול דאגמא בשם תרנגול יקרא. והאמת שהמה משונים מאוד מאוד מתרנגולים שלנו טבעם ומהותם אורחם ורבעם. וגם מראיהם כרבליהם ותארם אינם כתרנגול הביתה. רגלי הקאכעלכינההיענר המה ארוכים הרבה כמעט שליש יותר לפי ערך התרנגולים שלנו ניצותיהם לרוב מראה אחת להן והוא מראה גאלדגעהל. משא"כ תרנגולת שלנו גוונים הרבה להם ועוד כשני חדשים אחר שיולדו המה ערומים בלי נוצות ותרנגולים שלנו מולבשים מיד בנוצותיהם. תרנגול שלנו קולו דק. ותרנגול הקאכלכינה עבי' קלא. ואם הר"ן כתב על עוף שקורין אישטרניל אף שהוא שכן לא הוי נדמה אף שפרצופו דומה לעורב מ"מ מפני שהוא קטן אינו נדמה ואף שקלא דומה מ"מ ההוא מזמר תמיד מכ"ש הנך תרנגולים שרגליהם ארוכות ביותר מכל עופות לפי ערך גופא שידועים לנו ועבי קלא ושאר שנויים ועל ארבעה סמנים מי ישוה אותם: והנה ראיתי בקונטרס מרב אחד שמנח ליסוד שהמה שכנים ונדונים. ואני חקרתי ודרשתי היטב ומצאתי שאף אם ישכנו שנה אחר שנה בחצר א' המה מרוחקים זה מזה יתפרדו ולא יתלכדו ואני עשיתי נסיון וזרקתי מאכל לפני העופות שהי' יחדיו שם. וראיתי שאינם מעורבים יחדיו המין הזה עומד בפ"ע ומין זה בזויות אחרת. ועוד וכי בידינו להוסיף על מה שמצינו שכן הוא מה שנטבעו ומעצמו מבלי הכרחה מעורבים זב"ב כעין הזרזר ההולך מעצמו ומטבעו אבל לא אחר שהביאו אותם בעכ"ח יחדיו בחצר צר הרי גם הכלב והחתול מלומדים ומחונכים להיות יחדיו באחוה בכפיפה או בבית אחד. ועוד הרי זאת הלכה השוכן עם הטהור טהור אינו בהלכה. הרמב"ם הביא השוכן עם הטמא טמא ולא גוונא שני' שוכן עם הטהור טהור ובש"ע כא הביא ואם מהני שוכן עם הטהור לצרף מדוע לא הביא הב"י שהרמב"ם הי' לפניו לעינים לאות ולסימן טהרה אבל האמת הוא כך לאחר