לבושי מרדכי על יורה דעה כט

במקום מרה וחיות' עיי' דעת קדושים ופ"ת וא"כ בכגון זה לא יהני בטעימה טעם מר אפי' שלא במקום מרה וחיות' וכזה לא שמענו. ועוד אם נאמר במוחלט דכבד הוה השתא ככיס של מרה א"כ אף אנו נאמר בחסר ממנה כזית בכ"מ יהי' טריפה משום חסר כזית במקום מרה ורק אם נאמר כמ"ד דלא בעי כזית במקום מרה רק משום מרה ועי' בש"ד סי' מ"א ובכו"פ לדעת ראב"י משמע דלאו משום מרה ונ"מ באותן מיני' שאין להם מרה כמ"ש בפרמ"ג דמ"מ טריפה ובמ"י הניח בצ"ע. ועכחצ"ל או לטעם דלחלוחי' המרה נשפך לכבד והכיס נבלע בבשר. הכבד כמ"ש בכו"פ ות"ש וכדעת אוהל מועד דכיס ריק מבלי לחלוחי' כלל כמ"ש בפרמ"ג ג"כ כשר א"כ מה בכך אם נקבה הכבד מ"מ כיס של מרה קיים במקומ' דהא ודאי מיירו דשלא במקום מרה נקבה וכיון דהכיס קיים וכש"כ דיש כאן מרירות ג"כ בכבד עשות פעולתו למה נכריע לומר דהכבד נעשה כיס של מרה עד שנדון אותה כנקבה הכבד נגד נקוב' המרה. ואם לדעת האומר בתי' ב' של כו"פ דעיקר החיות ופעולת המרה הוא הלחלוחי' המר וניקב קרום שלה הוא רק משום עי"כ ישפך הלחלוחית משום הכ' טריפה דקרום שומר לה ועתה הכבד שומר. א"כ ודאי בזה צדקו דברי הרי"ם דודאי נקבה המרה דהיינו העור הקלוש צריך סתימה מעלי' משא"כ בכבד דבר גוש משום שנקבה מ"מ לא ישפך המרירו' שבה אבל בנקב הכיס להדי' ובלא סתימה מעלי' שפיר חיישי' כמ"ש הכו"פ בראש דברי בפירוש' שם ממ"ש באיוב ישפוך לארץ וגו'. ועכ"ח צל"כ גם לדברי מעכ"ת שמיישב דברי' מטעם ס"ס ומצורף לזה דלמא כמ"ד דחסרה מרה כשר. והשתא אם נאמר בנקבה הכבד דנין כנקב כיס המרה הא בזה ליכא מאן דמכשיר דהא נקב' המרה לכ"ע טריפה. ועי' בכו"פ מ"ש ע"ד הב"ח בדינו של הרשב"א ביתיר מרה ובפרמ"ג דאי כהרשב"א והרמב"ן ביתר כנטל ונקב ל"ש טעם המתירי' להצטרף להקל. ועכ"ח מטעם חסר אתינן עלה כמ"ש דדרך סמפון כשאב לכבד ולא ע"י נקב וכמ"ש בבה"ג דדוקא באינו לפנינו תלינן משו"ה ודעת הפר"ח ידוע דגם טעם בה"ג מה"ט הוא כדרך פשרה. והנה העיקר תפסו האחרונים ג"כ כטעם הפלתי בפתיח' דבריו כי העור המרה נדבק ונתאחד עם הכבד כי כן נמצא בת' הרדב"ז ח"א סי' קמ"ה ועיי' בכ"ש ועיי' ביד אפרים ובפ"ת בשם בני חיי' בכבד שהי' מקצתו מעוך וכתות דצירף להקל דילמא באות' מקצת הי' טעם המר. וזה ראיי' לדברי מעכ"ת דיש לצרף לספיקא דלמא באות' מקום שאינ' כקוב' המרה טמונ'. וא"כ לדברי' כך צ"ל הס"ס דלמא לא נגד המרה נקבה ואת"ל נגדה דלמא חסרה המרה כשרה ואצ"ל דע"י מרירו' בכבד היא כיס המרה אלא ע"י שנטל' נמצא בתור' טעמ'. ויען כי אין ס' הרי"ם לפני אין בידי לו"ל עוד בדברי'. וע"ד אשר הוכיח מדברי רש"י והרמב"ם בסתימת המרה כן דייק גם בפרמ"ג דצריך סביך דוקא, וע"ד אשר כתב ע"ד כו"פ עוד בתי' ו' דמספק' לי' לבה"ג אי בטל' מרה כשרה או טריפה ולכך בטועם מר דידעינן עכ"פ דהי' לה ושייך חזקת כשרות משא"כ אי ליכא ט"מ דאפשר דמעולם לא הי' לה מרה ול"ש חזקת כשרות. וקשי' עליו הא בס' הוראה לא מוקמי' אחזק' כמ"ש הפרמ"ג בפתיח' לה"ט בשם כמה גדולי מפרשים דבשביל חזקה לא ישתנה הדין. וכן הקשה בחכ"א על הפלתי. ואפשר לומר די יישוב' דס"ל לבה"ג אפי' למאן דמטריף חסרה המרה מ"מ אינו מי"ח טריפות שנאמר' הלמ"מ או בכלל ח' טריפות לעולא דהא חזינן כמה מינים דלית להו מרה אלמ' דלא טבע הצורך לכל בעל חי אלא דלא ילפי' ממין על שאי"מ כמ"ש הרא"ש. מ"מ ס"ל כסברת הדגו"מ סי' כ"ט דשב שמעתת' הוא הטריפות שהוסיפו חכמים בכלל כל שאין כמוה חי' אבל אינו הלמ"מ ונ"מ דבדדהו אפי' ודאי טריפה מהני יב"ח דדוקא בהלל"מ ל"מ בודאי. ומסבר' אמרתי דבזה לכ"ע נחתינן לסברת המהרש"ל דרק על הרוב דברו שראו בחכמת' שאין כמוה' חי' ומהני יב"ח אבל בטריפה שהיא הללמ"מ סבר כדעת הרשב"א כמובן לחלק ביניהם. והנה לפי"ז הי' טריפות זה כש"ש וקשי' לפי"ז למה לא מקשה בגמר' כמו בטחול על תנ' דבי ר"י וצ"ל עכ"ח דאיכ' מ"ד דחסר' מרה כשרה כמ"ש האחרונים דבזה פליגי המ"ד במקום שהוא חי' או במקום מרה ודילמא ס"ל כמ"ד כשר. ומעתה י"ל לפמ"ש מכבר מתרץ קושי' החו"ד על דברי ת"ש דבדבר שהוא ספק נוקב ליכא לאוקמי' אחזקה וכי משום חזקה דבר זה אינ' נוקב והקש' מפ"ב דכתובות באלמנ' עיסה דכשרה מטעם חזקת כשרות וכי משום חזק' נאמר דהגט הי' קרוב לו או דלא נזדמן לה הפסול ומה לך לומר עכ"ח דרק אמר' תורה משום ספיק' אין מוציאי' מחזק' קמייתא ה"נ בספק נוקב. ולענ"ד לחלק ביניהם דודאי בדבר שאינ' משתנה לעולם דהאופן הוא כך או כך ואנחנו לא נדע אבל מ"מ אינ' משתנה פעמים לאופן זה או זה דהיינו בדבר טבעי אם הוא בטבע נוקב כמו חלתית או לא וא"כ שפיר אמר הת"ש וכי ישתנה הטבע מפני חזק' וזה הטעם ג"כ גבי ס' הוראה דלא ישתנה אופן זה או זה אבל שם באלמנת עיסה וכי לעולם באופן א' יהי' או הי' דלפעמים יזדמן הפסול לזו או לפעמים יהי' הגט קרוב לה ופעמים להיפך לכשרו' לכן שפיר אמרי' משום ספיק' אין מוציאין מחזקת' ראשונה ולפי"ז אם מספקי להו לרבנן בחיה ועוף מאיזה מין הוא אז שוב שפיר י"ל כדברי חו"ד. וראי' מצאתי בתוס' חולין דף פ"ו ד"ה מאי שם דמספק' להו לרבנן גבי חשו"ק אם רוב מעשיהם הם מקולקלי' או רוב מעשיהם מתוקנים והשתא לא מהני החזקה מידי והוא כדאמרינן דשם הספק על אופן אשר אינו משתנה לעולם וא"כ י"ל ג"כ בהך פלוגת' דחסר' המרה כיון דהוא בכלל טריפות שאינ' מהללמ"מ ולדעת הדגו"מ מהני יב"ח אפי' בודאי ואם כי הוא מן המעוט מ"מ אינ' בגדר שאינ' משתנה לעולם ואינ'